ראיון עם נשיא הרשות הפלסטיני, אבו מאזן לטלויזיה המצרית

25.5.10

העיתון המצרי "אל-יום אל-סבע"

אבו-מאזן: "רק בהסכם ניתן יהיה לפתור את הבעיה הפלסטינית" [....]"הסכנו על הצבת כוחות בינלאומיים בגבולותנו" [...] "העם הפלסטיני הוא כמו "מטוס חטוף" שנחטף ע"י איראן" [....]"במידה ונתניהו וממשלתו מעוניינים, ניתן להגיע להסכם סופי תוך שבוע עד שבועיים, אך טרם חתימתו צריך להגיע לקונצנזוס עממי"

בראיון לתוכנית הטלויזיה המצרית "בלב מצרים" שהעניק נשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן התיחס הנשיא הפלסטיני למספר סוגיות:

המשא ומתן בין ישראל והרשות - "הפתרון לבעיה הפלסטינית הוא רק במשא ומתן, כל עוד אין לנו אופציות אחרות" [...] "לדוגמא, בעבר סירבנו לשאת ולתת בשל ההתנחלויות, אך כעת האמריקאים נתנו לנו ערבויות בכדי שאף צד לא יעשה פרובוקציות כלפי הצד השני" [...] יחד עם זאת ציין, שישראל לא מעוניינת לשאת ולתת והערבים לא מעוניינים במלחמה נגד ישראל" [...] עבאס הבהיר כי הסנטור ג'ורג' מיטשל הגיע לרמאללה פעמיים מאז תחילת השיחות העקיפות. "בפעם הראשונה הגיע עם מספר שאלות ואנו נתנו תשובות ואף ציידנו אותו בכל ההסכמים וההבנות שהיו עד כה. ושב אלינו השבוע פעם שנייה עם עוד 16 שאלות בענייני ביטחון וגבולות, אך הפעם לא היו לנו עדיין תשובות לכל השאלות ולכן הבטחנו להשיב לו על השאלות תוך שבוע" [...] "הסכמנו שיוצבו על אדמתנו כוחות בינלאומיים ואין על כך חילוגי דעות, אנו הסכמנו על כך עוד בתקופת אולמרט לאחר שנועדנו עם מצרים וירדן וזאת משום שכוחות אלו יצטרכו להיות מוצבים על הגבול עם שתי המדינות הללו. ודעתן הייתה כדעתנו" [...] "משום שהייתה הסכמה על כך בינלאומית, החלפנו בינינו מפות ודעות עם אולמרט, אך הוא סיים את תפקידו טרם יישוב ההחלטות בשטח". עבאס אמר כי מטרתו להגיע להסכם עם ישראל במטרה להקים מדינה פלסטינית. עבאס ציין כי מדינות ערב עומדות לצד הרשות וכי הקמתה של מדינה פלסטינית הוא אינטרס לאומי אמריקאי כפי שאומרים אובאמה ושרת החוץ האמריקאית, קלינטון, וזה חזון צודק ולכן יש לסייע לנשיא האמריקאי להגיע לתוצאה המיוחלת. בנוגע לדעה הקיימת כי חידוש המשא ומתן הוא תוצאה של חולשה, אומר עבאס כי "אלו שמחזיקים בדעה זאת אין ביכולתם לקדם את פתרון הבעיה הפלסטינית בדרך שהיא לא משא ומתן" בעודו מדגיש כי "בועידת הליגה הערבית בעיר סירת שאל את מנהיגי מדינות ערב האם הם מעוניינים לצאת למלחמה כוללת בישראל והם ענו "לא", האם הם מוכנים למצב של לא מלחמה ולא שלום והם ענו "לא", אז אמרתי להם, אם כן הפתרון הוא שלום".

היוזמה הערבית לשלום - אבו מאזן שיבח את היוזמה הערבית וכינה אותה אמיצה ומעודדת, בעודו מדגיש כי הערבים מוכנים לויתורים מרחיקי לכת ביוזמה זו. עבאס הדגיש כי ניסה לקדם את היוזמה בתקשורת הישראלית, האמריקאית והסינית במטרה להגיע אל האזרחים והתגובות היו מאוד חיוביות ולכן נשיא ארצות הברית התקשר אליו וביקש ממנו להמשיך.


ירושלים - "ביקשתי מאנשי עסקים ערביים לבנות בירושלים בכדי להגן עליה שלא תאבד וזאת משום שבינתיים, עמרו מוסא (מזכ"ל הליגה הערבית) טרם קיבל לידיו את תרומות מדינות ערב עבור ירושלים, כ- 500 מיליון דולר, אך אני מקווה שיגיעו במהרה הכספים כי חובה עלינו לשמור על ירושלים ולהגיע אליה" עבאס ציין כי עד כה הסיוע האמריקאי גדול פי כמה וכמה מהסיוע של מנהיגי מדינות ערב.


יוזמת הפיוס המצרית בין פת"ח וחמאס - "אנו חתמנו עליה ללא הסתייגויות אך עד כה חמאס מסרבת לחתום עליה, איראן היא זאת שנתנה הוראה מפורשת לא לחתום"[...] "המצב בפלסטין הורע מאוד, לדוגמא - יש זיהום חמור של המים, כמו כן תפוצה של מחלות זיהומיות ותמוהה מדוע חמאס לא מקבלת החלטה אמיצה במטרה להציל את העם הפלסטיני" [...] "הטענה שאנו הפסקנו את החשמל בעזה היא שקרית. 58% מהתקציב של הרשות מועבר לתקציב עזה: שירותי מוניציפאליים, חינוך ובריאות ואנו ממשיכים להעביר את התקציב" [....]" אני משוחח עם בכירי חמאס מידי יום ואם הייתי מעוניין להיפגש עם ח'אלד משעל לא הייתי צריך להשתמש באמצעי התקשורת, הבהרתי למשעל שראשית עליו לחתום על יוזמת הפיוס המצרית ומיד לאחר מכן נפגש"[....] עבאס הבהיר כי לא נשא נשק מאז ראשית ימי האינתפאדה משום שהפעולות הצבאיות הרסו אותנו לדוגמא - אם תסתכל על תמונות של רמאללה בתקופת האלימות אתם תראו רק עפר ואפר וההיגיון אומר כי אם אנו לא משתמשים נגד ישראל אנו משתמשים בו נגד הפלסטינים" [...] עבאס תיאר את העם הפלסטיני כ"מטוס חטוף" ואמר כי "ההחלטה לגבי הפיוס, לא בידינו אלא בידיים של איראן, האחדות של העם הפלסטיני נחטפה"

החרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות - עבאס ציין כי ישנן ועדות של מתנדבים שעברו מבית לבית וניסו לשכנע את האזרחים שלנו להחרים את התוצרת המיוצרת בהתנחלויות בפלסטין. "אנו מחרימים תוצרים שמיוצרים על אדמותיינו ולא מחרימים את ישראל, אלא את הפעילות הקולוניאלית של המתנחלים"


הנשיאות - עבאס הבהיר שוב כי אינו ירוץ פעם נוספת לנשיאות, והסיבות רבות, "יש לי 3 נכדים שאני מעוניין לבלות איתם בתקופה הקרובה אין אני מתכוון לעזוב את המדינה" [....] "יש כעת ואקום גדול". עבאס ציין כי הוא ביקש מהמועצה המחוקקת למנות לו סגן אך עד כה המועצה מסרבת. יחד עם זאת מוסדות הממשלה מתפקדים היטב וכמו כן מנגנוני הביטחון. בשל מצבו הבריאותי ובשל העובדה שטרם קיימים ברשות את המוסדות וטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק, הוא נאלץ לצאת לאחרונה פעמים רבות לטיפולים רפואיים מחוץ לרשות.


קצת אופטימיות - כשנשאל עבאס האם הוא אופטימי לגבי האפשרות בקרוב תוקם מדינה פלסטינית, ברת קיימא, השיב כי זה תלוי בנתניהו ובממשלתו. "השלום צריך להיות אינטרס של נתניהו" [...]"עם ההבנות שהגענו אליהם עד כה, במידה וממשלת נתניהו תהיה מעוניינת ניתן תוך שבוע עד שבועיים לחתום על הסכם לפתרון סופי שיהיה עליו קונצנזוס"

ראיון עם ראש ממשלת הרשות הפלסטינית - ד"ר סלאם פיאד

7.4.10
העיתון הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי" והעיתון המאע"מי "אל-ביאן"

שנת 2011 - הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית ?!?

פיאד: "אנו תומכים בהתנגדות עממית שקטה [...] שנת 2011 תהיה שנת הולדתה של המדינה הפלסטינית העצמאית

רוה"מ הרשות הפלסטינית, ד"ר סלאם פיאד העניק ראיון לעיתון של איחוד האמירויות "אל-ביאן" ראיון (בעת ביקורות במדינה) ובראיון הבהיר כי "בשנת 2011 תקום המדינה הפלסטינית העצמאית וציין כי עד אז ישורטטו קווי הגבול עם ישראל, העולם יכיר במדינה זו וישראל תצטרך לסגת מכל האזורים הכבושים"

פיאד ציין כי העם הפלסטיני מגביר את ההתנגדות העממית השקטה, וכי זו הדרך הרצויה להתמודד מול הכיבוש הישראלי, ההתנחלויות והתוקפנות הצבאית של ישראל. "ההתנגדות העממית השקטה היא זאת שתסייע לרשות הפלסטינית להגיע למימוש החזון של בניית התשתית למדינה עצמאית וזאת התוכנית של הממשלה לשנתיים הקרובות.

פיאד הוסיף כי חשוב ליצור יסודות מדינתיים בשטח, צעדים אשר יושלמו עד סוף שנת 2011, מה שנותר הוא שהעולם ישרטט את גבולות המדינה הפלסטינית וידרוש מישראל לסגת אל מאחורי קווים אלו. לדעתו של פיאד הקהילה הבינ"ל קרובה מאוד להכרה במדינה הפלסטינית מאשר בכל זמן אחר.

הערות
בדרך כלל כשנה כל כך הרבה אהבה כלפי אדם אחד הסיכוי הוא שהוא עוד עלול להיחנק ממנה.

במהלך החודשים האחרונים אני קוראת המון מאמרים אוהדים, תומכים ונלהבים בעיתונות המערבית כולל בישראל על חזונו ועבודתו של ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, ד"ר סאלם פיאד. אתן לכם 2 דוגמאות נפלאות: קראתי מאמר אחד של ארי שביט מעיתון הארץ בשם "פלסטין החדשה" (מיולי 2009) בה תיאר שביט את המהפכה בשטח אותו מחולל ראש ממשלת הרשות, פיאד וסיים את הכתבה במילים " יש כעת הזדמנות של ממש בגדה. אסור להחמיץ אותה" בנוסף למאמרו של שביט אף קראתי מאמר נוסף של העיתונאי הידוע תומאס פרידמן מעיתון הניו-יורק תיימס (מאוגוסט 2009) אשר הילל את פיאד ואף הטביע את המונח "פיאדיזם" המאמר נקרא: "Green Shoots in Palestine" ואני אצטט עבורכם כמה הברקות:

"The Israeli-Palestinian conflict is to the wider Middle East what off-Broadway is to Broadway. It is where all good and bad ideas get tested out first. Well, the Palestinian Prime Minister, Salam Fayyad, a former I.M.F. economist, is testing out the most exciting new idea in Arab governance ever. I call it “Fayyadism.”

"Fayyadism is based on the simple but all-too-rare notion that an Arab leader’s legitimacy should be based not on slogans or rejectionism or personality cults or security services, but on delivering transparent, accountable administration and services".

"His whole strategy is to say: the more we build our state with quality institutions — finance, police, social services — the sooner we will secure our right to independence. I see this as a challenge to “Arafatism,” which focused on Palestinian rights first, state institutions later, if ever, and produced neither".

או במילים אחרות אך זהות לאלו שכתב חודש לפניו ארי שביט:

"Things are truly getting better in the West Bank, thanks to a combination of Fayyadism, improved Palestinian security and a lifting of checkpoints by Israel".

והנה עוד קצת אופטימיות קוסמית :

"Something quite new is happening here. And given the centrality of the Palestinian cause in Arab eyes, if Fayyadism works, maybe it could start a trend in this part of the world — one that would do the most to improve Arab human security — good, accountable government".

מדוע אני מביאה את שני המאמרים הטובים הללו, כי ראשית אכן אנו רואים שינוי בשטח בגדה המערבית ולגבי עובדה זו אין אפילו מחלוקת ולא יכולה להיות מחלוקת. אלה הן עובדות בשטח. הבעיה שלי היא ראשית, שבפעם האחרונה המשפט "מצבנו לא היה טוב יותר" נאמר ע"י האמריקאים השנה הייתה 1979, קארטר ביקר בטהרן ונפגש עם השאה וחודש לאחר מכן התחוללה מהפכה אסלאמית באיראן ובכך קטעה את החלום האמריקאי.
שנית, המזרח התיכון הוא מאוד בעייתי והיכולת לצפות בו איזשהו מהלך קדימה הוא אווילי וב-99.9% מסתיים באכזבה ובתוצאות הפוכות בתכלית מהמצב לו כולם ייחלו.

העבר נתון במחלוקת, העתיד נסתר והדבר היחידי שניתן לעבוד איתו הוא ההווה. ובהווה אם כל הרצון שלי להדבק באופטימיות של שביט, פרידמן, אובאמה ופיאד עצמו, המציאות בשטח הרבה יותר מסובכת, מורכבת ולצערי הרב לא מצביע על אופטימיות. אז נכון שמדינה פלסטינית עצמאית חייבת לקום, ונכון שמבחינה ביטחונית, מצבה של ישראל לא היה טוב יותר וגם אם כרגע ישנן שתי רשויות האחת בגדה והשנייה בעזה המנוהלת ע"י חמאס,זה כנראה לא סיבה מספקת להתנתקות מהרשות ושרטוט הגבולות בירושלים ובגדה עבור ממשלת ישראל.

דבר נוסף, אמנם האמריקאים מתנהלים במזרח התיכון כאילו זהו המגרש הביתי שלהם כלומר, הם רוצים את פיאד ברשות, אז הם דואגים למינויו למרות שאינו חבר הפת"ח, הם רוצים את ח'רירי בלבנון אז הם דואגים להיבחרותו, הם רוצים את איאד אל-עלאווי בעיראק אז הם דואגים שהוא יבחר רוצים את כרזאי באפגניסטן ואופס גם זה קורה. ישנן 2 מדינות שבהן התוכניות האמריקאיות עוד לא צלחו. בישראל נבחר בנימין נתניהו במקום ציפי לבני ובאיראן נבחר לקדנציה שנייה אחמדינג'אד במקום מוסאווי (חביבם של האמריקאים). האמריקאים עובדים כעת במישורים מקבילים לפירוק הקואליציה של נתניהו והפלת המשטר בטהרן.

אין לי מושג אם הם יצליחו או לא ואם כן איזו ממשלה תיפול ראשונה (כנראה בישראל).

איפה הבעיה, שפה זה לא אמריקה!!!!! המאזן האזורי השתנה!!! ישראל אינה יותר המעצמה היחידה באזור, יש לנו שחקן חזק מאוד וחכם מאוד ושמו - איראן. לאיראן, מה לעשות, ישנן תוכניות שונות באזור. היא מעוניינת "להעיף" מפה את האמריקאים ואת החזון האמריקאי ואת הדמוקרטיה האמריקאית ואת האימפריאליזם האמריקאי. מול המשחק האמריקאי באים האיראנים ומחריבים כל ניסיון אמריקאי לסדר באזור. השאלה ידה של מי תהיה על העליונה?!? במידה ותהיה מלחמה טוטאלית אז תהיה מנצחת וזאת תהיה ארצות הברית (ולו רק משום שצבאית היא חזקה יותר), אך כמו בוייטנאם בסופו של דבר האמריקאים ייקחו את הטנקים שלהם והנשק שלהם ויחזרו לוושינגטון.

אני מאוד מקווה שחזונו של פיאד ואובאמה ואפילו של נתניהו (שמדבר על שלום כלכלי ועל בניית המדינה הפלסטינית מלמטה למעלה) יתגשם ולו רק למען טובתה של מדינת ישראל, במידה ועתידה חשוב ובמידה שעדיין חזוננו הוא להיות מדינה יהודית ודמוקרטית. לדעתי נתניהו לא חשב שזה יקרה כל כך מהר. כוונתו הייתה שהוא זה שיסייע בבניית התשתית והכלכלה הפלסטינית בכדי לגייס את ארצות הברית והמערב למלחמתו האמיתית נגד איראן ועד שזאת תבנה תחל המלחמה מול איראן. ארצות הברית וישראל ינצחו, מעמדה של ישראל ושל ראש הממשלה יהיה יציב וחזק ואז נראה......

פיאד מעוניין תוך שנתיים, במידה והמצב ברשות לא ישתנה לרעה להקים את המדינה הפלסטינית ויהי מה. הוא בונה את התשתית שלה במהלך השנתיים האחרונות הוא דואג לבניית כוחות הביטחון שעתידים להיות צבא פלסטין (באמצעות כוחות דייתון האמריקאים ושיתוף פעולה מלא עם שירותי הביטחון של ישראל) הוא אהוב על כל הקהילה הבינלאומית ובמיוחד על ידי האמריקאים שמעדיפים לשבת עימו לסגור את התוכנית הסופית לבניית המדינה הפלסטינית (לא עם נשיא הרשות, אבו-מאזן שכיום הוא אחת הדמויות הלא פופולאריות ברשות).

הבעיה העיקרית של פיאד היא שאני בספק לגבי עד כמה הוא אהוד ברשות הפלסטינית (אף אחד לא אוהב שמנחיתים בובה אמריקאית בלב רמאללה), האהבה מצד המערב עוד עלולה לגמור אותו. וגם כאן כולי תקווה שסופו לא יהיה כסופו של אנואר סאדאת.

קטעים מתוך ראיון שהעניק נשיא הרשות, אבו-מאזן בעת ביקורו בכווית

6.1.10

העיתון המצרי "אל-יום אל-סבע"

עבאס: זכותה המלאה של מצרים לבנות גדר פלדה... קהיר היא המתווכת ביוזמת הפיוס ולכן החתימה על ההסכם תהיה אך ורק בקהיר..... לחמאס עדיין ישנם הסתייגויות.... אין עדיין ערבויות מצד מצרים ליישום ההסכם.... אין בכוונתי להגיש את מועמדותי לנשיאות הרשות פעם נוספת...

במהלך ביקורו של נשיא הרשות, אבו-מאזן בכווית אמר כי מצרים היא זאת האחראית על הסכם הפיוס הפלסטיני. עבאס הדגיש את מאמציה של מצרים כלפי הבעיה הפלסטינית כאשר הוא מתאר מאמצים אלו כחשובים מאוד.


עבאס ציין כי גדר הפלדה שמצרים בונה בגבולה עם רצועת עזה הוא צעד שכל מדינה ריבונית יכולה לנקוט בו, צעד זה לא מפסיק את התמיכה והסיוע המצרי לעם הפלסטיני.


כשנשאל מדוע נבחרה דווקא מצרים להיות האחראית על יוזמת הפיוס הבהיר עבאס כי מצרים היא אחת המדינות הערביות הגדולות והחשובות ביותר והיא שכנה לפלסטין וביכולתה לדאוג ליישום היוזמה בעודו מציין כי הוא מוכן לחתום באופן מידי על היוזמה המצרית, אך חמאס היא זאת אשר לה הסתייגויות.


עבאס הוסיף ואמר כי ישנם לחצים מכיוונים שונים לא לחתום על יוזמת הפיוס עם חמאס או לערוך פיסגה ערבית בדמשק ושם ייחתם ההסכם אך "אנו לא נכנעים ללחצים אלו, אנו ממשיכים בדרכנו אנו". עבאס אישר את דבריו של ח'אלד משעל בנוגע לנכונותו לחתום על היוזמה, אך בתנאי שההסתייגויות של התנועה יוכנסו למסמך. עבאס הבהיר כי תמיד יהיו הערות והסתייגויות "אם נמשיך ככה מי יודע מתי יהיה להן סוף". המסמך המצרי הוא המסמך הסופי וברור לכל כי החתימה תהיה בקהיר משום שהיא זאת שהכינה את היוזמה וביכולתה לדאוג ליישומה.


בנוגע לידיעות כי חמאס לא מעוניינת לחתום על היוזמה או לפחות לא לחתום עליה עד הבחירות הבאות, חשף עבאס כי אין עדיין ערבויות ליישום היוזמה אבל על המדינה הנותנת חסות, לספק את ערבויות אלו, "משום שראינו מה חמאס עשתה אחרי הסכמי מכה".


הבחירה שלנו היא בשלום "אין אנו מעוניינים במלחמה ואנו רואים באופציית השלום כבחירה היחידה עבורנו".


עבאס שב והדגיש כי חידוש המשא ומתן מחייב את הפסקת הבנייה בהתנחלויות, חזרה לגבולות 67', וציין כי הרשות לא הציבה תנאים מוקדמים אך דרשה ליישם את מפת הדרכים.


ובנוגע לשאלה על כך שלא יגיש את מועמדותו פעם נוספת הדגיש עבאס כי לא יגיש את מועמדותו לנשיאות בקדנציה הבאה וציין כי ישנם לחצים אמריקאים ובינ"ל עליו לנטוש את רעיון הפרישה אך הוא נחוש בעמדתו ובטוח כי זה הצעד הנכון וכעת הדרך פתוחה לכל פלסטיני שיחפוץ להגיש את מועמדותו.

נאומו של ח'אלד משעל, ראש הזרוע המדינית של חמאס, במחנה הפליטים ירמוך בדרום דמשק

7.11.09

העיתון המצרי "אל-יום אל-סבע"

משעל מכריז על כשלון התיווך בין ישראל והפלסטינים וקורא לשוב לעימות האלים, "המוקאוומה"

בנאומו של ראש הזרוע המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, בעת ביקורו במחנה הפליטים ירמוך בדרום דמשק קרא משעל "להקפאת התיווך בין ישראל והפלסטינים ושיבה לדיאלוג אלטרנטיבי בדמות הג'האד והמוקאוומה". הודעתו של עבאס בדבר אי הגשת מועמדותו לנשיאות בבחירות הבאות רק מעידה על כשלון התיווך האמריקאי והדיאלוג עם ישראל. "עליינו להיות כנים עם עמנו ולומר להם את האמת על התיווך".

דחלאן: "אני הנשיא הבא של הרשות הפלסטינית"

15.10.09

העיתון המצרי "אל-יום אל-שבע"

מחמוד דחלאן, מראשי תנועת הפת"ח, הינו המועמד המוביל להחלפתו של עבאס לנשיאות הרשות הפלסטינית, במיוחד לאור ה"פאדיחה" האחרונה, דחיית דו"ח גודלסטון ע"י עבאס.
עובדה זו אינה הערכה או מסקנה, אלא אלו מילותיו המדוייקות של דחלאן בפגישות בדלתיים סגורות.

