שירות הביטחון הכללי של מצרים מאשים, את ארה"ב, ה- G-8 וישראל בהנעת המהפכה במצרים

לטובת אלו שלא קוראים ערבית, תרגמתי בשבילכם את אחד המסמכים המרתקים שחושף היום העיתון המצרי "אל-יום אל-סבע" (http://www.youm7.com/News.asp?NewsID=363917&SecID=12) . המסמך שמוגדר "סודי-ביותר" ונכתב ב- 10.2.11 יום לפני נפילת משטרו של מובארכ ונכתב ע"י "שירותי הבטחון הכללי" של מצרים. אם חשבתם שהאשמות בריגול ע"י בזים וכרישים הם המילה האחרונה כעת אנו גם אשמים במהפכה במצרים......

" שירות הביטחון הכללי של מצרים מאשים, את ארה"ב, ה- G-8 וישראל בהנעת המהפכה במצרים ומאשים את האחים המוסלמים כי הם אלו שאחראים לאינתפאדה במהלך ההפגנות"

הדו"ח מופנה לראש השב"כ המצרי, יום לפני נפילתו של מובארכ:

" במהלך התקופה האחרונה אנו עדים לגל של התעוררות עממית במדינה אשר מובל ע"י הנוער ומנוהל באמצעות רשתות האינטרנט ובמיוחד הפייסבוק. ההפגנות החלו בחגיגות "יום המשטרה" ב- 25 בינואר, אירוע אשר בעקבותיו החלה שרשרת של הפגנות ברחבי המדינה מה שהוביל למספר התנגשויות בין המפגינים וכוחות המשטרה. המפגינים דורשים את התפטרותו של הנשיא מובארכ....

האירועים שהובילו למשבר הנוכחי:

• לארה"ב, האיחוד האירופי וישראל תוכנית שמטרתה התלקחות האזור הערבי-אסלאמי במטרה לקדם את סיום הסכסוך הערבי-ישראלי מעמדה שתהיה טובה יותר לישראל ותרוקן למעשה את הזהות הלאומית אסלאמית מתוכנה. מה שיאלץ את אזרחי מצרים לנרמל את היחסים עם ישראל
• תחילתה של התוכנית הזו עוד בימי ממשל בוש כאשר הכריז במהלך פגישתו עם ה- G-8 בשנת 2004 על מחוייבותו לייסד "מזרח תיכון גדול" באזור. לצידן של מדינות ערב מדינות כמו ישראל, פקיסטאן, איראן, אפגניסטאן ותורכיה.
• ה- G-8 וישראל מאמצות את תוכנית הבערת החברה הערבית והאסלאמית במטרה לזעזע את המבנה של החברה הערבית והאידיאולוגיה שמניעה אותו
• האלמנטים השליליים במדיניות הפנים בקרב מדינות ערב ובראשן מצרים הם: א. השחיתות הממשלתית הפנים-ערבית מה שמוביל לחוסר אמון של העם במערכות השלטוניות. ב. אחוז אבטלה גבוה בקרב הצעירים. ג. חוסר חלוקה שווה של העושר ועליית מספר העניים במדינות ערב. ד. מספר האנלפבתיים עולה ורמת התחלואה עולה.
• ה- G-8 וישראל ניסו לנצל את האלמנטים הללו לקידום 3 מסלולים: א. עידוד הדמוקרטיה ורפורמות. ב. בניית חברה משכילה ג. הרחבת ההזדמנויות הכלכליות.

ראשית - בנוגע לנושא קידום הדמוקרטיה והרפורמות המטרה היא ערעור המבנה המדיני והממשלתי באותן מדינות יעד ע"י נקיטת הצעדים הבאים:

• קידום עריכת בחירות חופשיות באמצעות מתן סיוע כספי ועריכת ביקורים רבים של אנשי פרלמנט ואנשי אופוזיציה חופשיים. במרכז הביקורים נדונו נושאים כגון: מעמד האישה בחיים הפוליטים, חיזוק הקשרים עם הארגונים והרשויות המקומיות, הדרישה לפקח על הבחירות וכו'.

