הדיפלומטיה התורכית - "קיסנג'ר" של המזרח התיכון

7.4.11

אל-ג'רידה, אל-קודס אל-ערבי, אל שארק אל-אווסט, אל-יום אל-סבע

חברה לא לכעוס, אני לא מנסה לצבוע את התמונה התורכית באור ורוד. הוא לא גיבור. וכן הוצאתי לשניה את ישראל ממפת האינטרסים של תורכיה. מה שניסיתי לעשות כאן הוא לתת את הפרשנות שלי שמתגבשת מתמונת המצב שמשתקפת דרך העיתונות הערבית בנוגע לאסטרטגיה התורכית ומדיניות החוץ במזרח התיכון לאור השינויים הדרסטים שמתחוללים באזורנו מראשית חודש ינואר 2011.

הדיפלומטיה התורכית - "קיסנג'ר" של המזרח התיכון

האיש שהגה את מדיניות החוץ התורכית החדשה ZERO-PROBLEM נאבק כעת בכל החזיתות במקביל בשביל שהסכר שבנה לא יתמוטט.

בצעדים אקרובאטיים מנסה שר החוץ התורכי, אחמד דבוטוגלו לייצב על ראשו את כל המערכת הכאוטית שמתרחשת בימים אלה במזרח התיכון כאשר, מצד אחד תומכת תורכיה בדרישות לסדר חדש ורפורמות דמוקרטיות במזרח התיכון ומצד שני החשש מנפילת המשטרים הקיימים והפיכת המאבק לחופש למאבק עדתי פנים אסלאמי הולך וגובר.

אם בחזית המצרית/תוניסאית/לובית/פלסטינית/איראנית/בחריינית/תימנית/סורית תורכיה היא זאת שמובילה את הקו המדיני בכל אחד מהערוצים. במהפכות בתוניס וב‏‏מצרים קרא ארדואן לשליטים-מובאכ/בן-עלי להתפטר ותמך באופן מוחלט בצעירי מצרים ודרישתם בשינוי גם שהקול שנשמע מוושינגטון היה עוד מגומגם. אותו מקרה בדיוק אנו רואים במקרה הלובי. תורכיה הייתה הראשונה עוד לפני הליגה הערבית שקראה להדחתו של קדאפי ודרשה מהמנהיג הלובי להפסיק את הירי על אזרחי לוב. תורכיה תמכה בקואליציה ובמדיניות ה- NO FLY ZONE ולאחר 4 ימים של התקפה, דרשה את הפסקת המבצע המקיף. כיום נמצא בלוב יועצו של קדאפי שדן עם התורכים בתנאים להעברת השלטון לידי ממשלת המעבר והתנאים לכניעת הכוחות של המשטר הנוכחי.

גם במקרה הבחרייני המתווכת היא תורכיה. לאחר שהחלו גלי המהומות בבחריין והניסיון האיראני לבצע הפיכה במאנאמה נכנסו כוחות "אל-ג'אזירה" למאנאמה וסיכלו את ניסיון ההפיכה. המלך הודיע שהיה ניסיון הפיכה שכשל בבחריין ומי שאחראית לניסיון היא איראן. איראן מצידה הודיע שהיא דורשת מסעודיה להוציא את כוחותיה לאלתר מבחריין והזהירה את הסעודים מ"לשחק באש", סעודיה השיבה אש, והממשלה הסעודית פרסמה בראשית כי סעודיה אינה מתכוונת להוציא את כוחות הצבא מבחריין עד שהמצב יתייצב וכדאי מאוד לאיראן לא להתערב בענייני הפנים של המפרציות.

התגובה לא אחרה לבוא והשגרירים של כווית, בחריין וסעודיה הוחזרו לבירותיהם. בנוסף הגיעו שר החוץ הבחרייני, שיח' ח'אלד ושר החוץ הסעודי, סעוד אל-פייסל בדחיפות לאנקרה וביקשו מהתורכים לעמוד לצידם במידה ואיראן תנסה, שנית, לבצע הפיכה באחת המדינות. ארדואן מצידו הודיע כי הוא רואה בכניסת "כוחות אל-ג'אזירה לבחריין צעד לגיטימי שמעוגן בהסכמי הגנה בין מדינות המפרץ וביקש אי-מעורבות חיצונית בענייני הפנים של המפרציות. בנוסף הגיע אמש, שר החוץ התורכי דובוטוגלו למאנאמה במטרה להרגיע את ההסלמה בין ריאד וטהראן. והנה הדובדבן שבקצפת, לאחר סיום הביקור בבחריין הגיע דבוטוגולו, לסוריה ונועד גם עם ראש הזרוע המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, במטרה לתאם ועידת פיוס פנים פלסטינית אשר תיערך, ככל הנראה בקהיר כאשר במקביל נועד דבוטוגולו עם אבו-מאזן וכעת ישנו מאמץ משותף מצרי-סורי-תורכי לגשר על הפערים הקיימים עדיין בין חאמס ופתח.

כמו כן בשל החשש האמיתי מגל ההפגנות בסוריה שהולך ומתרחב, נועד השר עם נשיא סוריה, בשאר אסד ובמהלך מתואם עם רוסיה הודיע כי תורכיה מוכנה להעניק את הסיוע הכלכלי במטרה לזרז ככל הניתן את יישום הרפורמות הפוליטיות/כלכליות/חברתיות הנדרשות בסוריה.

אז מה ניתן להבין מכל זה:

1. תורכיה תומכת בתהליכי הדמוקרטיזציה בעולם הערבי ובעריכת הרפורמות הפוליטיות/חברתיות/כלכליות.

2. במדינות בהן רוב מוסלמי סוני מובהק שלא קיים בהן החשש לפתנה, תורכיה תמכה בהפלת המשטר הישן וכינון סדר חדש. דוגמת מצרים-תוניס.

3. במדינות בעלות אופי שבטי – ישנה תמיכה ברפורמות אך לא בדמוקרטיה מוחלטת וניסיון להעביר בצורה מסודרת ומבוקרת את השלטון לממשלת מעבר אחראית. דוגמת לוב-תימן.

4. במדינות בהן ישנה סכנה כי הדרישה בדמוקרטיה תוביל למלחמת אזרחים/פיתנה ולשינוי הסדר הדתי של המדינה. תורכיה שואפת להשארת המנהיגים הקיימים, אך לכינון רפורמות פוליטיות/חברתיות/כלכליות מקיפות ומואצות. בחריין/סוריה/ירדן/עיראק.

5. בנושא הפלסטיני – אני חושבת שישנה איזו הבנה כלל ערבית-תורכית כי פתרון הסכסוך הפנים פלסטיני קודם לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. וישנה סכנה אמיתית ליציבות הרשות הפלסטינית, ולכינון המדינה הפלסטינית. ולכן תורכיה ומצרים במאמץ משותף מרכזות כעת את המאמצים לכיוון הפיוס הפנים פלסטיני (במלך השבועיים האחרונים גם מחמוד א-זאהר וגם אבו-מאזן הגיעו לקהיר ושוחחו עם שר החוץ המצרי, ד"ר נביל אל-ערבי ושר החוץ התורכי, נועד עם משעל ועם אבו-מאזן).

התמונה היא כל כך מורכבת ונפיצה ולכן אי אפשר להעריך האם כל המאמצים המתוזמרים האלו יסתיימו בהצלחה מסחררת או בפיאסקו מרהיב – ONLY TIME WILL TELL

ראיון עם עוזרו של ראש ממשלת תורכיה והאחראי על יחסי החוץ ב"מפלגת הצדק והפיתוח"

תורכיה על צומת דרכים: חילוניות מול אסלאם - חלק ב'

31.8.10

העיתון הלונדוני "אל-שארק אל-אווסט"

סעוד קיניקואוגלו (SUAT KINIKLIOĞLU), עוזרו של ראש ממשלת תורכיה והאחראי על יחסי החוץ במפלגת השלטון: תורכיה בצומת דרכים - הדרך החילונית והדרך האסלאמית, אנחנו מגלים מחדש את זהותנו [....] "העם יהיה בקדמת הבמה והמדינה במקום השני... יהיו שינויים בחוקה בכדי להקטין את השפעתו של הצבא על המערכת הפוליטית" [....] " אנחנו עדיין מעוניינים להכנס לאיחוד האירופי אך נחכה לעד ואכן אנו מחפשים קואליציות אזוריות חילופיות"

בחלק השני של המאמר אני מתרגמת עבורכם קטעים מתוך ראיון שהעניק היום (31.8) סעוד קיניקואוגולו עזרו של ראש ממשלת תורכיה ארדואן ומי שמשמש האחראי על יחסי החוץ של מפלגת השלטון (הצדק והפיתוח) והכוכב החדש בפרלמנט התורכי. ואלו השאלות והתשובות:

שאלה: מהו תפקידכם החדש במזרח התיכון?

תשובה: כאשר אנו רואים שלתוכניותינו ישנו גיבוי עממי ואזורי אנו גאים בכך וכמובן נענים ושמחים לסייע. אך ישנה השפעה הדדית. מה שבטוח הוא שחזרת השפעתנו על האזור היא חלק מהאסטרטגיה הגדולה שלנו. אנו לא נשוב לפעול רק במזרח התיכון אלא גם בבלקן, בים השחור ובקווקז. זוהי האסטרטגיה עליה כתב בספרו שר החוץ התורכי ובתיאום עם ראש הממשלה. אנו נרחיב את הדיאלוג שלנו עם שכננו ונרחיב את הפעילות הכלכלית. נעודד פעילות ישירה . אנו מעוניינים שאנשי העסקים שלנו יוכלו להיכנס לעמאן או ביירות ללא צורך בויזות וכמו כן, שאנשי עסקים יוכלו להגיע אלינו בלי צורך באשרות כניסה. אנו מעוניינים שיהיה קשר הדוק בייננו לשכננו כמו שקורה באיחוד האירופי וכפי שקורה כיום בין תורכיה וסוריה. אני לא יודע אם נצליח אך זו שאיפה שיהיה אזור סחר חופשי בין תורכיה, סוריה, לבנון ועיראק כך שהנפט המפרצי יוכל להגיע אלינו דרך עיראק ומאיתנו לשוק העולמי.

שאלה: האם זהו ניסיון ליצור איחוד חילופי לזה עם האיחוד האירופי?

תשובה: לא במדויק. תורכיה טרם ויתרה על רצונה להצטרף לאיחוד האירופי, אך לתורכיה אין את הסובלנות הגיאו-פוליטית להמתין עד שהאירופאים יגבשו החלטה סופית. ישנו גבול. "הגבר יכול לעמוד מתחת לחלונה של נערה יפה ולשיר לה סרנאדות מתחת לחלונה, אך לא משנה כמה ישיר אם העלמה לא מעוניינת ימצא לו עלמה אחרת....."

שאלה: והאם ילך לעלמה אחרת?

תשובה: אנחנו חושבים על כך.......

שאלה: אינכם שרים יותר תחת המרפסת של העלמה האירופאית?

תשובה: אנחנו עדיין מנסים. אך לתורכיה שכנים רבים וחשוב לה לשמור על יחסים טובים עם כל השכנים....

שאלה: מה בנוגע ליחסיכם עם איראן? האם אתם משתפים פעולה יחדיו בנוגע למדיניות האזורית ומחלקים ביינכם את ההשפעה והתפקידים?

תשובה: איראן שכנתנו ו- 11% מהגז הטבעי של תורכיה מיובא ממנה וכמו כן היקף הסחר השנתי הוא כ- 10 מיליארד דולר. אך במישור הבינלאומי ישנם דברים שאנו רואים באותה עין וישנם דברים שלא , למשל, ביקשנו מהאיראנים, למרות זהותם השיעית לא להתערב רק לטובת השיעים בעיראק והדגשנו כי החשיבות העליונה היא שלעיראק תהיה ממשלה יציבה ועצמאית בין עם סונית ובין עם שיעית. כך עיראק תהיה ככל המדינות כאשר האמריקאים יעזבו. ישנם גורמים באיראן שחולקים על דעתנו, אך בנושא תוכנית הגרעין לדוגמא, אנחנו פועלים בכדי שהמאמצים הדיפלומטים יהיו הבסיס לפתרון חילוקי הדעות. ההנהגה באיראן שוקלת מחדש האם לשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית או לא, אך מה שחשוב לנו באמת היא היציבות . תורכיה לא תהיה חלק מכיבוש של עיראק. אנו סירבנו לקחת בזה חלק. ובנוגע לאיראן תורכיה מזהירה ממצב כזה. ובחזרה לשאלה, אני אומר שתורכיה, איראן, סעודיה ומצרים הן המדינות המרכזיות באזור ואנחנו איננו בתחרות עם אף אחת מהן, אך יחד עם זאת, באזורנו ישנם שחקנים רבים וזה טבעי שבנושאים מסוימים תהיה הסכמה ובנושאים אחרים תהיה אי הסכמה.

שאלה: מפלגת הצדק והפיתוח מעוניינת לשנות את פניה של תורכיה; האם ברצונכם להפוך את תורכיה למדינה אסלאמית? אתם מעוניינים לשנות כעת את החוקה ויש שאומרים שאתם מעוניינים לשוב לימים שבה שלטה האימפריה העות'מאנית.

תשובה: אין ברצוננו לחזור לתקופת האימפריה העות'מאנית אך אנו מודעים להתלחשויות הללו בקרב הערבים. העולם האימפריאלי קרס ותורכיה לא חייה באשליות, אך תורכיה מנסה לגלות מחדש את זהותה ולהשיב את האיזון למוסדותיה. אנו לא המפלגה היחידה שמעוניינת בחידוש החוקה, כל המפלגות דורשות זאת. החוקה הזאת היא תוצר של ניסיון ההפיכה משנת 1982 והיא שמה את המדינה במקום הראשון ואת אזרחיה במקום השני; ואנו כתנועה דמוקרטית מעוניינים שהעם יהיה במרכז ואילו המדינה תשרת את האזרח. אזרחי תורכיה הם מוסלמים והמדינה צריכה לשקף את זהות העם, זה דבר טבעי, אך שלא תהיה טעות, תורכיה היא רפובליקה חילונית. לא מפלגת השלטון ולא מפלגה אחרת מעוניינות לשנות את האופי החילוני של המדינה.

