" בתקופה הנוכחית, טיבם של היחסים עם ישראל ואיראן והטיפול בסוגיה הפלסטינית יקבע עפ"י רצונותיהם של אזרחי מצרים ובשמירה על הביטחון הלאומי של מצרים"
בהודעה מיוחדת שהוציא היום שר החוץ החדש של מצרים, מחמד אל-עוראבי (שיכנס לתפקידו ב-1 ביולי עם עזיבתו של נביל אל-ערבי לתפקיד מזכ"ל הליגה הערבית) לעיתון "אל-יום אל-סבע"
(http://www.youm7.com/News.asp?NewsID=439340&SecID=12) הבהיר:
כי אינו מתכוון לפרוס כעת את מדיניות משרדו לתקופה הקרובה מתוך כבוד והכרה לשר החוץ המכהן, ד"ר נביל אל-ערבי (שאמור לסיים את תפקידו כשר חוץ בסוף חודש יוני ולהתחיל מראשית חודש יולי את תפקידו החדש – כמזכ"ל הליגה הערבית) אך יחד עם זאת הדגיש מהם הקווים המנחים והיעדים המרכזיים של משרד החוץ המצרי.
1. כלכלת מצרים – עידוד ההשקעות הזרות . עוראבי הבהיר כי ישנה חשיבות עליונה למימד הכלכלי בתהליך יישום רצונותיהם ודרישותיהם של אזרחי מצרים. יש צורך בעידוד ומשיכת משקיעים והשקעות זרות במצרים.
2. אפריקה. יש צורך לשוב לחיקה של אפריקה וזאת על ידי פיתוח וקידום היחסים עם מדינות דרום אפריקה ובמיוחד מדינות עמק הנילוס. תחת המדנט של רוה"מ ד"ר עסאם שרף.
3. המעצמות הגדולות . שמירה על יחסים טובים עם ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות המערב.
על השאלה שנשאל עוראבי האם שמירה על טיב היחסים עם המערב לא יבוא על חשבון הסרת המצור על עזה, צמצום היחסים עם איראן והנמכת הטון והדרישה להכרה במדינה פלסטינית השיב: "בתקופה הנוכחית יש צורך ביישום רצונם של אזרחי מיצרים ושמירה על ביטחוננו הלאומי"
עוראבי הבהיר כי האתגר הגדול יהיה ליישב בין שתי הסוגיות: פתיחת המעברים ושדרוג היחסים עם איראן לבין השמירה על בטחונה הלאומי של מצרים. לעיתים השמירה על הביטחון לא מסייעת בקידום מדיניות החוץ בשתי הסוגיות הנ"ל.
ניתוח ומסקנות
1. חשוב לזכור שאנו מדברים על מדיניות חוץ, אך ורק לתקופת המעבר. אין אנו יודעים מה יהיה אורכה, ומה יהיה אופיו וצורתו של המשטר הבא.
2. השר מבהיר, בצורה שלא משתמעת לשני פנים, כאשר יהיה צורך לקבוע את המדינות בסוגית היחסים עם ישראל, איראן והפלסטינים, בראש ובראשונה המדיניות תקבע עפ"י רצונו של העם, אך עם דגש שיש צורך לשמור על הביטחון הלאומי. כלומר, בכל הנוגע להסכמים כלכלים, עסקיים, צעדי נורמליזציה או כל דבר שאינו מסכן את הביטחון הלאומי - רצונו של העם יקבע. אך במקרים בהם רצונו של העם יהיה סותר לשמירה על הביטחון הלאומי – מי שיקבע את תהיה המועצה הצבאית העליונה. לכן לא יבוטל כיום, הסכם השלום עם ישראל משום שהמצרים רואים בו אינטרס בטחוני לאומי. בתקופת המעבר ל-85 מיליון אזרחים יש יותר כוח מאשר לאלו שעומדים בראש המערכת השלטונית. השאלה הנשאלת היא - ידם של מי תהיה על העליונה - במידה ויהיה רוב גדול בעם שידרוש מדיניות הנוגדת את האינטרסים הביטחוניים של מצרים כפי שהם נתפסים כיום?!
3. שלושת הסוגיות המרכזיות שבהן יעסוק שר החוץ החדש בתקופת המעבר הן: כלכלה, אפריקה והמעצמות הגדולות. או בצורה מדוייקת יותר: כלכלה, סיוע כלכלי והרחבת השוק הכלכלי של מצרים. שלוש סוגיות בולטות אינן מופיעות במדינות החוץ לתקופה הקרובה והן: ישראל, מדינות ערב והמדינות המוסלמיות. כל הסוגיות הבעייתיות אינן כעת על הפרק. יהיה קשה מאוד לקבוע מדיניות משום שאלו סוגיות שהמדיניות כלפיהן תשתנה בהתאם לדעת הקהל המצרית ולכן אין טעם בקביעת מדיניות מפורטת (השר כנראה, למד מטעויות קודמו, שבשל המדיניות המפורטת שלו "סיים" את תפקידו לאחר 4 חודשים בתפקיד ו"קודם" לתפקיד מזכ"ל הליגה הערבית).
4. מכיוון שמדיניות "המלמטה למעלה" המכונה ה- BOTTOM UP - הייתה הצלחה גדולה ברשות הפלסטינית, חשבו להם האמריקאים, מדוע לא לאמץ אותה גישה גם למודל בניית הכלכלה במדינות הערביות הדמוקרטיות החדשות במזרח התיכון. מצד אחד טרם ידוע מה יהיה אופיו של המשטר הבא במצרים וכמה זמן יקח עד שניתן יהיה לבנות מודל מצרי- דמוקרטי וקפיטליסטי, מצד שני לא תקום במצרים דמוקרטיה-קפיטליסטית ללא בניית תשתית כלכלית טובה להאצת ההשקעות הזרות במצרים ושיפור מצבם הכלכלי של תושבי מצרים. מפתיע-לא! הוציאו החוצה את המדינאי והכניסו כלכלן בתור שר חוץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה