הכרה רשמית רוסית בארגון חמאס

13.5.10

העיתון הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי", העיתון הלונדוני "אל-שארק אל-אווסט", אתר האינטרנט "אל-ג'אזירה" והעיתון המצרי "אל-יום אל-סבע"

דריסת ה"דוב הרוסי" במזרח התיכון

בהחלטה חד צדדית של רוסיה - הכרה מדינית בארגון חמאס

"היֹה היו אדם ודוב אשר הפכו לחברים קרובים, והיו איש לרעו תמיד עוזרים.באחד הימים, כאשר ישן האדם, ראה הדוב זבוב על חוטמו של הנרדם .מתוך כוונה טובה לגרש את המטרד המציק, פן זה על חברו יעיק, הרים הדוב אדיר הממדים סלע, והטיחו לעבר הזבוב באותו הרגע. מובן שהזבוב הזריז חמק ללא בלימה, ואפו של הידיד נמחץ מן המהלומה."

ז'אן דה לה פונטיין

ברשאית שבוע שעבר הגיעו נשיא סוריה, אסד ואמיר קטר לפגישה רשמית באנקרה ונועדו עם נשיא תורכיה, עבדאללה גול וראש הממשלה, ארדואן. ב-11.5 הגיע בפעם הראשונה, מזה 30 שנה נשיא רוסי, מדבדב לביקור רשמי בסוריה ונועד עם נשיא סוריה, אסד וכמו כן עם ראש הזרוע המדינית של חמאס, ח'אלד משעל. מיד עם תום סבב הפגישות הגיע הנשיא הרוסי לפגישה חשובה באנקרה ונועד עם עמיתו התורכי, עבדאללה גול וראש הממשלה, ארדואן. בסוף השבוע שעבר (8-9 במאי) הגיע נשיא ישראל למוסקבה ונועד עם נשיא רוסיה, מדבדב.

הפגישות של הרוסים עם תורכיה, סוריה וחאמס מעידות ומבהירות בצורה שלא ניתן לפרשה בשום דרך אחרת, אלא כהכרה בכוחן ומעמדן המדיני של תורכיה כמעצמה אזורית, סוריה בעלת חשיבות מדינית וכוח בעולם הערבי וחאמס כבעלת השפעה וכוח מדיני מוכר בקרב הפלסטינים. בכדי לפתור את הבעיות שלדעת הרוסים הן הבעיות השורשיות והקריטיות בנושא איראן, הפיוס הפנים פלסטיני, השלום במזרח התיכון, עסקת חילופי השבויים בין ישראל וחמאס והסרת המצור על עזה. בכל הסוגיות הנ"ל לדעת רוסיה אלו המדינות/ארגונים שמולן צריך לפעול בזירה האזורית.

זאת הפעם הראשונה שבה נשיא של אחת מהמעצמות (5+1) וחבר בקוורטט הבינ"ל נפגש באופן רשמי עם ראש הזרוע המדינית של חמאס שנחשבת עד היום ע"י הקוורטט, שרוסיה חברה בו, כארגון טרור ולמעשה מעניקה לו הכרה מדינית רשמית. כבר בחודש שעבר הוזמן משעל למוסקבה אך נועד עם שר החוץ הרוסי בלבד.

המדינות הערביות המתונות (עפ"י דרישה אמריקאית) אינן היו מוכנות להיפגש עם ח'אלד משעל עד כה. משום שראשית הפר את הסכם מכה וכיום אינו מוכן לחתום על היוזמה המצרית לפיוס בין הרשות לחמאס. במצרים הוסכם שרק ראש המודיעין המצרי, עומר סולימאן אחראי על ההתקשרות עם משעל בדמשק ואילו בסעודיה הרחיקו לכת, והתירו לשר החוץ הסעודי, סעוד אל-פייסל להזמין את משעל לריאד במטרה לשכנעו לחתום על היוזמה המצרית, צעד שנכשל לחלוטין. הפגישה בין מדבדב, אסד ומשעל מגדילה את כוחו של ארגון חמאס מוציאה את מצרים וסעודיה מהמשחק ומחלישה לחלוטין את מעמדו של נשיא הרשות, אבו-מאזן.

בסוף השבוע שעבר, הגיע נשיא ישראל, שמעון פרס, למוסקבה ונועד עם הנשיא הרוסי, מדבדב. הנשיא עדכן את מדבדב לגבי ההחלטה לחדש את המשא ומתן העקיף בין ישראל והרשות בתיווך אמריקאי בתמיכתן של מדינות ערב המתונות (הועדה של הליגה הערבית, ליוזמת השלום הערבית).

הנקודה הרצינית ביותר בכל הביקור היא ההצהרה המשותפת של נשיא תורכיה, גול ונשיא רוסיה, מדבדב אמש (12.5) כי אין להרחיק אף גורם מהמשא ומתן במזרח התיכון כאשר השניים התכוונו לחמאס. עבדאללה גול אף הוסיף כי חמאס זכתה בבחירות ולא ניתן עוד להתעלם מכך. מה שלמעשה אמר מדבדב הוא ש"אין ספק שיש צורך שכל הצדדים ישתתפו במשא ומתן ואין להרחיק אף צד כתנאי לדיון בפתרון ריאלי יותר לבעיה הפלסטינית לאר הפילוג הקיים כיום בין פת"ח וחמאס".

הערות שלי

ראשית, חשוב לציין, שאין בידי את כל הפרטים על שלל הפגישות החשובות האלו שנערכו במהלך השבוע האחרון, ולכן את הניתוח הבא אני מבססת אך ורק על פי הפרטים שהתפרסמו ובנוסף על פי הערכות ומסקנות שלי, שאינן מבוססות אך ורק על עובדות.

• ישראל-רוסיה - אין ביכולתי לדעת מה היו נושאי השיחה בין נשיא ישראל, פרס לנשיא רוסיה, מדבדב (אני יכולה לשער), לאור העובדה שיום לאחר הפגישה עם הנשיא פרס אץ לו רץ לו נשיא רוסיה לדמשק ולתורכיה ומבלי לדעת את תוכן השיחות אני רשאית לנחש כי יש הקשר בן הביקור של נשיא ישראל במוסקבה לביקורים שהגיעו לאחר מכן בסוריה ובתורכיה. אין לי ספק (ואני מאוד מקווה שאני לא טועה) שישראל לא צפתה את תוכן הביקור של נשיא רוסיה בדמשק ואני כמעט בטוחה במאת האחוזים שישראל לא הייתה מעוניינת בפגישה הרשמית בין מדבדב למשעל ובהכרה המוחלטת בחמאס כארגון מדיני ולא ארגון טרור . מבלי שקיבל על עצמו את החלטות הקוורטט (הכרה במדינית ישראל ובהסכים שנחתמו עד היום בין ישראל והרשות), כאשר רוסיה היא חברה בקוורטט. אני רוצה להאמין כי גם אם התקבלה החלטה מדינית-אסטרטגית בישראל שיש לעבור משיחות חשאיות עם חמאס (עזה) לשיחות רשמיות עם חמאס והכרה בו, ישראל לא תהיה כל כך מטומטמת לעשות זאת באמצעות הרוסים. ראשית משום שזו תהיה דקירת סכין בגב האמריקאי ושנית, אני מקווה שלא נעשה את אותה טעות שעשינו בעבר כאשר השתמשנו בתיווך התורכי מול סוריה ולמעשה זרקנו את תורכיה לידים של הסורים. מדיניות החוץ הישראלית תחת שרביטו של ליברמן סוברת כי יש להקטין את מידת המעורבות האמריקאית בכל הנעשה פה באזור ודווקא לחדש ולחזק את היחסים עם מדינות מזרח אירופה, מרכז אסיה, אפריקה ורוסיה. חשבנו וטעינו, ועל זה נאמר: האדם חושב ואלוהים צוחק. אנחנו בתומנו חשבנו שאנו יכולים להשתמש ברוסים בכדי להעביר מסרים לסורים, אך לא שערנו בנפשנו שלרוסים ישנם משאלות לב ותוכניות עצמאיות משל עצמם..... כל שהיה חסר הוא שנסתובב עם הפנים לקיר, נבליט את ישבננו ונאמר לרוסים, בבקשה בואו!!!!


• ישראל-ארצות הברית-רוסיה - במידה ועירבנו את הרוסים בפלונטר עם סוריה ואכן ביקשנו מהם להעביר מסר כתוב לאסד או לחילופין להתערב בחידוש המו"מ לשיחרור גלעד שליט, מבלי לקבל את אישורה של ארצות הברית. אנחנו עשינו את הטעות הקריטית ביותר שיכולנו לעשות, טעות גדולה בהרבה מהקפאת הבנייה בירושלים. בעוד ארצות הברית מעוניינת לנקות את המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית באה רוסיה ומודיע (כמו שעשתה בעבר עם איראן) כי היא חתמה על הסכם עם תורכיה להקמת כור גרעיני למטרות שלום וכמו כן בסוריה.


• רוסיה-ארצות הברית - בשל הוכחות שאנו סיפקנו להעברת טילי הסקאד מסוריה לחזבאללה, הודיע נשיא ארצות הברית, אובאמה בפני הקונגרס כי ארצות הברית תאריך בשנה נוספת את הסנקציות על סוריה ולמעשה לא תשלח שגריר אמריקאי לדמשק בקרוב. אובאמה האשים את סוריה שהיא מעבירה נשק לאירגוני טרור ושואפת להתחשות לא קונבנציונלית. אם בגלל בקשה שלנו הבאנו את הרוסים לאזור ולמעשה עקפנו את האמריקאים וכעת רוסיה מחבקת את דמשק ואת חמאס. האמריקאים יתפוצצו. בעוד ארצות הברית מתרחקת מסוריה, באה רוסיה ומחבקת אותה. בעוד האמריקאים מבקשים מהתורכים לתווך בפלונטר האיראני ונכשלים באים הרוסים ומנסים אף הם לבחוש בקלחת. ובעוד ארצות הברית מכשילה את המאמצים לחתימת הסכם פיוס בין פת"ח וחמאס. באים הרוסים ומודעים כי הכרה מדינית רשמית בחמאס ובלי שיתופם המלא בבחירות ובמשא ומתן לא ניתן יהיה להגיע לפיוס פנים פלסטיני והסכם שלום בין ישראל והרשות. כלומר אחרי כל המאמצרים האמריקאים באים הרוסים ודורסים הכל ומצפצפים למעשה על המאמצים האמריקאים. כאשר הם אומרים כי בלי סוריה וחאמס לא ניתן יהיה לפתור אף אחת מסוגיות הליבה באזור ובטח לא את הבעיה עם איראן. בעוד ארצות הברית וישראל מנסות להוציא את שני השחקנים האלו מהמשוואה (כמובן אחרי שניסו להתחנף ולשכנע ולהציע כל מיני הצעות פיוס) באה רוסיה ובעזרת תורכיה לא רק מכניסות את שני הגורמים הלאו בחזרה למשחק, אלא טוענות שבהן טמונה ההצלחה. אם עד היום ארצות הברית הייתה כמעט השחקן היחיד (מלבד השחקנים המקומיים) במזרח התיכון. לפעמים הספרדים, השוויצרים, הצרפתים, הבריטים והאיטלקים נתנו חסות וניסו לסייע אך, ניתן לומר באופן ברור כי ארצות הברית היא זאת שבוחשת בקדרה המזרח תיכונית - בלבנון, סוריה, ישראל, מצרים, סעודיה, עיראק, ירדן, אפגניסטאן ופקיסטאן. כעת מגיעים הרוסים ובדריסת רגל מנסים לערער על המונופול האמריקאי ולצפצף עליו (כמובן רק אם לא היה תיאום בין שתי המעצמות בנושאים אלו).