בנוסף לגורמים הנ"ל ישנם גורמים נוספים אשר בחשו בקלחת הפנים מצרית והם איראן, חזבאללה אשר קשורות באופן ישיר לפעילותו של חמאס שאף הם ניצלו את כוח השפעתם על תנועת האחים המוסלמים ואף שיכנעו אותם להפעיל את הכוחות הבדואים המצרים בשביל לערער את בטחון המדינה והם אלו שאחראים באופן ישיר על הסלמת האיתיפאדה בקרב המפגינים. בנוסף הם אלו האחראיים על הפריצה לבתי הכלא ושחרור האסירים של חמאס וחזבאללה בנוסף נגנבו מסמכים של מנגנוני הביטחון הכללי ( שמות, כתובות ומספרי טלפון ניידים) אשר יכולים לסכן את בטחונם של הקצינים באופן אישי.

עמרו מוסא בפורום נוער בקהיר

עמרו מוסא: "אמרתי שאתן את קולי למובארכ כי חשבתי שהוא עדיף על בנו" [....] "לא הלכתי לכיכר תחריר בכדי לבקש מכם להתפזר" [....] "עמדתי תיהיה מנוגדת לעמדת ישראל" [....] "אני מעוניין בעימות טלויזיוני עם מחמד בראדעי ואחמד זאוויל.

במפגש שנערך בערב יום שלישי (8.3) עם צעירים וצעירות בקהיר התעמת מוסא עם שאלות הנוער במספר נושאים מרכזיים שהועלו. להלן סיכום דבריו של עמרו מוסא (http://www.youm7.com/News.asp?NewsID=365904&SecID=12):

עמרו מוסא בירך על עריכת עימות טלויזיוני בינו לבין שני המועמדים המובילים הנוספים לנשיאות, מחמד בראדעי ואחמד זאוויל בו יציג כל אחד את המצע המדיני, חברתי וכלכלי שלו ומה היא תמונת העתיד בעיני כל אחד.

מוסא הבהיר כי לא יהיה מובארכ נוסף, "למדנו מטעויות העבר" והסביר מדוע כשנשאל בראיון לפני מספר חודשים לגבי מי בעיניו המועמד לנשיאות אמר כי הוא תומך במובארכ האב ולא בבן. מוסא הבהיר לצעירים כי בתקופה שנשאל, תקופה בה טרם שונה סעיף 76 בחוקה חשב שהאב עדיף על הבן.

בתקופת ההפגנות בכיכר תחריר, נכתב בעיתונים כי מוסא ביקש מהמפגינים להרגיע את הרוחות וכשנישאל על עמדתו השיב כי לא כך היה הדבר. המצב היה סוער והוא אינו רצה לבקש מהצעירים להרגע ולשוב לבתיהם. מוסא הדגיש כי הגיע פעמיים לכיכר בכדי להצטרף למפגינים וקרא קריאות "תחי מצרים". "אין ספק שהמהפכה היא אירוע היסטורי עצום".

ישראל

כשנשאל על היחסים עם ישראל אמר כי בתקופה הקרובה אנו נראה שינוי במעמדתה של מצרים כלפי ישראל. "עמדתנו תהיה מנוגדת למדיניותה של ישראל" [...] "אני לא רוצה לצאת בסיסמאות והכרזות אך אני אומר זאת באופן ברור, אנו נתנגד למדיניות ישראל בכל הנוגע לבעיה הפלסטינית והשבת הזכויות של העם הפלסטיני. אנו נעשה כל שביכולתנו לסייע בהקמת המדינה הפלסטינית שבירתה תהיה ירושלים".

ארה"ב

"יחסנו עם ארצות הברית יציבים ולנו יש אינטרס לשמור עליהם כך. כל שינוי במדיניות זאת לא יתרום ליציבותה של מצרים".

