תורכיה על צומת דרכים: חילוניות מול אסלאם - חלק ב'
31.8.10
העיתון הלונדוני "אל-שארק אל-אווסט"
סעוד קיניקואוגלו (SUAT KINIKLIOĞLU), עוזרו של ראש ממשלת תורכיה והאחראי על יחסי החוץ במפלגת השלטון: תורכיה בצומת דרכים - הדרך החילונית והדרך האסלאמית, אנחנו מגלים מחדש את זהותנו [....] "העם יהיה בקדמת הבמה והמדינה במקום השני... יהיו שינויים בחוקה בכדי להקטין את השפעתו של הצבא על המערכת הפוליטית" [....] " אנחנו עדיין מעוניינים להכנס לאיחוד האירופי אך נחכה לעד ואכן אנו מחפשים קואליציות אזוריות חילופיות"
בחלק השני של המאמר אני מתרגמת עבורכם קטעים מתוך ראיון שהעניק היום (31.8) סעוד קיניקואוגולו עזרו של ראש ממשלת תורכיה ארדואן ומי שמשמש האחראי על יחסי החוץ של מפלגת השלטון (הצדק והפיתוח) והכוכב החדש בפרלמנט התורכי. ואלו השאלות והתשובות:שאלה: מהו תפקידכם החדש במזרח התיכון?
תשובה: כאשר אנו רואים שלתוכניותינו ישנו גיבוי עממי ואזורי אנו גאים בכך וכמובן נענים ושמחים לסייע. אך ישנה השפעה הדדית. מה שבטוח הוא שחזרת השפעתנו על האזור היא חלק מהאסטרטגיה הגדולה שלנו. אנו לא נשוב לפעול רק במזרח התיכון אלא גם בבלקן, בים השחור ובקווקז. זוהי האסטרטגיה עליה כתב בספרו שר החוץ התורכי ובתיאום עם ראש הממשלה. אנו נרחיב את הדיאלוג שלנו עם שכננו ונרחיב את הפעילות הכלכלית. נעודד פעילות ישירה . אנו מעוניינים שאנשי העסקים שלנו יוכלו להיכנס לעמאן או ביירות ללא צורך בויזות וכמו כן, שאנשי עסקים יוכלו להגיע אלינו בלי צורך באשרות כניסה. אנו מעוניינים שיהיה קשר הדוק בייננו לשכננו כמו שקורה באיחוד האירופי וכפי שקורה כיום בין תורכיה וסוריה. אני לא יודע אם נצליח אך זו שאיפה שיהיה אזור סחר חופשי בין תורכיה, סוריה, לבנון ועיראק כך שהנפט המפרצי יוכל להגיע אלינו דרך עיראק ומאיתנו לשוק העולמי.
שאלה: האם זהו ניסיון ליצור איחוד חילופי לזה עם האיחוד האירופי?
תשובה: לא במדויק. תורכיה טרם ויתרה על רצונה להצטרף לאיחוד האירופי, אך לתורכיה אין את הסובלנות הגיאו-פוליטית להמתין עד שהאירופאים יגבשו החלטה סופית. ישנו גבול. "הגבר יכול לעמוד מתחת לחלונה של נערה יפה ולשיר לה סרנאדות מתחת לחלונה, אך לא משנה כמה ישיר אם העלמה לא מעוניינת ימצא לו עלמה אחרת....."
שאלה: והאם ילך לעלמה אחרת?
תשובה: אנחנו חושבים על כך.......
שאלה: אינכם שרים יותר תחת המרפסת של העלמה האירופאית?
תשובה: אנחנו עדיין מנסים. אך לתורכיה שכנים רבים וחשוב לה לשמור על יחסים טובים עם כל השכנים....
שאלה: מה בנוגע ליחסיכם עם איראן? האם אתם משתפים פעולה יחדיו בנוגע למדיניות האזורית ומחלקים ביינכם את ההשפעה והתפקידים?
תשובה: איראן שכנתנו ו- 11% מהגז הטבעי של תורכיה מיובא ממנה וכמו כן היקף הסחר השנתי הוא כ- 10 מיליארד דולר. אך במישור הבינלאומי ישנם דברים שאנו רואים באותה עין וישנם דברים שלא , למשל, ביקשנו מהאיראנים, למרות זהותם השיעית לא להתערב רק לטובת השיעים בעיראק והדגשנו כי החשיבות העליונה היא שלעיראק תהיה ממשלה יציבה ועצמאית בין עם סונית ובין עם שיעית. כך עיראק תהיה ככל המדינות כאשר האמריקאים יעזבו. ישנם גורמים באיראן שחולקים על דעתנו, אך בנושא תוכנית הגרעין לדוגמא, אנחנו פועלים בכדי שהמאמצים הדיפלומטים יהיו הבסיס לפתרון חילוקי הדעות. ההנהגה באיראן שוקלת מחדש האם לשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית או לא, אך מה שחשוב לנו באמת היא היציבות . תורכיה לא תהיה חלק מכיבוש של עיראק. אנו סירבנו לקחת בזה חלק. ובנוגע לאיראן תורכיה מזהירה ממצב כזה. ובחזרה לשאלה, אני אומר שתורכיה, איראן, סעודיה ומצרים הן המדינות המרכזיות באזור ואנחנו איננו בתחרות עם אף אחת מהן, אך יחד עם זאת, באזורנו ישנם שחקנים רבים וזה טבעי שבנושאים מסוימים תהיה הסכמה ובנושאים אחרים תהיה אי הסכמה.
שאלה: מפלגת הצדק והפיתוח מעוניינת לשנות את פניה של תורכיה; האם ברצונכם להפוך את תורכיה למדינה אסלאמית? אתם מעוניינים לשנות כעת את החוקה ויש שאומרים שאתם מעוניינים לשוב לימים שבה שלטה האימפריה העות'מאנית.
תשובה: אין ברצוננו לחזור לתקופת האימפריה העות'מאנית אך אנו מודעים להתלחשויות הללו בקרב הערבים. העולם האימפריאלי קרס ותורכיה לא חייה באשליות, אך תורכיה מנסה לגלות מחדש את זהותה ולהשיב את האיזון למוסדותיה. אנו לא המפלגה היחידה שמעוניינת בחידוש החוקה, כל המפלגות דורשות זאת. החוקה הזאת היא תוצר של ניסיון ההפיכה משנת 1982 והיא שמה את המדינה במקום הראשון ואת אזרחיה במקום השני; ואנו כתנועה דמוקרטית מעוניינים שהעם יהיה במרכז ואילו המדינה תשרת את האזרח. אזרחי תורכיה הם מוסלמים והמדינה צריכה לשקף את זהות העם, זה דבר טבעי, אך שלא תהיה טעות, תורכיה היא רפובליקה חילונית. לא מפלגת השלטון ולא מפלגה אחרת מעוניינות לשנות את האופי החילוני של המדינה.
ידוע לי שחלק מתרגמים את משאל העם, על הרפורמה בחוקה, אשר יערך ב-12 בספטמבר כניסיון לשנות את המערכת הפוליטית אך אין זה נכון. אנו מפלגה דומיננטית פוליטית, לנו יש את רוב המושבים בפרלמנט וראש הממשלה והמפלגה מאוד אהובים ע"י העם. הבעיה היא שהאופוזיציה התורכית אינה חזקה מספיק בשביל להוות כוח מאזן ולכן יש ניסיון לזרוע בהלה ופחד. אנו לא מעוניינים בשינוי המערכת אלא ברפורמות בחוקה. וזוהי זכותנו הדמוקרטית.
שאלה: ידוע שיש מאבק ביינכם לבין הצבא ולבין המערכת המשפטית ורצון שלכם להמעיט מהשפעתם על המערכת הפוליטית האם זה נכון?
תשובה: זה נכון. אנחנו מאמינים שהאנשים שאינם נבחרים לא צריכים לשלוט על המדינה. לכן אנשים הולכים לקלפי כל 4 שנים ובוחרים. אילו הצבא והמערכת המשפטית מעוניינים לשמש בתפקיד שאינו שלהם על פי החוקה אז אין אני מסכים עם דרך זו. זהו המצב כיום בתורכיה, מצב בו ביכולתם של הצבא והמערכת המשפטית לחתור תחת הפרלמנט והממשלה שלהן הכוח הריבוני. תורכיה כיום בדרכה להפוך לדמוקרטיה אמיתית יותר, בו העם יחליט מה תהיה דרכה של הממשלה וכיצד תראה המדינה ולא איזה גנרל אלא ראש ממשלה נבחר. תורכיה של היום שונה ומי שיכתוב יום אחד את ההיסטוריה היווכח כי מפלגת הצדק אשר בשלטון זה 10 שנים הפכה את תורכיה לדמוקרטיה אמיתית יותר.
תשובה: כאשר אנו רואים שלתוכניותינו ישנו גיבוי עממי ואזורי אנו גאים בכך וכמובן נענים ושמחים לסייע. אך ישנה השפעה הדדית. מה שבטוח הוא שחזרת השפעתנו על האזור היא חלק מהאסטרטגיה הגדולה שלנו. אנו לא נשוב לפעול רק במזרח התיכון אלא גם בבלקן, בים השחור ובקווקז. זוהי האסטרטגיה עליה כתב בספרו שר החוץ התורכי ובתיאום עם ראש הממשלה. אנו נרחיב את הדיאלוג שלנו עם שכננו ונרחיב את הפעילות הכלכלית. נעודד פעילות ישירה . אנו מעוניינים שאנשי העסקים שלנו יוכלו להיכנס לעמאן או ביירות ללא צורך בויזות וכמו כן, שאנשי עסקים יוכלו להגיע אלינו בלי צורך באשרות כניסה. אנו מעוניינים שיהיה קשר הדוק בייננו לשכננו כמו שקורה באיחוד האירופי וכפי שקורה כיום בין תורכיה וסוריה. אני לא יודע אם נצליח אך זו שאיפה שיהיה אזור סחר חופשי בין תורכיה, סוריה, לבנון ועיראק כך שהנפט המפרצי יוכל להגיע אלינו דרך עיראק ומאיתנו לשוק העולמי.
שאלה: האם זהו ניסיון ליצור איחוד חילופי לזה עם האיחוד האירופי?
תשובה: לא במדויק. תורכיה טרם ויתרה על רצונה להצטרף לאיחוד האירופי, אך לתורכיה אין את הסובלנות הגיאו-פוליטית להמתין עד שהאירופאים יגבשו החלטה סופית. ישנו גבול. "הגבר יכול לעמוד מתחת לחלונה של נערה יפה ולשיר לה סרנאדות מתחת לחלונה, אך לא משנה כמה ישיר אם העלמה לא מעוניינת ימצא לו עלמה אחרת....."
שאלה: והאם ילך לעלמה אחרת?
תשובה: אנחנו חושבים על כך.......
שאלה: אינכם שרים יותר תחת המרפסת של העלמה האירופאית?
תשובה: אנחנו עדיין מנסים. אך לתורכיה שכנים רבים וחשוב לה לשמור על יחסים טובים עם כל השכנים....
שאלה: מה בנוגע ליחסיכם עם איראן? האם אתם משתפים פעולה יחדיו בנוגע למדיניות האזורית ומחלקים ביינכם את ההשפעה והתפקידים?
תשובה: איראן שכנתנו ו- 11% מהגז הטבעי של תורכיה מיובא ממנה וכמו כן היקף הסחר השנתי הוא כ- 10 מיליארד דולר. אך במישור הבינלאומי ישנם דברים שאנו רואים באותה עין וישנם דברים שלא , למשל, ביקשנו מהאיראנים, למרות זהותם השיעית לא להתערב רק לטובת השיעים בעיראק והדגשנו כי החשיבות העליונה היא שלעיראק תהיה ממשלה יציבה ועצמאית בין עם סונית ובין עם שיעית. כך עיראק תהיה ככל המדינות כאשר האמריקאים יעזבו. ישנם גורמים באיראן שחולקים על דעתנו, אך בנושא תוכנית הגרעין לדוגמא, אנחנו פועלים בכדי שהמאמצים הדיפלומטים יהיו הבסיס לפתרון חילוקי הדעות. ההנהגה באיראן שוקלת מחדש האם לשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית או לא, אך מה שחשוב לנו באמת היא היציבות . תורכיה לא תהיה חלק מכיבוש של עיראק. אנו סירבנו לקחת בזה חלק. ובנוגע לאיראן תורכיה מזהירה ממצב כזה. ובחזרה לשאלה, אני אומר שתורכיה, איראן, סעודיה ומצרים הן המדינות המרכזיות באזור ואנחנו איננו בתחרות עם אף אחת מהן, אך יחד עם זאת, באזורנו ישנם שחקנים רבים וזה טבעי שבנושאים מסוימים תהיה הסכמה ובנושאים אחרים תהיה אי הסכמה.
שאלה: מפלגת הצדק והפיתוח מעוניינת לשנות את פניה של תורכיה; האם ברצונכם להפוך את תורכיה למדינה אסלאמית? אתם מעוניינים לשנות כעת את החוקה ויש שאומרים שאתם מעוניינים לשוב לימים שבה שלטה האימפריה העות'מאנית.
תשובה: אין ברצוננו לחזור לתקופת האימפריה העות'מאנית אך אנו מודעים להתלחשויות הללו בקרב הערבים. העולם האימפריאלי קרס ותורכיה לא חייה באשליות, אך תורכיה מנסה לגלות מחדש את זהותה ולהשיב את האיזון למוסדותיה. אנו לא המפלגה היחידה שמעוניינת בחידוש החוקה, כל המפלגות דורשות זאת. החוקה הזאת היא תוצר של ניסיון ההפיכה משנת 1982 והיא שמה את המדינה במקום הראשון ואת אזרחיה במקום השני; ואנו כתנועה דמוקרטית מעוניינים שהעם יהיה במרכז ואילו המדינה תשרת את האזרח. אזרחי תורכיה הם מוסלמים והמדינה צריכה לשקף את זהות העם, זה דבר טבעי, אך שלא תהיה טעות, תורכיה היא רפובליקה חילונית. לא מפלגת השלטון ולא מפלגה אחרת מעוניינות לשנות את האופי החילוני של המדינה.
ידוע לי שחלק מתרגמים את משאל העם, על הרפורמה בחוקה, אשר יערך ב-12 בספטמבר כניסיון לשנות את המערכת הפוליטית אך אין זה נכון. אנו מפלגה דומיננטית פוליטית, לנו יש את רוב המושבים בפרלמנט וראש הממשלה והמפלגה מאוד אהובים ע"י העם. הבעיה היא שהאופוזיציה התורכית אינה חזקה מספיק בשביל להוות כוח מאזן ולכן יש ניסיון לזרוע בהלה ופחד. אנו לא מעוניינים בשינוי המערכת אלא ברפורמות בחוקה. וזוהי זכותנו הדמוקרטית.
שאלה: ידוע שיש מאבק ביינכם לבין הצבא ולבין המערכת המשפטית ורצון שלכם להמעיט מהשפעתם על המערכת הפוליטית האם זה נכון?
תשובה: זה נכון. אנחנו מאמינים שהאנשים שאינם נבחרים לא צריכים לשלוט על המדינה. לכן אנשים הולכים לקלפי כל 4 שנים ובוחרים. אילו הצבא והמערכת המשפטית מעוניינים לשמש בתפקיד שאינו שלהם על פי החוקה אז אין אני מסכים עם דרך זו. זהו המצב כיום בתורכיה, מצב בו ביכולתם של הצבא והמערכת המשפטית לחתור תחת הפרלמנט והממשלה שלהן הכוח הריבוני. תורכיה כיום בדרכה להפוך לדמוקרטיה אמיתית יותר, בו העם יחליט מה תהיה דרכה של הממשלה וכיצד תראה המדינה ולא איזה גנרל אלא ראש ממשלה נבחר. תורכיה של היום שונה ומי שיכתוב יום אחד את ההיסטוריה היווכח כי מפלגת הצדק אשר בשלטון זה 10 שנים הפכה את תורכיה לדמוקרטיה אמיתית יותר.