• רוסיה-סעודיה-מצרים - מה לא ניסו סעודיה ומצרים לעשות בכדי לשכנע את הרוסים לסייע להן מולהאיראנים. הסעודים מינו בזמנו את בנדר בן סולטן (בנו של יורש העצר) לטפל בנושא הרוסי, ונתנו בידו מנדט לעשות הכל בכדי לשכנע את הרוסים להפסיק את בניית הכורים באיראן והספקת התחמושת וטילי ה- S-300 לטהראן. אך ללא הצלחה. כמו כן היה עם מצרים. מובארק הגיע לביקור מיוחד במוסקבה בכדי לשכנע את פוטין בזמנו ואת מדבדב להפסיק את התמיכה בחמאס ובאיראן. רוסיה העדיפה תמיד את השכנה הקרובה והגדולה יותר איראן. בעוד הסעודים ניסו לפייס בין חמאס ופתח "הסכמי מכה" (פברואר 2007) ונכשלו ומצרים מנסה לתווך בין חאמס ופתח (מאז מלחמת עזה 2008) ובעסקת השבויים בין ישראל וחמאס (בתיווך גרמני) ואינה מצליחה מגיעים הרוסים מבלי להתייעץ עם מצרים וסעודיה ומבקרים בסוריה ומחבקים את משעל. לא סעודיה ולא מצרים יסלחו לרוסים על הסכין שננעצה כעת בגבן.


• רוסיה-סוריה - 30 שנה לא ביקר נשיא רוסי בדמשק. אפילו האב הגאה, חאפט' אל-אסד לא הצליח להביא את הרוסים לדמשק, והנה בלי הרבה מאמץ מצליח אסד הבן להביא את נשיא רוסיה לדשמק. להכרה מוחלטת בתפקיד החשוב של סוריה ביציבות המזרח תיכונית.


• "הדוב הרוסי" - הרוסים תמיד היו מעוניינים להיות מעורבים יותר בבעיות המזרח התיכון. הראשונה שהכניסה את הרוסים למשחק היה אובאמה שהודיע קבל עם ועדה כי הוא מעוניין בקואליציות רחבות ככל שניתן באזור בכדי לפתור את הבעיות העולמיות ולכן נכנס למיטה עם ה"שטן בכבודו ובעצמו" אחרי האמריקאים רצו כל השחקנים האזוריים כולל ישראל את ה"דוב הרוסי". אל לנו לשכוח מה עשה ה"דוב הרוסי" בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה. בעוד מצד אחד חבר למערב ולבעלות הברית הלך וחתם על הסכמי "מולוטוב וריבונטרוב" עם הגרמנים וכך חשב להבטיח לעצמו את אי מעורבות רוסיה בתוכניות הרייך של היטלר. חשב וטעה. אבל לא היה בעיה לרוסים להיות בקואליציה עם בעלות הברית ובאותו הזמן לחתום על הסכמים עם גרמניה של היטלר. לכן גם במקרה הזה, בואו לא נהיה ממש מופתאים במידה והרוסים לא יראו נאמנות מוחלטת". והאיטלקים נתנו חסות וניסו לסייע אך, ניתן לומר באופן ברור כי ארצות הברית היא זאת שבוחשת בקדרה המזרח תיכונית - בלבנון, סוריה, ישראל, מצרים, סעודיה, עיראק, ירדן, אפגניסטאן ופקיסטאן. כעת מגיעים הרוסים ובדריסת רגל מנסים לערער על המונופול האמריקאי ולצפצף עליו (כמובן רק אם לא היה תיאום בין שתי המעצמות בנושאים אלו). כמו יש לזכור שאחת מהרצונות של רוסיה היה שאת פסגת ההמשך ל"פסגת אנאפוליס" יערכו במוסקבה. כעת אם המאמצים הרוסיים יצלחו לא תהיה ברירה אלא לערוך את הפסגה במוסקבה.
  אני אשוב ואומר שאני מאוד אבל מאוד מקווה שממשלת ישראל לא הייתה זאת שאחראית להתגלגלות האירועים המצערים הללו.