הטיעונים בעד מינויו של דחלאן:
1. הוא המנהיג האמיתי בפעול של תנועת הפת"ח מאז מותו של יאסר ערפאת.

2. עבאס חלש ואינו מסוגל להיות נשיא.

3. עבאס בהיותו חלש מסכים עם כל דרישותיו של דחלאן ולכן החלטותיו מתבצעות.

4. דחלאן עומד בראש הגוש החוסם בוועידה המרכזית ובמועצת המהפכה של הפת"ח.

5. הוא ימונה ע"י הרשות ליורשו של עבאס בבחירות הבאות במידה והתקיימו במועדן וגם אם לאו.

6. הינו מוביל את הזרם הרפורמיסטי בתנועת הפת"ח.

7. חולשתו של עבאס הובילה להשתלטות של חמאס על רצועת עזה. אילו היו מילותיו המדוייקות של דחלאן בוועידה השישית של הפת"ח בבית לחם.

חוקרים מדיניים ומומחים טוענים ש:
1. ישראל בכוונה "שורפת" את עבאס וההוכחה לך היא: קלטת שבה מתועדת שיחה של עבאס ומנכ"ל הנשיאות הפלסטינית, אל-טייב עבד אל-רחים עם בכירים ישראלים על המשך הלחימה בעזה עד שתושג התוצאה הסופית הרצויה. ישראל שומרת את הקלטת ומאיימת להפיץ את הטקסט המוקלט בה באו"ם ובאמצעי התקשורת.

2. סירובו של נתניהו להעביר סיוע לעבאס בכדי לשפר את מעמדו בפני דעת הקהל הפלסטינית. תשובתו של נתניהו לבקשת השליח האמריקאי המיוחד, ג'ורג' מיטשל להעברת הסיוע לעבאס הייתה: "עליו לשאת בתוצאות מדיניותו".

3. ישראל לא העבירה שום אינפורמציה הקושרת את דחלאן למלחמה בעזה למרות שדחלאן ואנשיו "התרוצצו" בזמן המלחמה לאורך הגבול בין הרצועה ומצרים, מוכנים לאות ירוק בכדי לכבוש מחדש את הרצועה ולהעביר את השליטה מחדש לרשות.

4. דחלאן, באמצעות אמצעי התקשורת, מתח ביקורת חריפה על החלטות הרשות לדחות את אימוץ דו"ח גולדסטון ובנוסף את דרישתו לערוך קודם כל חקירה פנימית של הרשות בכדי לקבוע את עמדת נשיא הרשות, עבאס ביחס לאירועי עזה.

5. לדחלאן יש את היכולת לאכוף את השליטה והסמכות בפועל על הגדה המערבית וזאת בשל היותו שומר על הכספים המוענקים לו בנדיבות ע"י האמריקאים והאירופאים, כחבר בועד המרכזי של הפת"ח בהיותו שולט בגוש החוסם של הועד המרכזי וזוכה בהערכתם ונאמנותם של ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים והישראלים. בנוסף הוא מיישם את דרישות ממשלת ישראל בנוגע לגדה ומסכים לאפשר לרוה"מ סלם פיאד להמשיך בכהונתו (למרות שאינו חבר בפת"ח) לכשיבחר ליורשו של עבאס. כמן כן, עבד רבו מסכים אף הוא לעבוד תחת דחלאן כנשיא ושניהם מסכימים כי הנשיא צריך לבוא מהפת"ח. בנוסף, מזכ"ל הפת"ח, מחמד ראתב ע'אנם הינו "שפוט" של דחלאן לאחר שהנ"ל קנה את קולו בכסף.

6. דחלאן מאוד פופולארי בקרב הפלסטינים אשר חיים בגולה וכעת גם בקרב הפלסטינים ברשות.