15.11.09
גיבוי ערבי מלא של המדינות המתונות לרשות הפלסטינית
המו"מ יעצר עד שתוקפא הבנייה בהתחנלויות באופן מלא
או
"לעולם אל תאמר לעולם לא..."
ביום ה' ה-12.11 התכנסה ועדת יוזמת השלום הערבית של הליגה הערבית בקהיר עפ"י בקשתו של נשיא הרשות, אבו-מאזן. את הועדה ניהל שר החוץ הקטארי, שיח' חמד בן ג'אסם והמדינות שהשתתפו הן: מצרים, ירדן, סעודיה, תימן, מרוקו, אלג'יר, תוניס, קטאר, בחריין והפלסטינים. לבנון וסוריה בחרו לא להשתתף.
ההחלטות שהתקבלו
1. "לא לבנייה בהתחלויות - הקפאה מוחלטת של הבנייה בתנחלויות - כולל גידול טבעי וכולל ירושלים"
2. " לא יהיו יותר פתרונות זמניים, חלקיים או הדרגתיים - אך ורק פתרון סופי"
3. "לא לאפשר לישראל לקבוע עובדות בשטח על ידי בניה בהתנחלויות ולא לאפשר את "ייהוד" ירושלים"
אז מה למעשה כוונת המחבר או לחילופין מה פשר המסר?!?
1. מטרת המסר הוא ראשית להציג עמדה ערבית מאוחדת התומכת בעמדתו של נשיא הרשות, אבו-מאזן מול הדרישות של ישראל והממשל האמריקאי בדבר אי הצבת תנאים מקדימים לחידוש המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים ובין ישראל ומדינות ערב. כלומר. הועדה מקבלת החלטה כי לא יתחדש המו"מ עד שישראל תקפיא (דה-פקטו) את הבניה בהתנחלויות (גם בירושלים וגם מה שמכונה בניה עבור הגידול הטבעי בהתנחלויות הקיימות). כמובן שבערוצים חשאים ימשיכו השיחות והתיאומים אך לא באופן גלוי ורשמי.
2. אין נרמול או צעדים בוני אמון מצד מדינות ערב "המתונות" כלפי ממשלת נתניהו עד אשר תעצר באופן מוחלט הבנייה בהתנחלויות כולל ירושלים. כלומר הפסקת הבנייה רק ביו"ש לא תספיק.
3. לא יהיו יותר שיחות על פתרונות הדרגתיים (אוסלו, מפת הדרכים), זמניים (מדינה עם גבולות זמניים) או חלקיים (רק הגדה בלי עזה וירושלים). פתרון סופי משמעו הסכמה על שלושת סוגיות הליבה - ירושלים -גבולות - פליטים, מתוך שלושת סוגיות הליבה, מסרב ראש ממשלת ישראל, נתניהו (לפחות ברמה ההצהרתית כפי שנאם בכנס בר אילן בחודש יוני 2009) לקבל את זכות השיבה (לחלוטין), לא מוכן לשאת ולתת על ירושלים ודורש כצעד מקדים להסכם שלום, הכרה ערבית ביהדותה של מדינת ישראל.
המסקנה
לא סתם נשמעות אמרות מתוך הבית הלבן בדבר עצירת המשא ומתן עד להודעה חדשה. סוריה - חמאס - איראן - חזבאללה קוראות לשוב ולחדש את "המוקוומה" המאבק האלים. הגדיל ואמר ח'אלד משעל, בנאומו בדמשק (בשבוע שעבר) כי המשא ומתן עם ישראל נכשל. התיווך האמריקאי נכשל. והברירה היחידה שנותרה להחזרת השטחים הכבושים לבעליהם הוא ההתנגדות האלימה. עמדה זו קבלה גיבוי מלא מנשיא איראן ומנשיא סוריה שבנאומו מול הועידה האיסלאמית הביע את תמיכתו במוקוומה.
יש להקשיב למה שהמנהיגים הערבים אומרים לקהל הביתי שלהם ולא לדברים הנאמרים בפאריס, במוסקבה או בוושינגטון. העולם הערבי תומך כעת בעמדתו של נשיא הרשות ולא בעמדתה של ארצות הברית (למרות כל מסעות הדילוגים ונסיונות השכנוע).
ועוד מחשבה או שתיים
1. החבל הולך ונקשר סביב הצוואר של ישראל
מעמדה של ישראל בעולם הולך ויורד, הלחץ הדיפלומטי הולך וגובר - ישנה דרישה של כל הקהילה הבינ"ל להקפאה מוחלטת של הבניה בהתנחלויות. ישראל מצטיירת כמבצעת פשעי מלחמה וכמדינה שאינה מעוניינת בשלום וביציבות האזור (כפי שאמר בראיון שר החוץ הצרפתי, קושניר או לחילופין ראש ממשלת תורכיה, ארדואן).
2. החבל סביב צווארן של מדינות ערב הולך ונקשר
סעודיה - נכשלה בעסקת התיווך בין פת"ח וחמאס (פברואר 2007), עסוקה במלחמה בתימן.
מצרים - נכשלה בעסקת התיווך בין פת"ח וחמאס
פלסטינים - פילוג בין עזה והגדה בין פתח"ח וחמאס
איראן- תוכנית הגרעין - השיחות הדיפלומטיות נכשלות. מממנת מדריכה ומסייעת לכל ארגוני ההתנגדות האיסלאמיים במזרח התיכון ומחוצה לה
פקיסטאן - מלחמה
אפגניסטאן - מלחמה
עיראק - מלחמה
תורכיה - מתקצנת ונוטשת את הקו המתון
ירדן - התקצנות של הפרלמנט (דרישה לניתוק היחסים עם ישראל)
בחריין - התקצנות של הפרלמנט (חקקית חוקים נגד התקשרות עם ישראל ואי גיבוי למלחמה של סעודיה בתימן)
כווית - התקצנות של הפרלמנט
סוריה - בברית עם איראן תומכת בחמאס ובחזבאללה. לא מעוניינת לעבוד "לצד השני" ולוותר על הברית הנוכחית.
* התמונה לקוחה מתוך העיתון "אל-שארק אל-אווסט". בתמונה אנו רואים ברז שעליו כתוב"תהליך השלום" ויוצאות ממנו כמה טיפות בודדות. תחתיו עומדים עם דליים ישראלי וערבי ובשל החורים שישראל עשתה בצינור כל המים דולפים לדלי שעל גבה של ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה