יום ראשון, 30 במאי 2010

ראיון עם ראש הזרוע המדינית של חמאס, ח'אלד משעל לרשת הטלויזיה האמריקאית PBS

31.5.10
אתר האינטרנט הקטרי "אל-ג'אזירה"
ח'אלד משעל: הצעת הודנא ארוכת טווח. במידה וישראל תיסוג לגבולות 67' חמאס מתחייבת להפסיק את ההתנגדות החמושה (המוקוומה)

בראיון שהעניק ראש הזרוע המדינית של חמאס, ח'אלד משעל לרשת הטלויזיה האמריקאית, PBS שב וחזר על הצעה של חמאס להודנא עם ישראל.

חמאס שבה וחידשה את הצעתה לעצירת כל פעולות ההתנגדות (המוקוומה) המחומשות והאלימות נגד ישראל תמורת נסיגה ישראלית לגבולות 67'. משעל הדגיש כי ישראל היא זו שהחלה את המאבק על ידי הכיבוש והמוקוומה היא רק התגובה בשטח, ולכן כאשר יסתיים הכיבוש יסתיים המאבק האלים.

משעל הדגיש כי במדיה ותקום מדינה פלסטינית בעלת ריבונות אמיתית אזי היחסים עם ישראל יקבעו על ידי העם הפלסטיני בצורה דמוקרטית.

יחד עם זאת מסרבת חמאס להכיר במדינת ישראל, אך מציעה הודנא ארוכת טווח במידה וישראל תיסוג, כמובן, מהגדה המערבית וממזרח ירושלים ותסכים על זכות השיבה.

יום רביעי, 26 במאי 2010

נאום מזכ"ל חזבאללה לרגל יום השנה ה-10 ליציאת צה"ל מדרום לבנון

26.5.10
העיתון המצרי "אל-יום אל-סבע" והעיתון הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי"
דוקטרינה ימית חדשה לחזבאללה: הפצצת ספינות צבאיות/אזרחיות/מסחריות המגיעות לנמלי ישראל במידה ותפרוץ מלחמה

לרגל יום השנה ה-10 ליציאת צה"ל מדרום לבנון נשא מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה נאום בפני אלפי תושבי רובע דאחייה בדרום לבנון. נסראללה איים כי ארגונו יפציץ כל ספינה צבאית, אזרחית ומסחרית בים התיכון בדרכן לנמלים בישראל, במידה וישראל תשים מצור ימי לבנון במלחמה הבאה שתפרוץ. "כשהעולם יראה את ההפצצות המדינות ימנעו מלשלוח לאזור ספינות, זאת דוקטרינת הים החדשה של חזבאללה". בנוגע לדוקטרית הלחימה ביבשה, אמר נסראללה כי הוא תיאר אותה כבר בחודש פברואר האחרון, ואז הבהיר כי חזבאללה מסוגלת להפציץ כל מבנה בישראל במידה וישראל תתקוף תשתיות בלבנון. "במידה והם יפציצו את נמלנו אנו נפציץ את נמליהם ואם יפציצו את מתקני הנפט שלנו אנו נפציץ את שלהם ואם יפציצו את המפעלים שלנו אנו נפציץ את המפעלים שלהם ותחנות החשמל גם כן".

בנוסף החל חזבאללה, בימים האחרונים לבנות חומה צבאית, שתשתרע מהעיירה נוצרית-דרוזית ראשייה אל וואדי Rashaya Al-Wadi הנמצאת על המורדות המערביים של החרמון (85 ק''מ דרומית מביירות), בכיוון צפון, עד עייטה אל-פוקאר Aita el-Foukhar, בבקעת הלבנון. אורך החומה יהיה כנראה 22 ק''מ, ומלבד היותה מכשול אנטי-טנקי, שנועד לעצור טורי שריון ישראלים שינסו לפרוץ ממרכז הלבנון לעבר דמשק, היא תהייה עם סיום הבנייה גם אחד ממערכי הביצורים הגדולים ביותר במזרח התיכון.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים כי עם סיום בניית החומה הצבאית ייוצר באזור הגבול שבין סוריה ללבנון, אזור צבאי שאורכו יהיה 22 ק''מ, ורוחבו במקום הרחב ביותר יהיה 14 ק''מ, שיהיה בשליטה מוחלטת של הצבא הסורי וחיזבאללה

יום שלישי, 25 במאי 2010

ראיון עם נשיא הרשות הפלסטיני, אבו מאזן לטלויזיה המצרית

25.5.10

העיתון המצרי "אל-יום אל-סבע"

אבו-מאזן: "רק בהסכם ניתן יהיה לפתור את הבעיה הפלסטינית" [....]"הסכנו על הצבת כוחות בינלאומיים בגבולותנו" [...] "העם הפלסטיני הוא כמו "מטוס חטוף" שנחטף ע"י איראן" [....]"במידה ונתניהו וממשלתו מעוניינים, ניתן להגיע להסכם סופי תוך שבוע עד שבועיים, אך טרם חתימתו צריך להגיע לקונצנזוס עממי"



בראיון לתוכנית הטלויזיה המצרית "בלב מצרים" שהעניק נשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן התיחס הנשיא הפלסטיני למספר סוגיות:

המשא ומתן בין ישראל והרשות - "הפתרון לבעיה הפלסטינית הוא רק במשא ומתן, כל עוד אין לנו אופציות אחרות" [...] "לדוגמא, בעבר סירבנו לשאת ולתת בשל ההתנחלויות, אך כעת האמריקאים נתנו לנו ערבויות בכדי שאף צד לא יעשה פרובוקציות כלפי הצד השני" [...] יחד עם זאת ציין, שישראל לא מעוניינת לשאת ולתת והערבים לא מעוניינים במלחמה נגד ישראל" [...] עבאס הבהיר כי הסנטור ג'ורג' מיטשל הגיע לרמאללה פעמיים מאז תחילת השיחות העקיפות. "בפעם הראשונה הגיע עם מספר שאלות ואנו נתנו תשובות ואף ציידנו אותו בכל ההסכמים וההבנות שהיו עד כה. ושב אלינו השבוע פעם שנייה עם עוד 16 שאלות בענייני ביטחון וגבולות, אך הפעם לא היו לנו עדיין תשובות לכל השאלות ולכן הבטחנו להשיב לו על השאלות תוך שבוע" [...] "הסכמנו שיוצבו על אדמתנו כוחות בינלאומיים ואין על כך חילוגי דעות, אנו הסכמנו על כך עוד בתקופת אולמרט לאחר שנועדנו עם מצרים וירדן וזאת משום שכוחות אלו יצטרכו להיות מוצבים על הגבול עם שתי המדינות הללו. ודעתן הייתה כדעתנו" [...] "משום שהייתה הסכמה על כך בינלאומית, החלפנו בינינו מפות ודעות עם אולמרט, אך הוא סיים את תפקידו טרם יישוב ההחלטות בשטח". עבאס אמר כי מטרתו להגיע להסכם עם ישראל במטרה להקים מדינה פלסטינית. עבאס ציין כי מדינות ערב עומדות לצד הרשות וכי הקמתה של מדינה פלסטינית הוא אינטרס לאומי אמריקאי כפי שאומרים אובאמה ושרת החוץ האמריקאית, קלינטון, וזה חזון צודק ולכן יש לסייע לנשיא האמריקאי להגיע לתוצאה המיוחלת. בנוגע לדעה הקיימת כי חידוש המשא ומתן הוא תוצאה של חולשה, אומר עבאס כי "אלו שמחזיקים בדעה זאת אין ביכולתם לקדם את פתרון הבעיה הפלסטינית בדרך שהיא לא משא ומתן" בעודו מדגיש כי "בועידת הליגה הערבית בעיר סירת שאל את מנהיגי מדינות ערב האם הם מעוניינים לצאת למלחמה כוללת בישראל והם ענו "לא", האם הם מוכנים למצב של לא מלחמה ולא שלום והם ענו "לא", אז אמרתי להם, אם כן הפתרון הוא שלום".


היוזמה הערבית לשלום - אבו מאזן שיבח את היוזמה הערבית וכינה אותה אמיצה ומעודדת, בעודו מדגיש כי הערבים מוכנים לויתורים מרחיקי לכת ביוזמה זו. עבאס הדגיש כי ניסה לקדם את היוזמה בתקשורת הישראלית, האמריקאית והסינית במטרה להגיע אל האזרחים והתגובות היו מאוד חיוביות ולכן נשיא ארצות הברית התקשר אליו וביקש ממנו להמשיך.


ירושלים - "ביקשתי מאנשי עסקים ערביים לבנות בירושלים בכדי להגן עליה שלא תאבד וזאת משום שבינתיים, עמרו מוסא (מזכ"ל הליגה הערבית) טרם קיבל לידיו את תרומות מדינות ערב עבור ירושלים, כ- 500 מיליון דולר, אך אני מקווה שיגיעו במהרה הכספים כי חובה עלינו לשמור על ירושלים ולהגיע אליה" עבאס ציין כי עד כה הסיוע האמריקאי גדול פי כמה וכמה מהסיוע של מנהיגי מדינות ערב.


יוזמת הפיוס המצרית בין פת"ח וחמאס
- "אנו חתמנו עליה ללא הסתייגויות אך עד כה חמאס מסרבת לחתום עליה, איראן היא זאת שנתנה הוראה מפורשת לא לחתום"[...] "המצב בפלסטין הורע מאוד, לדוגמא - יש זיהום חמור של המים, כמו כן תפוצה של מחלות זיהומיות ותמוהה מדוע חמאס לא מקבלת החלטה אמיצה במטרה להציל את העם הפלסטיני" [...] "הטענה שאנו הפסקנו את החשמל בעזה היא שקרית. 58% מהתקציב של הרשות מועבר לתקציב עזה: שירותי מוניציפאליים, חינוך ובריאות ואנו ממשיכים להעביר את התקציב" [....]" אני משוחח עם בכירי חמאס מידי יום ואם הייתי מעוניין להיפגש עם ח'אלד משעל לא הייתי צריך להשתמש באמצעי התקשורת, הבהרתי למשעל שראשית עליו לחתום על יוזמת הפיוס המצרית ומיד לאחר מכן נפגש"[....] עבאס הבהיר כי לא נשא נשק מאז ראשית ימי האינתפאדה משום שהפעולות הצבאיות הרסו אותנו לדוגמא - אם תסתכל על תמונות של רמאללה בתקופת האלימות אתם תראו רק עפר ואפר וההיגיון אומר כי אם אנו לא משתמשים נגד ישראל אנו משתמשים בו נגד הפלסטינים" [...] עבאס תיאר את העם הפלסטיני כ"מטוס חטוף" ואמר כי "ההחלטה לגבי הפיוס, לא בידינו אלא בידיים של איראן, האחדות של העם הפלסטיני נחטפה"

החרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות - עבאס ציין כי ישנן ועדות של מתנדבים שעברו מבית לבית וניסו לשכנע את האזרחים שלנו להחרים את התוצרת המיוצרת בהתנחלויות בפלסטין. "אנו מחרימים תוצרים שמיוצרים על אדמותיינו ולא מחרימים את ישראל, אלא את הפעילות הקולוניאלית של המתנחלים"


הנשיאות - עבאס הבהיר שוב כי אינו ירוץ פעם נוספת לנשיאות, והסיבות רבות, "יש לי 3 נכדים שאני מעוניין לבלות איתם בתקופה הקרובה אין אני מתכוון לעזוב את המדינה" [....] "יש כעת ואקום גדול". עבאס ציין כי הוא ביקש מהמועצה המחוקקת למנות לו סגן אך עד כה המועצה מסרבת. יחד עם זאת מוסדות הממשלה מתפקדים היטב וכמו כן מנגנוני הביטחון. בשל מצבו הבריאותי ובשל העובדה שטרם קיימים ברשות את המוסדות וטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק, הוא נאלץ לצאת לאחרונה פעמים רבות לטיפולים רפואיים מחוץ לרשות.


קצת אופטימיות - כשנשאל עבאס האם הוא אופטימי לגבי האפשרות בקרוב תוקם מדינה פלסטינית, ברת קיימא, השיב כי זה תלוי בנתניהו ובממשלתו. "השלום צריך להיות אינטרס של נתניהו" [...]"עם ההבנות שהגענו אליהם עד כה, במידה וממשלת נתניהו תהיה מעוניינת ניתן תוך שבוע עד שבועיים לחתום על הסכם לפתרון סופי שיהיה עליו קונצנזוס"

יום שני, 24 במאי 2010

ראיון עם ראש הזרוע המדינית של חמאס, ח'אלד משעל

24.5.10
העיתון הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי"
משעל: "כן למדינה בגבולות 67' אך לא להכרה במדינת ישראל" [...] "ארצות הברית אוסרת את יוזמת הפיוס הפנים פלסטינית ושמה על כך וטו עד למיצוי המו"מ בין צוות המו"מ הפלסטיני לזה הישראלי"

בראיון שהעניק אמש ראש הזרוע המדינית של חמאס, ח'אלד משעל מדמשק אמר כי:

מלחמה בין ישראל וחמאס - "חמאס אינה שואפת כעת למלחמה אך ארגונו מוכן להתנגדות במידה ותכפה עליו המלחמה" [...] "אנחנו איננו רוצים להיות עול עבור העם בעזה, אך אנו לא נאפשר שיהרגו אותנו" [...] "ישראל מדברת מלחמה ומתכוננת למלחמה אך רק המועד אינו ידוע" משעל ציין אף כי הוא מברך על העכרת היחסים בין ישראל וירדן בשל מדיניות ממשלת נתניהו.

חידוש המו"מ העקיף בין הרשות וישראל - "חמאס מתנגדת לכל מדינה פלסטינית ריבונית זמנית וקטועה ואף בכיר פלסטיני לא יעז להסכים למה שיאסר ערפאת סירב בזמנו בקמפ דיוויד" [....] "כל משא ומתן נידון לכישלון ואנו בחמאס נשאיר את היד שלנו על ההדק משום שההתנגדות (המוקוומה) היא הפתרון היחידי בתקופה בה הדרך בפני פיוס פנים פלסטיני חסומה"[..] " כל עוד אין בידי הרשות מסמך ערבויות כתוב המו"מ הוא מו"מ חסר וזאת תהיה התאבדות וכי השלום כמו המלחמה תלויים אך ורק במאזן הכוח". משעל ציין כי גם מדינה בגבולות 67' ופתרון 2 מדינות לשני עמים הוא תוצאה שהושגה רק בזכות המוקוומה וכי "חמאס מוכנה לקבל את מדינה בגבולות 67' אך לא מוכנה להכיר במדינת ישראל"

