ראיון עם מוסא אבו-מרזוק - הפיוס הפנים פלסטיני

3.5,11

חמאס - לקראת חתימת הסכם הפיוס

תנועת ההתנגדות הפלסטינית ואף לא מילה אחת על התנגדות

אני שולחת לכם את תרגום של הראיון שהעניק היום לעיתון המצרי "אל-יום אל-סבע" (http://www.youm7.com/News.asp?NewsID=403584&SecID=12) סגנו של ראש הלשכה המדינית של חמא"ס, ד"ר מוסא אבו-מרזוק:

"אנו עובדים עם הממשל המצרי החדש" [....]"המשטר הקודם פיזר שקרים עליינו וייחס לנו את פיצוץ צינור הגז והכנסייה (באלכסנדריה)"

"אני אופטימי בנוגע להצלחת הפיוס הפנים פלסטיני. המצב השתנה כעת והלחצים שמפעילות כעת ישראל וארצות הברית על אבו-מאזן לא יצליחו לחבל משום שאבו-מאזן בחר בפיוס הפנים פלסטיני כחלופה ללחצים מצד ישראל".

שאלה: מהם לדעתך סיכויי ההצלחה של יוזמת הפיוס לאור הלחצים והאיומים מצד ישראל וארצות הברית על מנהיגי תנועת הפת"ח ונשיא הרשות, אבו-מאזן?

תשובה: לאור ניסיונות העבר, הערוצים הקודמים היו קשובים לישראל בנוגע לפיוס ונכשלו (היוזמה התימנית, היוזמה הסעודית והיוזמה המצרית), אך המצב כיום השתנה. ניסיון התיווך בין ישראל והרשות כשל, אין שם שיתוף פעולה. אותו הדבר קרה עם האמריקאים ועם נושא ההתנחלויות. האמריקאים העלו את אבו מאזן גבוה על העץ, אחר כך נסוג אובאמה מהתחייבותו והשאיר את עבאס על העץ, ולא אפשר לו לרדת. כל הדרכים החסומות לא השאירו לעבאס ברירה והובילו אותו לפיוס. זו כבר לא רק שאלה של חמאס או פת"ח אלא של כל העם הפלסטיני. כל נשיא שירצה שיהיה לו מקום בקרב עמו חייב לשמור על אחדות עמו, אדמתו ועצמאות החלטותיו.

שאלה: האם אבו-מאזן יצליח לעמוד בפני הלחצים האלו?

תשובה: אני חושב שאבו-מאזן יצליח לעמוד בלחצים והפעם ההסכם הזה יוביל לפיוס פנים פלסטיני אשר יסיים את הפילוג.

שאלה: יש כאלה שמפקפקים בכוונות הפיוס. יש האומרים שעוד לא נגעתם בסוגיות הרציניות וכי השטן נמצא בפרטים הקטנים?

תשובה: ישנן כוונות אמתיות ואתגר רציני עבור כולנו שהפיוס יצליח.

שאלה: האם עסקתם בפרטי ההסכם הקודם או שתפתחו דף חדש שעליו נשמע במהלך הימים הקרובים?

תשובה: אין כאן דיאלוג חדש, זהו דיאלוג מתמשך זה זמן רב בין הפלגים הפלסטינים בנוגע לסוגיית הרכב הממשלה, הסוגיות הביטחוניות, אש"ף והבחירות. בנוגע לדמויות הציבוריות העצמאיות הגענו להסכמות רחבות בנושא זה. בנוגע לאש"ף והבחירות גם כן הגענו להבנות ובנושאים הביטחוניים הגענו להסכמה על כ- 90% מהנושאים. כעת יש ליישמם ולכן בנוסף להסכם הפיוס אנו חותמים על "הבנות קהיר" שהן למעשה מענה להסתייגויות שהיו במסמך המקורי.

שאלה: האם אתה חושב שתהיה הסכמה בינלאומית בנוגע להכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר?

תשובה: קשה לחזות מה יקרה. דבר אחד ברור וזה שישראל חוששת מאוד מסוגיית ההכרה הבינלאומית במדינה הפלסטינית. כעת ההסכמים הזמניים בינה ובין הרשות עסקו בסוגיות הליבה במשא ומתן ללא שימוש באלימות או כל דרך אחרת. אך הניסיונות האלה לא השיגו דבר, ומה יעשו שיגיעו לספטמבר??? אין ספק שארצות הברית תעמוד לצד ישראל בספטמבר בעוד הרוב יעמדו לצד העם הפלסטיני.

שאלה: אחרי שנים של יובש ביחסי מצרים וחמאס האם יש שינוי?

תשובה: כן יש שינוי משום שבעבר אמצו את גישת מצרים בנוגע לבעיה הפלסטינית. זה השפיע בשני מישורים: א. בנוגע לתמיכה פתרון הסכסוך במשא ומתן וב. מצרים סירבה להמצאות חמאס בגבולה או שתהיה ממשלה או הנהלה בעזה או אפילו שניקח חלק בהחלטות על עתידו של העם הפלסטיני. אני בטוח שמצרים מתייחסת באופן שווה לכל הפלגים הפלסטינים, במיוחד הפת"ח וחאמס כפי שזה בה לידי ביטוי במהלך דיאלוג הפיוס.

אני מאמין שהמשטר הנוכחי מבין שחמאס לא מהווה בעיה למצרים. כל אדם בעל היגיון ברצועת עזה לא מעוניין ליצור בעיות למצרים. לא כמו המשטר הקודם אשר ניסה ליחס לנו את פיצוץ צינור הגז עם ישראל או פיצוץ הכנסיה (באלכסנדריה) מה שהתברר כשקרים והמצאות.

שאלה: האם סוכם כבר הסכם בינכם לבין מצרים בנוגע לסידורים הנדרשים לפתיחת מעבר רפיח?

תשובה: חמאס עברה על ההסכם שנחתם בזמנו בין מחמד דחלאן לישראל לשנה ושאחר כך הוארך בעוד 6 חודשים ולאחר מכן בוטל לאחר הנסיגה הישראלית מרצועת עזה. נושא המעבר הוא עניין מצרי-פלסטיני ואין לישראל כל קשר לכך. וסגירתו כחלק ממדיניות המצור היא דבר לא אנושי ולא חוקי.

שאלה: האם אתם מוכנים לנהל את המעבר מהצד הפלסטיני?

תשובה: אין לנו בעיה, ניהול המעבר הוא לא עניין חדש עבורנו. יש לנו ניסיון רב בנושא.

שאלה: האם לגישה החיובית הזו יש קשר לאחמ"ס במצרים?

תשובה: המצב הפנים מצרי מתעצב כעת וזוהי סוגיה פנית מצרית שלחמאס אין קשר אליה וחשוב שחמאס תכבד את המדיניות הרשמית של הממשלה החדשה במצרים. יש צורך להבדיל בין חאמ"ס כתנועה לשחרור פלסטין והאחים המוסלמים שהיא סוגיה פנים מצרית.

17.4.11

"ברית החלשים"

ועידת הפיוס שבדרך

בחודש אוגוסט 2008 (13.8.2008) תרגמתי ראיון שהתפרסם בעיתון אל-קודס אל-ערבי עם מחמוד א-זאהר ממנהיגי חמאס בעזה ובו הבהיר את האסטרטגיה של חמאס המתבססת על תפיסת עמדת המתנה עד לתביעה לקבל לידיו את כס הנשיאות של אבו מאזן לאחר תום כהונתו. א-זאהר הסביר כי חוסר אמון והיריבות בין הפתח לחמאס הם כה עמוקים שאינם מאפשרים כעת להגיע להסכמה אפילו על מכאניזם להידברות על אפשרות לפיוס. הוא האשים את אבו-מאזן בהכשלה מכוונת של מאמצי התיווך עם חמאס בשל כניעתו לווטו האמריקאי בעניין זה.

אל-זהאר טען בזמנו, כי אבו מאזן אינו יכול לצאת מתחת ל"חיק האמריקני", ומכאן שקריאותיו לדיאלוג אינם אלא לצורכי יחסי ציבור. אפשרות ליצירת בסיס להידברות תיתכן, לדברי אל-זהאר, רק לאחר ששלטון "שלושת החלשים" – בוש, אולמרט ואבו מאזן – יסתיים

כהונתו של אבו מאזן כ"נשיא פלשתין" אמורה הייתה להסתיים ב-9 בינואר 2009, ולאחר מכן, הדגיש אל-זהאר, "חמאס אינו מתכוון להכיר עוד באבו מאזן כ"נשיא". חמאס תבע להעביר את סמכויות הנשיא לידי יו"ר הפרלמנט, עבד אל-עזיז דוייכ, שהינו בכיר בחמאס, ולמעשה להשלים את ההשתלטות על מוסדות הרשות הפלשתינית.

בפת"ח לא ישבו שלובי זרועות מול התקפות התעמולה של חמאס. נביל עמר, שגריר הרשות הפלשתינית במצרים ומקורבו של אבו מאזן, הבהיר כי לא יהיה דיאלוג עם חמאס עד אשר הארגון יחזור בו מההפיכה הצבאית שביצע ביוני 2007. לדבריו, פת"ח רואה את יעד הדיאלוג עם חמאס בעריכת בחירות חדשות לנשיאות ולפרלמנט.

עזאם אחמד, ראש סיעת פת"ח בפרלמנט ראה בחמאס איום מהותי ליציבות האזורית ולא רק לשלטון הרשות הפלשתינית. אחמד טען, כי חמאס פועלת בהתאם לדרכה של תנועת האם שלה - האחים המוסלמים - החותרת להקים אמירות אסלאמית קיצונית ב"פלשתין" שתהיה מקפצה להמשך החתירה נגד משטרים אחרים באזור.

הסיבה שאני מביאה את דבריו של מחמוד א-זאהר היא משום שהוא עומד היום, אפריל 2011 בראש המשלחת של חמאס עזה למצרים המעוניינת למצוא את המכניזם לועידת פיוס פנים פלסטינית אשר תתקיים במהלך הקיץ הקרוב בקהיר. ולא רק שהוא עומד בראש משלחת חמאס לשיחות בקהיר אלא הוא אף הקדים את הרשות הפלסטינית ונועד עם ההנהגה המצרית בנוגע לחידוש שיחות הפיוס עוד טרם ביקורו של אבו-מאזן במצרים.

יהיו כאלה שיבואו ויגידו לי מה השתנה, היהפוך כושי עורו?. השנאה אותה שנאה, חוסר האמון הלך וגדל עם השנים ואין אווירה עכורה יותר מזאת הקיימת כיום בין עזה לגדה. ככל הנראה אסטרטגית 2008 של חמאס קרסה. זה לא שעבאס התחזק אלא שחמאס ככל הנראה נחלשה.

אמנם נפלו "שלושת החלשים" כדברו של א-זאהר, אך הוא לא חזה מצב קיצוני יותר בו כל הפטרונים של הפלסטינים חלשים ולא מתפקדים ומי שמחקה כעת את מדיניותו הוא לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל, נתניהו שאף הוא נוקט במדיניות "ההמתנה" – עבאס-חלש, הנייה/משעל חלשים – אובאמה – חלש (עסוק בענייני פנים) – אין טעם לעשות איתם הסכם – המסקנה נמתין.

המהפכות בעולם הערבי אכן הביאו איתן שינוי. מובארכ (הפטרון של הרשות) – נפל, אסד- הפטרון של חמאס – מנסה לשרוד את גלי המחאה בארצו ואת ההתקפות של האחים המוסלמים נגדו – עסוק בענייני הפנים של סוריה. אובאמה – הפטרון של ישראל – התעייף. (משבר הסאב-פריים של 2008, איבוד הרוב המוחלט של הדמוקרטים בסנאט – ינואר 2010 ההבטחה להוציא את הכוחות האמריקאים מעיראק – דצמבר 2011 וכישלון חידוש השיחות בין ישראל והרשות). אחד הלך אחד נאבק, אחד עייף?! התוצאה היא ששלושה פטרונים חלשים – יצרו שלושה נתינים חלשים. עבאס - אין גב . הנייה/משעל – אין גב.נתניהו – אין גב.

כשאתה חלש ניתן להפעיל עליך לחץ ביתר קלות. אם יש דבר שיותר חזק מחוסר אמון הוא החשש מחוסר רלוונטיות. עכשיו נבדוק את השחקנים החיצוניים ומה האינטרס לדחוף את שני הצדדים לנוע לכיוון פיוס פנים פלסטיני.

מצרים שאחרי המהפכה, היא מדינה שנאבקת בכדי להוקיע כל סממן של המשטר הישן. מצרים המתהווה עסוקה בשבירת כוחם של מוקדי הכוח הישנים, משפטם של המושחתים שיקום הכלכלה וכינון רפורמות חדשות ודאגה מתמדת מכך שהגורמים הישנים לא ינסו לחטוף את המהפכה. משמעו של דבר הוא שמצרים עסוקה כעת בענייני הפנים שלה. ולכן כל המערכות: חוץ, כלכלה, פנים וכו' מגויסות בכדי לשמור על הסביבה החיצונית למצרים יציבה ככל הניתן וכך לאפשר למהלכים הפנימיים להיות קונסטרוקטיביים. לכן שר החוץ המצרי, נביל אל-ערבי עוסק בסוגיה הפלסטינית בכל הכוח. הוא יודע שבמידה ולא יצליח לנטרל את עוקצה, העוקץ הזה יבוא ויתדפק על דלתה של מצרים – בדמותם של האחים המוסלמים. השר המצרי מבין שללא ממשלת אחדות לא ניתן יהיה להתקדם בערוץ הישראלי-פלסטיני וללא ממשלת אחדות, עזה תיוותר "זרע הפורענות" שמאיים על צפונה של מצרים. כל מה שקורה בעזה הוא כמו שמן על גלגליה של תנועת האחים המוסלמים. בספטמבר 2011 לא רק שתהיה הכרזה על מדינה פלסטינית אלא גם אמורים להיערך במצרים לבחירות או לפרלמנט או לנשיאות. המועמדים יצטרכו להציג את המצע המדיני שלהם ובשביל להוציא את האוויר מהבלון של האחים המוסלמים, יש צורך אמיתי לשפר את המצב בעזה, מה שיכול לקרות רק לאחר פיוס פנים פלסטיני. פיוס כזה יעמיד את הממשלה החדשה של מצרים באור אחר לגמרי כלפי העולם הערבי והמוסלמי.

תורכיה לקראת בחירות , ארדואן נערך לבחירות ביולי 2011. אין נושא מדיני שיוכל להביא לו יותר יוקרה בקרב המדינות המוסלמיות מאשר ועידת פיוס פנים פלסטינית, בה תורכיה היא המתווכת ונותנת החסות העיקרית לצד מצרים. תורכיה המעוניינת לסייע לאסד לשמור על משטרו ולקדם את האצת הרפורמות מודעת לצורך להוריד מגבו של אסד את הסוגיה הפלסטינית ולקחת על עצמה את התיווך מול חמאס.

סוריה שנמצאת כחודש במצב של ניסיון מהפכה, עסוקה כעת, מצד המפגינים, בליבוי גלי המחאה והמהפכה ומצד שני, המשטר של אסד, עסוק בדיכוי המהפכה ע"י הצבא וע"י כינון רפורמות מדיניות, ביטחוניות, חברתיות וכלכליות. ההתקפות הבלתי נגמרות של בכיר חכמי הדת המוסלמים הסונים, שיח' יוסף אל-קרדאווי נגד משטרו של אסד הביאו את אסד להבנה כי המשרדים של חמאס בדמשק ומחנות הפליטים בלטקיה מהווים עול עבור משטרו. אסד שעסוק בהישרדותו האישית לא יכול להתפנות כעת לבעיה הפלסטינית.

מול מצרים ותורכיה נמצאות ישראל ואיראן שלא מעוניינות בפיוס פנים פלסטיני. בעוד ישראל מעוניינת בחיסולה של חמאס איראן מעוניינת בחיסולה של הרשות. אך בשני המקרים גם איראן שמעוניינת בחידוש הקשרים עם מצרים וישראל שמעוניינת לשמור על הקשר האסטרטגי עם מצרים, לא יוכלו לפעול בצורה בוטה לסיכול הניסיון של מצרים ותורכיה.

אז מה ראינו בחודשיים האחרונים?

הפילהרמונית של שר החוץ התורכי "המומחה לאסטרטגיה אזורית" ושר החוץ המצרי שהוא "המומחה לחוק בינלאומי" מתוזמרת היטב.

בסוף חודש מרץ ותחילת חודש אפריל הגיעו למצרים. אסמעיל הנייה, מחמוד א-זאהר ונועדו עם טנטאווי העומד בראש המועצה הצבאית העליונה של מצרים ועם נביל אל-ערבי שר החוץ. בנוסף הגיע למצרים נשיא הרשות הפלסטינית אבו-מאזן. שתי משלחות של חמאס עזה כבר נועדו בגדה עם בכירי הרשות. בנוסף נועד א-זאהר נפגש עם שיח' אל-אזהר אחמד אל-טיב,אשר בפעם הראשונה מאז יוני 2007 נתן את אישורו לפיוס פנים פלסטיני. לטענתו החשיבות של הפיוס הפנים פלסטיני עולה על ההתנגדות לנורמליזציה מול ישראל.

במקביל למצרים נועד שר החוץ התורכי, אחמד דבוטוגלו בדמשק עם ח'אלד משעל ועבדאללה שלח' ראש הג'אהד האסלאמי. לאחר מכן הגיע לקהיר ונועד עם עמיתו המצרי – לקראת ביקורו של ארדואן בקהיר. לאחר הפגישה המשותפת הודיעו שני הצדדים כי מצרים תהיה מוכנה לארח ועידת פיוס פנים פלסטינית בקהיר טרם ההכרזה על הקמת מדינה פלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם, בספטמבר 2011.

במקביל קרו עוד שני אירועים. אבו-מאזן הודיע ב-17 במרץ כי הוא מוכן בכל עת להגיע לעזה ולדון על המכניזם להסכמה בכל שלושת סוגיות הליבה (אש"ף-תוכנית מדינית-סוגיות ביטחוניות) הוא הודיע כי מטרת הפיוס היא בנייתה מחדש של עזה וכינון ממשלת אחדות לאומית של טכנוקרטים שתכהן כ-6 חודשים ומיד לאחר מכן יתקיימו בחירות למועצה הלאומית ולנשיאות.

בנוסף הודיע שלשום אבו-מאזן כי הוא הורה על הפסקת הקמפיינים של השנאה וההשמצה נגד חמאס בערוצי התקשרות. העיתון המצרי אל-יום אל-סבע הודיע היום, כי בשבוע הבא יגיע ח'אלד משעל ועבדאללה שלח לקהיר וייוועדו עם שר החוץ המצרי לקראת ועידת הפיוס.

לא ניסיתי לחזות את העתיד, אני לא מתיימרת לנחש אם הם יצליחו לפייס בין הניצים הללו או לא. מה שניסיתי לעשות הוא לנתח את המהלכים האחרונים שאירעו במהלך חודשי מרץ ואפריל בגזרה הפלסטינית כפי שעולה מהעיתונות הערבית, כחלק מהערכות לקראת ספטמבר 2011.

יוזמת הפיוס של אסמעיל הנייה

22.12.09
מתוך אתר האינטרנט של "אל-ג'אזירה"

יוזמת הנייה לפיוס בין חמאס ופתח - חילוקי דעות בין חמאס עזה וחמאס דמשק, התרסה נגד איראן והסכמה להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67'.

במהלך חגיגות 22 להווסדותה של חמאס בעזה הציג, ראש ממשלת חאמס ומנהיג התנועה ברצועת עזה, אסמעיל הנייה יוזמה חדשה לפיוס פנים פלסטיני. יוזמה המקובלת על כל ראשי הנהגת חמאס בעזה. דובר ממשלת חמאס טאהר אל-נונו הוסיף ואמר כי היוזמה הנוכחית לא באה להחליף את היוזמה המצרית אלא להשלים אותה ומטרתה אינה רק פיוס אלא בניית מנגנון פוליטי לאומי וכי המאמצים המצרים הם הבסיס לתיווך ואין מחליף לו. להלן עיקרי היוזמה:

1. הצורך באחדות לאומית וסיום הפילוג באופן דחוף והרכבת ממשלת אחדות לאומית על בסיס של קונצנזוס לאומי.
2. בניית הנהגה עבור העם הפלסטיני על בסיס מה שהוסכם בקהיר במרץ 2005.
3. הסכמה על תוכנית לאומית שתביא לסיום הכיבוש ופירוק ההתנחלויות והקמת מדינה פלסטינית בגבולות ה-4 ביוני 1967 שבירת ירושלים, הכרה בזכות השיבה ושחרורם של כל האסירים והעצורים בבתי הכלא בישראל, כפי שהוסכם במסמך הפיוס הלאומי, הסכמי מכה ויוזמת קהיר.
4. הצמדות למוקוומה, בהבנה שהמוקוומה היא הדרך היחידה להפסקת הכיבוש.
5. אין תפקידו של מנגנון הביטחון הפלסטיני לשרת את האינטרסים הישראלים או לתת לגיטימציה לכיבוש הישראלי או לשמור על ביטחון מדינת ישראל.
6. סיוע ערבי ומוסלמי לשיקום העם הפלסטיני.

ניתוח

המסמך הנוכחי חשוב מאוד בשל 2 סיבות עיקריות:

א. להערכתי מסמך זה מופנה ומתריס כלפי הנהגת חמאס בדמשק, ההנהגה האיראנית ומראה סולידריות עם ההנהגה המצרית. המסמך מצביע על כך שישנו פיצול אמיתי בין שתי ההנהגות, זו שבדמשק ומונהגת על ידי ח'אלד משעל ומגובה בסיוע איראני טהור וזו בעזה אשר מונהגת על ידי אסמעיל הנייה אשר מעוניין בגיבוי המצרי ומבין מה המשמעות של התרסה מול מצרים (מצרים למעשה אומרת תבחרו באיראן תפסידו אותנו. והרי לכם בניית גדר פלדה שתפריד בין רצועת עזה ומצרים). איראן אמנם מגבה, מממנת ושולחת נשק אך היא רחוקה ואילו מצרים קרובה ואחראית על המעבר היחידי שיש לעזה (שהוא לא לכיוון ישראל) ואם היא תחליט לסגור את הברז הרי מעשה כזה יכול להמית אסון על רצועת עזה ולשבור את המשטר של חאמס.

ב. אולי הנקודה הכי קריטית במסמך הוא ההסכמה של הנהגת חמאס בעזה לפרגמטיזם שלמעשה מתבטא בהסכמה להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים עם הכרה בזכות השיבה ושחרור כל האסירים המוחזקים בישראל. כלומר מה שפסקה זו באה להראות לנו הוא שהנהגת חמאס עזה מוכנה לקבל את פתרון שתי מדינות לשני עמים בגבולות 67'. תנועת החמאס בשונה מאש"ף ומהפ"ח שהן תנועות חילוניות הינה תנועה דתית מוסלמית שעל פי אמנת התנועה אין לוותר על אף חלק מפלסטין. כל מדינת ישראל היא מדינת ווקף מוסלמי ולכן המוקוומה תסתיים אך ורק כאשר כל הארץ תשוחרר מהכיבוש הציוני. אך במסמך זה מציגה התנועה פרגמטיות ובמידה והיא מחוייבת למסמך (למרות שבעבר התנועה הפרה כמעט כל הסכם שחתמה עליו) הרי שישנם חלקים פרגמטים בחמאס שניתן לשאת ולתת עימם בהווה ובעתיד ולהגיע לידי הבנות. ואכן מתנהלות שיחות ישירות ועקיפות בין הנהגת חמאס עזה לבין גורמים בישראל (עמוס גלעד בנוגע לתהדייה ארוכה ופתיחת מעברים בין ישראל ועזה) וגורמים אמריקאים ואירופאים. כמובן שחמאס דמשק אינה מסכימה לצעד זה.

ראיון עם ח'אלד משעל - דמשק

26.10.09
מתוך "אל-ג'אזירה"

"הקפאת יוזמת השלום הערבית"... "הקפאת המשא ומתן עם ישראל"....."כשלון התיווך האמריקאי"...."כשלון הפיוס הפנים פלסטיני"

אירועי אמש במסגד אל-אקצא

ראש הזרוע המדינית של חמאס, ח'אלד משעל קרא אמש למדינות ערב להקפיא את היוזמה הערבית לנרמול היחסים עם ישראל בעקבות ההסלמה הישראלית אמש, במסגד אל-אקצא. משעל, בנאום שנתן אמש במהלך מסיבת עיתונאים מדמשק דרש מהרשות להפסיק את ניהול המשא ומתן החשאי עם ישראל כתגובה לאירועי אמש בירושלים. משעל טוען כי אירועי אתמול הם השלב הראשון לחלוקתו של מסגד אל-אקצא כפי שקרה במסגד אבראהים בחברון. זאת הייתה הפעם הראשונה בה הפסיקה ישראל את הספקת החשמל למסגד והשתיקה את המואזין אשר קורא למתפללים לתפילה. משעל טען כי ישראל מנסה ליצור עובדות בשטח בכל הנוגע לירושלים, למרות שהמו"מ בין ישראל והרשות נמשך. לכן כל עוד ההתקפות הללו נמשכות, צריכה הרשות להפסיק את המשא ומתן עם ישראל. משעל שלח איגרת לראש ממשלת תורכיה, ארדואן בבקשה שיתערב בנעשה במסגד הקדוש לאסלאם לפני שיהיה מאוחר מידי.

ניסיונות התיווך האמריקאים

בנוגע לנסיונות התיווך המדיני בין חמאס וישראל, אמר משעל כי הנשיא האמריקאי נכשל בשכנוע ישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות לתקופה של שנה ובנוסף אימץ הממשל האמריקאי את דרישת ישראל להכיר בה כמדינה יהודית.

הפיוס הפנים פלסטיני

פת"ח מעוניינים לזכות בשליטה על רצועת עזה על ידי עריכת בחירות מפוקפקות, בתיאום עם ישראל. משעל טוען כי יש בידי חמאס הוכחות המצביעות על כך שמנהיגי הפת"ח מעוניינים ללכת לבחירות לפני חתימת הסכם פיוס.

"אני מאשים" ראיון עם אסמעיל הנייה

19.9.09

מתוך העיתון הסעודי "עוכז"[1]

במכתב ששלח אמש (18.8), ראש ממשלת חמאס לשעבר, אסמעיל הנייה לעיתון הסעודי עוכז, מאשים הנייה כי "ישנה תוכנית בינ"ל לחיסול התנועה" [....] "יש ניסיון לפרק את התנועה מבנים ולהשמיד כל אחד ממנהיגיה".

הנייה מסר כי לאחר הבחירות נערכה החמאס למערכה ב-3 מישורים:
א. המישור הכלכלי – בעקבות החרם הכלכלי.
ב. המישור הצבאי-בטחוני
ג. המישור המדיני – ההתמודדות מול הניסיון לבודד את ממשלת החמאס.

הוא הוסיף ואמר כי:

1. "המאבק איננו על השליטה ברשות. ישנו מאבק בין שתי גישות בתוך העם הפלסטיני" [.....] "קבוצה האחת מעוניינת בפשרות ורואה במשא ומתן ובשיתוף הפעולה הביטחוני עם הכובש את דרכה, ומולה עומדת קבוצה שנייה אשר דובקת בזכויות העם הפלסטיני ובעקרונות".

2. "חמאס התייחסה בצורה חיובית לשני סבבי הפיוס במטרה שהפיוס יצליח. התנועה אף הציעה אלטרנטיבות ופתרונות בנושאים הקשורים להחלפת השבויים, הבחירות, הביטחון והרכבת הועדה המשותפת".

3. "פת"ח נושאת באחריות על הצבת המכשולים עד עתה" [...] "הפת"ח הציבה מכשולים בכל הנושאים המהותיים, במיוחד בנושא העצורים".[....] "פת"ח בכל אחד המסבבים חזר בעצמו בנוגע להבנות של הסבב הקודם, זו הסיבה לכך שלא הגענו עד עתה להסכמה".

[1] http://www.okaz.com.sa/new/Issues/20090819/Con20090819299458.htm

אחמד קריע (אבו-עלא) בראיון בלעדי לקודס אל-ערבי

13.8.09
אבו-עלא, מי שהיה עד לא מזמן חבר הועד המרכזי של הפת"ח וראש צוות המשא ומתן הפלסטיני בראיון שהעניק לעיתון הלונדוני, אל-קודס אל-ערבי. בראיון מעביר אבו-עלא ביקורת קשה מאוד על התנהלות הבחירות לועדה המרכזית של הפת"ח, רומז על התערבות גסה של ישראל בבחירת המועמדים ומבכה את את רעיון "2 המדינות ל-2 עמים".

"קיים כעס רב בקרב רבים מחברי הפת"ח בשל המניפולציות שהיו במהלך הבחירות האחורנות" [...] סימן שאלה גדול מרחף מעל הבחירות הללו, השיטה, סיפרת הקורות והסידורים שנעשו מאחורי הקלעים ואשר הובילו להרחקתם של מספר שמות מהרשימה והכנסתם של שמות אחרים במקומם חשודה מאוד"

"הייתה התערבות דומה לזאת שראינו לאחרונה בטהראן (זיופי קולות), רק בצורה פחות ברוטאלית. הדרך ארוכה וקשה וישנן הצעות להקמת מדינה בגבולות זמניים, אבל ללא פתרון קבע לבעיית הפליטים, ירושלים, החרם/סגר עודנו ממשיך ואין הקפאה של ההתנחלויות" [...] "מספר אנשים מתחילים לערער בנושא".

"נבחרו 4 מנהיגים ממנגנוני הביטחון אשר אחראיים על התיאומים עם ישראל, ואתה שואל את עצמך האם זה היה מקרי?!?"

אבו עלא מוחה לא רק על תוצאות הבחירות אלא על התהליך עצמו "יש לי הסתייגויות לגבי עריכת הבחירות "בבית" אבל ערכנו אותה בבית וכעת, איך הדברים התהפכו על ראשם" [...] "בשל נוכחותם של קבוצות אחרות אשר רצונן היה שונה משלנו"

אבו עלא ציין כי לא תהיה הרמוניה בין הנבחרים וכי בסוף כל הלכלוך יצא החוצה "מחר או ביום שאחרי".

בנוגע לקולות מעזה "חלק הגיעו אך חלק נמסרו בטלפון, אפילו יו"ר הבחירות מוחמד סאעד מחה על כך, אך חזר בו מדבריו לאחר שהופעל עליו לחץ".

קריע אף אמר בראיון כי איננו מאמין עוד בפתרון 2 מדינו ל-2 עמים. משום שפתרון כזה הוא כמעט בלתי אפשרי. "כל מדינה אשר אין לה גבולות קבועים, אין לה ריבונות אמיתית וכי הרצף הגיאוגרפי שלה נקטע ע"י בלוק של התנחלויות, וכי ירושלים בירתה לא תהיה בירתה האמיתית היא לא מדינה".

http://http//www.alquds.co.uk/index.asp?fname=today\12z50.htm&storytitle=ffاحمد%20قريع%20(ابو%20العلاء)%20في%20حديث%20خاص%20لـ