ידוע לי שחלק מתרגמים את משאל העם, על הרפורמה בחוקה, אשר יערך ב-12 בספטמבר כניסיון לשנות את המערכת הפוליטית אך אין זה נכון. אנו מפלגה דומיננטית פוליטית, לנו יש את רוב המושבים בפרלמנט וראש הממשלה והמפלגה מאוד אהובים ע"י העם. הבעיה היא שהאופוזיציה התורכית אינה חזקה מספיק בשביל להוות כוח מאזן ולכן יש ניסיון לזרוע בהלה ופחד. אנו לא מעוניינים בשינוי המערכת אלא ברפורמות בחוקה. וזוהי זכותנו הדמוקרטית.

שאלה: ידוע שיש מאבק ביינכם לבין הצבא ולבין המערכת המשפטית ורצון שלכם להמעיט מהשפעתם על המערכת הפוליטית האם זה נכון?

תשובה: זה נכון. אנחנו מאמינים שהאנשים שאינם נבחרים לא צריכים לשלוט על המדינה. לכן אנשים הולכים לקלפי כל 4 שנים ובוחרים. אילו הצבא והמערכת המשפטית מעוניינים לשמש בתפקיד שאינו שלהם על פי החוקה אז אין אני מסכים עם דרך זו. זהו המצב כיום בתורכיה, מצב בו ביכולתם של הצבא והמערכת המשפטית לחתור תחת הפרלמנט והממשלה שלהן הכוח הריבוני. תורכיה כיום בדרכה להפוך לדמוקרטיה אמיתית יותר, בו העם יחליט מה תהיה דרכה של הממשלה וכיצד תראה המדינה ולא איזה גנרל אלא ראש ממשלה נבחר. תורכיה של היום שונה ומי שיכתוב יום אחד את ההיסטוריה היווכח כי מפלגת הצדק אשר בשלטון זה 10 שנים הפכה את תורכיה לדמוקרטיה אמיתית יותר.

ראיון עם יועצו הבכיר של ראש ממשלת תורכיה, פרופ' אברהים קאלן

תורכיה על צומת דרכים: חילוניות מול אסלאם - חלק א'

30.8.10
העיתון הלונדוני "אל-שארק אל-אווסט"

פרופ' אברהים קאלן, יועצו הבכיר של ראש ממשלת תורכיה, ארדואן: " הצבא איננו מטרה אך עליו לא לחצות את הגבול ואסורה על הצבא התערבות בענייני מדיניות" [.....] "ישראל היא האחראית להתדרדרות היחסים בין שתי המדינות אך ניתוק היחסים עימה אינו דבר פשוט"

פרופ' אברהים קאלן, יועצו הבכיר של ראש ממשלת תורכיה, ארדואן העניק ראיון לעיתון אל-שארק אל-אווסט. להלן מספר נקודות מעניינות שהועלו במהלך הראיון: "ישראל אחראית להדרדרות היחסים בין שתי המדינות והיא יודעת מה עליה לעשות בכדי לתקן אותם, אך ניתוק היחסים אינו דבר פשוט"[.....]" בכוונתנו לכונן חוקה חדשה במידה ומפלגת "הצדק והפיתוח" בראשות ארדואן תזכה בבחירות הבאות לפרלמנט". כמו כן ציין פרופ' קאלן כי "אין הצבא על הכוונת אך הצבא לא תמיד מודע לגבול שאין עליו לעבור - אסור לצבא להתערב בענייני מדיניות" [...] "אין זה סוד שנמנע ניסיון הפיכה גדול וברור יש לכך השלכות. הדמוקרטיה התורכית לא יכולה לשאת ניסיונות הפיכה כל 10 שנים" ולכן הדגיש כי הגבול הוא ברור ואסור לצבא להתערב בענייני מדיניות הממשלה ולא יהיו לכך השלכות".

פרופ' קאלן אף שלל את הטענות כי הדרדרות היחסים בין ישראל ותורכיה היא באשמת תורכיה ואמר כי הסיבות הן רבות אך האחריות היא של ישראל ומדיניותה; בעודו מבהיר כי תורכיה הבהירה להנהגה בישראל מה עליה לעשות בכדי להשיב את הסדר על קנו אך הוא שלל גם את האופציה שהדרדרות היחסים תוביל לניתוקם באומרו כי "זהו אינו צעד פשוט"