הפיוס הפנים פלסטיני - "הפילוג הפנים פלסטיני החל כפיצול פוליטי שהפך כעת לפיצול גיאוגרפי בשטח" [....] משעל מאשים את הפת"ח בהשתלטות ובחטיפת התנועה לשחרור פלסטין (אש"ף) וכי היא הרשות עושה כעת "שרירים" מול חמאס בזירה המדינית, האזורית והבינ"ל [...] לגבי הפיוס אמר כי "מה שמונע כעת את השלמת הסכם הפיוס בין הצדדים הוא הוטו האמריקאי, האמריקאים אינם מעוניינים בהחלשת צוות המו"מ הפלסטיני למשא ומתן עם ישראל"[....] משעל אמר כי הוא שמע ממספר מנהיגים ערבים ואירופאים (ששוחחו עם הסנטור ג'ורג' מיטשל) כי האמריקאים לא יאפשרו את הפיוס אלא אם חמאס תקבל את תנאי ועדת הקוורטט למזרח התיכון: הפסקת האלימות, הכרה בישראל וקבלת פתרון הקמת מדינה פלסטינית ברת קיימא המתבססת על הסכמי מפת הדרכים. משעל הבהיר כי "לא רק שהפיוס נאסר כעת אלא יש עליו וטו אמריקאי ולכן היוזמה המצרית אינה מונחת עוד על השולחן אלא יוזמת חידוש המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים".

יום חמישי, 13 במאי 2010

הכרה רשמית רוסית בארגון חמאס

13.5.10
העיתון הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי", העיתון הלונדוני "אל-שארק אל-אווסט", אתר האינטרנט "אל-ג'אזירה" והעיתון המצרי "אל-יום אל-סבע"
דריסת ה"דוב הרוסי" במזרח התיכון
בהחלטה חד צדדית של רוסיה - הכרה מדינית בארגון חמאס


"היֹה היו אדם ודוב אשר הפכו לחברים קרובים, והיו איש לרעו תמיד עוזרים.באחד הימים, כאשר ישן האדם, ראה הדוב זבוב על חוטמו של הנרדם .מתוך כוונה טובה לגרש את המטרד המציק, פן זה על חברו יעיק, הרים הדוב אדיר הממדים סלע, והטיחו לעבר הזבוב באותו הרגע. מובן שהזבוב הזריז חמק ללא בלימה, ואפו של הידיד נמחץ מן המהלומה."
ז'אן דה לה פונטיין

ברשאית שבוע שעבר הגיעו נשיא סוריה, אסד ואמיר קטר לפגישה רשמית באנקרה ונועדו עם נשיא תורכיה, עבדאללה גול וראש הממשלה, ארדואן. ב-11.5 הגיע בפעם הראשונה, מזה 30 שנה נשיא רוסי, מדבדב לביקור רשמי בסוריה ונועד עם נשיא סוריה, אסד וכמו כן עם ראש הזרוע המדינית של חמאס, ח'אלד משעל. מיד עם תום סבב הפגישות הגיע הנשיא הרוסי לפגישה חשובה באנקרה ונועד עם עמיתו התורכי, עבדאללה גול וראש הממשלה, ארדואן. בסוף השבוע שעבר (8-9 במאי) הגיע נשיא ישראל למוסקבה ונועד עם נשיא רוסיה, מדבדב.

הפגישות של הרוסים עם תורכיה, סוריה וחאמס מעידות ומבהירות בצורה שלא ניתן לפרשה בשום דרך אחרת, אלא כהכרה בכוחן ומעמדן המדיני של תורכיה כמעצמה אזורית, סוריה בעלת חשיבות מדינית וכוח בעולם הערבי וחאמס כבעלת השפעה וכוח מדיני מוכר בקרב הפלסטינים. בכדי לפתור את הבעיות שלדעת הרוסים הן הבעיות השורשיות והקריטיות בנושא איראן, הפיוס הפנים פלסטיני, השלום במזרח התיכון, עסקת חילופי השבויים בין ישראל וחמאס והסרת המצור על עזה. בכל הסוגיות הנ"ל לדעת רוסיה אלו המדינות/ארגונים שמולן צריך לפעול בזירה האזורית.

זאת הפעם הראשונה שבה נשיא של אחת מהמעצמות (5+1) וחבר בקוורטט הבינ"ל נפגש באופן רשמי עם ראש הזרוע המדינית של חמאס שנחשבת עד היום ע"י הקוורטט, שרוסיה חברה בו, כארגון טרור ולמעשה מעניקה לו הכרה מדינית רשמית. כבר בחודש שעבר הוזמן משעל למוסקבה אך נועד עם שר החוץ הרוסי בלבד.

המדינות הערביות המתונות (עפ"י דרישה אמריקאית) אינן היו מוכנות להיפגש עם ח'אלד משעל עד כה. משום שראשית הפר את הסכם מכה וכיום אינו מוכן לחתום על היוזמה המצרית לפיוס בין הרשות לחמאס. במצרים הוסכם שרק ראש המודיעין המצרי, עומר סולימאן אחראי על ההתקשרות עם משעל בדמשק ואילו בסעודיה הרחיקו לכת, והתירו לשר החוץ הסעודי, סעוד אל-פייסל להזמין את משעל לריאד במטרה לשכנעו לחתום על היוזמה המצרית, צעד שנכשל לחלוטין. הפגישה בין מדבדב, אסד ומשעל מגדילה את כוחו של ארגון חמאס מוציאה את מצרים וסעודיה מהמשחק ומחלישה לחלוטין את מעמדו של נשיא הרשות, אבו-מאזן.

בסוף השבוע שעבר, הגיע נשיא ישראל, שמעון פרס, למוסקבה ונועד עם הנשיא הרוסי, מדבדב. הנשיא עדכן את מדבדב לגבי ההחלטה לחדש את המשא ומתן העקיף בין ישראל והרשות בתיווך אמריקאי בתמיכתן של מדינות ערב המתונות (הועדה של הליגה הערבית, ליוזמת השלום הערבית).

הנקודה הרצינית ביותר בכל הביקור היא ההצהרה המשותפת של נשיא תורכיה, גול ונשיא רוסיה, מדבדב אמש (12.5) כי אין להרחיק אף גורם מהמשא ומתן במזרח התיכון כאשר השניים התכוונו לחמאס. עבדאללה גול אף הוסיף כי חמאס זכתה בבחירות ולא ניתן עוד להתעלם מכך. מה שלמעשה אמר מדבדב הוא ש"אין ספק שיש צורך שכל הצדדים ישתתפו במשא ומתן ואין להרחיק אף צד כתנאי לדיון בפתרון ריאלי יותר לבעיה הפלסטינית לאר הפילוג הקיים כיום בין פת"ח וחמאס".

הערות שלי

ראשית, חשוב לציין, שאין בידי את כל הפרטים על שלל הפגישות החשובות האלו שנערכו במהלך השבוע האחרון, ולכן את הניתוח הבא אני מבססת אך ורק על פי הפרטים שהתפרסמו ובנוסף על פי הערכות ומסקנות שלי, שאינן מבוססות אך ורק על עובדות.


  • ישראל-רוסיה - אין ביכולתי לדעת מה היו נושאי השיחה בין נשיא ישראל, פרס לנשיא רוסיה, מדבדב (אני יכולה לשער), לאור העובדה שיום לאחר הפגישה עם הנשיא פרס אץ לו רץ לו נשיא רוסיה לדמשק ולתורכיה ומבלי לדעת את תוכן השיחות אני רשאית לנחש כי יש הקשר בן הביקור של נשיא ישראל במוסקבה לביקורים שהגיעו לאחר מכן בסוריה ובתורכיה. אין לי ספק (ואני מאוד מקווה שאני לא טועה) שישראל לא צפתה את תוכן הביקור של נשיא רוסיה בדמשק ואני כמעט בטוחה במאת האחוזים שישראל לא הייתה מעוניינת בפגישה הרשמית בין מדבדב למשעל ובהכרה המוחלטת בחמאס כארגון מדיני ולא ארגון טרור . מבלי שקיבל על עצמו את החלטות הקוורטט (הכרה במדינית ישראל ובהסכים שנחתמו עד היום בין ישראל והרשות), כאשר רוסיה היא חברה בקוורטט. אני רוצה להאמין כי גם אם התקבלה החלטה מדינית-אסטרטגית בישראל שיש לעבור משיחות חשאיות עם חמאס (עזה) לשיחות רשמיות עם חמאס והכרה בו, ישראל לא תהיה כל כך מטומטמת לעשות זאת באמצעות הרוסים. ראשית משום שזו תהיה דקירת סכין בגב האמריקאי ושנית, אני מקווה שלא נעשה את אותה טעות שעשינו בעבר כאשר השתמשנו בתיווך התורכי מול סוריה ולמעשה זרקנו את תורכיה לידים של הסורים. מדיניות החוץ הישראלית תחת שרביטו של ליברמן סוברת כי יש להקטין את מידת המעורבות האמריקאית בכל הנעשה פה באזור ודווקא לחדש ולחזק את היחסים עם מדינות מזרח אירופה, מרכז אסיה, אפריקה ורוסיה. חשבנו וטעינו, ועל זה נאמר: האדם חושב ואלוהים צוחק. אנחנו בתומנו חשבנו שאנו יכולים להשתמש ברוסים בכדי להעביר מסרים לסורים, אך לא שערנו בנפשנו שלרוסים ישנם משאלות לב ותוכניות עצמאיות משל עצמם..... כל שהיה חסר הוא שנסתובב עם הפנים לקיר, נבליט את ישבננו ונאמר לרוסים, בבקשה בואו!!!!

  • ישראל-ארצות הברית-רוסיה - במידה ועירבנו את הרוסים בפלונטר עם סוריה ואכן ביקשנו מהם להעביר מסר כתוב לאסד או לחילופין להתערב בחידוש המו"מ לשיחרור גלעד שליט, מבלי לקבל את אישורה של ארצות הברית. אנחנו עשינו את הטעות הקריטית ביותר שיכולנו לעשות, טעות גדולה בהרבה מהקפאת הבנייה בירושלים. בעוד ארצות הברית מעוניינת לנקות את המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית באה רוסיה ומודיע (כמו שעשתה בעבר עם איראן) כי היא חתמה על הסכם עם תורכיה להקמת כור גרעיני למטרות שלום וכמו כן בסוריה.

  • רוסיה-ארצות הברית - בשל הוכחות שאנו סיפקנו להעברת טילי הסקאד מסוריה לחזבאללה, הודיע נשיא ארצות הברית, אובאמה בפני הקונגרס כי ארצות הברית תאריך בשנה נוספת את הסנקציות על סוריה ולמעשה לא תשלח שגריר אמריקאי לדמשק בקרוב. אובאמה האשים את סוריה שהיא מעבירה נשק לאירגוני טרור ושואפת להתחשות לא קונבנציונלית. אם בגלל בקשה שלנו הבאנו את הרוסים לאזור ולמעשה עקפנו את האמריקאים וכעת רוסיה מחבקת את דמשק ואת חמאס. האמריקאים יתפוצצו. בעוד ארצות הברית מתרחקת מסוריה, באה רוסיה ומחבקת אותה. בעוד האמריקאים מבקשים מהתורכים לתווך בפלונטר האיראני ונכשלים באים הרוסים ומנסים אף הם לבחוש בקלחת. ובעוד ארצות הברית מכשילה את המאמצים לחתימת הסכם פיוס בין פת"ח וחמאס. באים הרוסים ומודעים כי הכרה מדינית רשמית בחמאס ובלי שיתופם המלא בבחירות ובמשא ומתן לא ניתן יהיה להגיע לפיוס פנים פלסטיני והסכם שלום בין ישראל והרשות. כלומר אחרי כל המאמצרים האמריקאים באים הרוסים ודורסים הכל ומצפצפים למעשה על המאמצים האמריקאים. כאשר הם אומרים כי בלי סוריה וחאמס לא ניתן יהיה לפתור אף אחת מסוגיות הליבה באזור ובטח לא את הבעיה עם איראן. בעוד ארצות הברית וישראל מנסות להוציא את שני השחקנים האלו מהמשוואה (כמובן אחרי שניסו להתחנף ולשכנע ולהציע כל מיני הצעות פיוס) באה רוסיה ובעזרת תורכיה לא רק מכניסות את שני הגורמים הלאו בחזרה למשחק, אלא טוענות שבהן טמונה ההצלחה. אם עד היום ארצות הברית הייתה כמעט השחקן היחיד (מלבד השחקנים המקומיים) במזרח התיכון. לפעמים הספרדים, השוויצרים, הצרפתים, הבריטים והאיטלקים נתנו חסות וניסו לסייע אך, ניתן לומר באופן ברור כי ארצות הברית היא זאת שבוחשת בקדרה המזרח תיכונית - בלבנון, סוריה, ישראל, מצרים, סעודיה, עיראק, ירדן, אפגניסטאן ופקיסטאן. כעת מגיעים הרוסים ובדריסת רגל מנסים לערער על המונופול האמריקאי ולצפצף עליו (כמובן רק אם לא היה תיאום בין שתי המעצמות בנושאים אלו).

  • רוסיה-סעודיה-מצרים - מה לא ניסו סעודיה ומצרים לעשות בכדי לשכנע את הרוסים לסייע להן מולהאיראנים. הסעודים מינו בזמנו את בנדר בן סולטן (בנו של יורש העצר) לטפל בנושא הרוסי, ונתנו בידו מנדט לעשות הכל בכדי לשכנע את הרוסים להפסיק את בניית הכורים באיראן והספקת התחמושת וטילי ה- S-300 לטהראן. אך ללא הצלחה. כמו כן היה עם מצרים. מובארק הגיע לביקור מיוחד במוסקבה בכדי לשכנע את פוטין בזמנו ואת מדבדב להפסיק את התמיכה בחמאס ובאיראן. רוסיה העדיפה תמיד את השכנה הקרובה והגדולה יותר איראן. בעוד הסעודים ניסו לפייס בין חמאס ופתח "הסכמי מכה" (פברואר 2007) ונכשלו ומצרים מנסה לתווך בין חאמס ופתח (מאז מלחמת עזה 2008) ובעסקת השבויים בין ישראל וחמאס (בתיווך גרמני) ואינה מצליחה מגיעים הרוסים מבלי להתייעץ עם מצרים וסעודיה ומבקרים בסוריה ומחבקים את משעל. לא סעודיה ולא מצרים יסלחו לרוסים על הסכין שננעצה כעת בגבן.

  • רוסיה-סוריה - 30 שנה לא ביקר נשיא רוסי בדמשק. אפילו האב הגאה, חאפט' אל-אסד לא הצליח להביא את הרוסים לדמשק, והנה בלי הרבה מאמץ מצליח אסד הבן להביא את נשיא רוסיה לדשמק. להכרה מוחלטת בתפקיד החשוב של סוריה ביציבות המזרח תיכונית.

  • "הדוב הרוסי" - הרוסים תמיד היו מעוניינים להיות מעורבים יותר בבעיות המזרח התיכון. הראשונה שהכניסה את הרוסים למשחק היה אובאמה שהודיע קבל עם ועדה כי הוא מעוניין בקואליציות רחבות ככל שניתן באזור בכדי לפתור את הבעיות העולמיות ולכן נכנס למיטה עם ה"שטן בכבודו ובעצמו" אחרי האמריקאים רצו כל השחקנים האזוריים כולל ישראל את ה"דוב הרוסי". אל לנו לשכוח מה עשה ה"דוב הרוסי" בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה. בעוד מצד אחד חבר למערב ולבעלות הברית הלך וחתם על הסכמי "מולוטוב וריבונטרוב" עם הגרמנים וכך חשב להבטיח לעצמו את אי מעורבות רוסיה בתוכניות הרייך של היטלר. חשב וטעה. אבל לא היה בעיה לרוסים להיות בקואליציה עם בעלות הברית ובאותו הזמן לחתום על הסכמים עם גרמניה של היטלר. לכן גם במקרה הזה, בואו לא נהיה ממש מופתאים במידה והרוסים לא יראו נאמנות מוחלטת". והאיטלקים נתנו חסות וניסו לסייע אך, ניתן לומר באופן ברור כי ארצות הברית היא זאת שבוחשת בקדרה המזרח תיכונית - בלבנון, סוריה, ישראל, מצרים, סעודיה, עיראק, ירדן, אפגניסטאן ופקיסטאן. כעת מגיעים הרוסים ובדריסת רגל מנסים לערער על המונופול האמריקאי ולצפצף עליו (כמובן רק אם לא היה תיאום בין שתי המעצמות בנושאים אלו). כמו יש לזכור שאחת מהרצונות של רוסיה היה שאת פסגת ההמשך ל"פסגת אנאפוליס" יערכו במוסקבה. כעת אם המאמצים הרוסיים יצלחו לא תהיה ברירה אלא לערוך את הפסגה במוסקבה.
    אני אשוב ואומר שאני מאוד אבל מאוד מקווה שממשלת ישראל לא הייתה זאת שאחראית להתגלגלות האירועים המצערים הללו.

יום חמישי, 6 במאי 2010

ראיון עם נשיא הרשות הפלסטינית - אבו-מאזן

6.5.10
העיתון הלונדוני "אל שארק אל אווסט"

אבו-מאזן: "הערבויות האמריקאיות יבטיחו שאף צד לא יפעל נגד נקודות התורפה של הצד השני"


בראיון שהעניק נשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן לעיתון אל-שארק אל-אווסט טרם הגעתו לביקור רשמי באיחוד האמירויות ובסעודיה, הדגיש הנשיא הפלסטיני את האינטרסים החשובים לעם הפלסטיני.
ואלו עיקרי הדברים:

1. "מלחמה בעם הפלסטיני לא מקובלת עלינו".

2. "סרבנו לקריאות במהלך פסגת הליגה הערבית האחרונה, בלוב לחזרה להתנגדות החמושה" [....] "כעת אף אחד ברחוב הפלסטיני, לא חמאס ולא פת"ח מעוניין בזה".

3. "במידה והעולם הערבי ירצה במלחמה אנחנו איתם".

4. "הרסו אותנו במהלך האינתיפאדה ה-2 והרסו אותנו במלחמה בעזה, העם שלנו לא מעוניין לחטוף שוב".

5. "אנחנו תומכים בהתנגדות עממית שקטה בכדי לעצור את תוכנית ההתנחלויות".

6. החלטתנו לשוב למשא ומתן מתבססת על הסכמה ערבית שמתבססת על ערבויות אמריקאיות, להפסיק את כל הפרובוקציות., וההתנחלויות הן הפרובוקציה הגדולה ביותר".

7. "אין מורדים בלבנון, אין שם אף אחד מעל החוק".

8. "אין כעת התקשרויות בינינו לבין הישראלים. לא התקשרויות רשמיות ולא חשאיות".

9. "חמאס תומכת בתהדיה בעזה ובהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67', אז מה ההבדל בינינו למעשה?"

10. חמאס עוצרת את מיירטי הטילים משטחה ואוספת את הנשק, חומרי הנפץ והציוד בגדה, מדוע?"

11. פת"ח לא הפסיקה את ההתקשרויות עם חמאס".

יום רביעי, 5 במאי 2010

ראיון עם נשיא איראן - אחמדינג'ד

5.5.10
העיתון הלבנוני "אל-נהאר"
אחמדינג'אד: ישראל תחוסל במידה ותצא למלחמה נגד סוריה ולבנון

בראיון שהעניק נשיא איראן, אחמדינג'ד בסיום כינוס האו"ם בנוגע ל"אי הפצתו של נשק להשמדה המונית" לעיתון הלבנוני "אל-נהאר" הבהיר הנשיא האיראני כי במידה וישראל תתקוף שוב את סוריה ולבנון זו תהיה המלחמה האחרונה של הישות הציונית על שתי מדינות אלו וכי איראן תגן על שתיהן.

"הישות הציונית היא ישות אשר שולטת באמצעות הצבא שלה או במילים אחרות נתמכת על ידי הצבא בעשורים האחרונים, ועל כך מעידות המלחמות הרבות שבעברה [...] "ישנה הנחה מוטעת כי מדינה בעלת יכולות צבאיות לא ניתן להביס; במלחמה בלבנון וברצועת עזה ההנחה הזאת נופצה ונרמסה ולכן במידה ולא יהיה שינוי הישות הציונית תגיע לסופה".

ודעתי היא: "משום שהם רוצים להציל את עצמם הם מעוניינים במלחמה נוספת ולכן עושים כל שביכולתם ליצור פרובוקציה אם עם סוריה או עם לבנון בכדי שיוכלו לצאת למלחמה נוספת., אך כיום הם עדיין לא בטוחים אם זה יהיה הצעד הנכון עבורם משום שהם אינם יכולים להעריך מה יהיו תוצאותיה של מלחמה כזאת" [...] "לדוגמא במקרה של עזה הם חשבו שפלישה לעזה תשפר את תדמית הצבא שלהם אבל אני אומר לכם כך: המצב באזור הוא כזה שאם הישות הציונית תצא למלחמה חדשה יגיע סופה של הישות הזאת מהר מאוד" [...] "הסיכוי לניצחון מול סוריה ולבנון הוא אפסי ומול עזה הוא כמעט אפסי". אחמדינג'ד הבהיר כי לדעתו במידה וישראל תתקוף שוב זאת תהיה המלחמה האחרונה שישראל תוכל ליזום וזה יהיה סופה של הישות הציונית.

וכמו כן הדגיש כי "ישראל אינה מסוגלת לעשות שום דבר נגד איראן , אין לה את היכולות לכך". בנוסף ציין כי אפילו סוריה ולבנון מסוגלות להוריד את ישראל על הברכיים" [....]"המשטר הציוני הובס ע"י ארגון חזבאללה אז שערו לכם מה יקרה לו במידה ויעמוד מול סוריה ולבנון"

אחמדינג'ד תיאר את הציונים כאוהבי שפיכות דמים, אוהבי מלחמות וכי הם רואים את קיומם באזור רק ע"י מלחמות וכי הם אוהבים לראות את סבלם של האחרים. "אבל במקרה של סוריה ולבנון זאת תהיה סופה של ההרפתקה והם יודעים מה תהיה התגובה במידה ויצאו להרפתקה נוספת".

יום שני, 3 במאי 2010

חידוש המשא ומתן (העקיף) - ישראל - פלסטינים

3.5.10
מחדשים את המשא ומתן העקיף בין ישראל והפלסטינים

ישראל: התקפלה והבטיחה לארה"ב להקפיא את הבנייה במזרח ירושלים (1600 יחידות דיור)
הליגה הערבית: נתנה את אישורה
חמאס: מתנגד לחידוש המשא ומתן
ארצות הברית: שולחת חזרה את הסנטור ג'ורג' מיטשל לאזור
העיתון הלונדוני "אל-שארק אל-אווסט"
120 ימי חסד לחידוש המו"מ הישיר

1. ועידת המעקב של הליגה הערבית ליוזמת השלום, העניקה שלשום (1.5) גיבוי לנשיא הרשות הפלסטינית, עבאס לחדש את המשא ומתן העקיף עם ישראל למרות התנגדותה של סוריה, וזאת משום שהערבויות שקיבל עבאס מהאמריקאים בדבר הקפאת ההתנחלויות היו בעל פה ולא בכתב. ישנן מדינות אשר נתנו הצעות חילופיות להודעה שהתקבלה, לדוגמא, תימן ואלג'יר, אך הצעות אלו לא התקבלו. הליגה הערבית העניקה 120 ימי חסד (4 חודשים, עד סוף חודש אוגוסט 2010 - לפני התכנסות העצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר) לשיחות העקיפות. המקור מסר כי הערבויות שהוענקו לעבאס הן אותן ערבויות שהעניק ביל קלינטון, הנשיא לשעבר בזמנו.

העיתון המצרי "אל-יום אל-סבע"
2. חמאס מסרבת לחידוש המשא ומתן עם ישראל. דובר חמאס, פאוזי ברהום, אמר כי "אנו מסרבים לכל צורה של משא ומתן עם הכובש הישראלי" וכי הערבויות האמריקאיות הן חדשות וטריקיות.

3. ארצות הברית הבטיחה לעבאס כי ישראל תקפיא את הבניה במזרח ירושלים במהלך כצעד לבניית אמון לקראת השיחות הישירות. מקור בכיר בליגה הערבית מסר כי ארצות הברית הבטיחה לפלסטינים כי בנוסף להקפאת הבנייה בגדה המערבית, תקפיא ישראל גם את 1600 יחידות הדיור במזרח ירושלים עד ספטמבר 2010.

4. עמרו מוסא: אם השיחות יכשלו נלך למועצת הביטחון של האו"ם


"לא תהיה ברירה ללכת למועת הביטחון במידה והשיחות יכשלו לאחר 120 ימים". השיחות החלו למעשה בראשית חודש מאי וימשכו עד סוף חודש אוגוסט.