פלסטינים

מוסא הודיע כי הוא מתנגד לבניית גדר ההפרדה בין מצרים ועזה. אין שיש להרוס את הגדר הזו. מהתחלה לא תמכנו בבניית הגדר בין ישראל והגדה אז עד כמה וכמה שאני מתנגד לגדר שתפריד ביננו ובין אחיינו.

האחים המוסלמים

זאת זכותם הלגיטימית של האחים המוסלמים להציג מועמד לנשיאות. "אני מתנגד לכל ניסיון להרחיקם מהחיים הפוליטיים כפי שהיה בעבר" כמו כן אני מברך על הקמת מפלגה קופטית ומפלגת נשים.

מנגנוני הביטחון הלאומי (השב"כ המצרי)

מוסא הבהיר כי הוא מתנגד לפירוקו המוחלט של מנגנוני "הביטחון הלאומי" . אין מדינה שאין לה מנגנונים השומרים על בטחונה. "אל לנו לבקש את פירוקו של מנגנון זה אך עליינו לדרוש את בנייתו מחדש ועריכת רפורמות בתוכו".

מוסא שרטט בכלליות מפה של רפורמות שיש לקיים בשלבים הבאים: "אל לנו לדרוש כעת את ביטולה המוחלט של החוקה ולכתובה מחדש אלא עדיף יהיה שקודם יבחר נשיא חדש בצורה שקופה והוגנת ורק לאחר מכן תחובר חוקה מלאה חדשה. כתיבת חוקה חדשה היא אחד הדברים הראשונים שיהיה צריך לעשות הנשיא החדש שיבחר.

הבחירות לנשיאות ולפרלמנט

"עדיף לערוך בחירות לנשיאות ורק לאחר מכן בחירות לבפרלמנט משום שצריך לאפשר למפלגות להערך בהתאם. יש לאפשר זמן לייסד מפלגות חדשות.

יצוא הגז לישראל

מוסא דרש לבט את חוק "מצב החירום" ולהלחם בחורמה בשחיתות. כמו כן הדגיש כי יש לבחון מחדש את החוזים השונים שחתמה מצרים עם מדינות אחרות לאור השחיתות הגדולה שנחשפה ובראשה, חוזה יצוא הגז הטבעי לישראל.

כלכלה

"עליינו לנקוט במדיניות של כלכלה חופשית בתקופה הקרובה מה שיסיע לעסקים והתעשייה הזעירה לזכות ברווחים מיצוא.

יחסי מוסלמים-קופטים

המוסלמים והקופטים חיים בשלום זה לצד זה משנת 1919 ועלינו לשמור על החיים בשלום זה לצד זה.

העורך הראשי של העיתון הסורי "אל-ווטן" תוקף חזרה את מצרים כתשובה למתקפה של העיתון המצרי "אל-אהרם"

2.11.10

העיתון הסורי "אל-ווטן" והעיתון הלונדוני "אל-קודס אל-ערב"

עורך העיתון הסורי "אל-ווטן": "מעמדה של מצרים הולך ופוחת" [...] "מצרים עובדת בשביל ישראל וארצות הברית" [.....] "אסד הוא הנאצר החדש"[....]" מובארכ הוא זה ששכנע את הצרפתים כי סוריה מעורבת ברצח ראש ממשלת לבנון, ח'רירי"

טוב, שלשום שפרסמתי את מאמר הדעה החריף והתוקפני של העיתון הגדול ביותר במצרים "אל אהרם" נגד נשיא סוריה לא חשבתי שיהיה לך המשך פומבי ולכן נתתי למילים לדבר בעד עצמן, לא הרגשי שיש צורך להוסיף על הכתוב. אך היום כשפתחתי את העיתון "אל-קודס אל-ערבי" וראיתי את מאמר הדעה הנגדי שפרסם היום העיתון הגדול ביותר בסוריה "אל-ווטן" הבנתי שהדבר מחייב התייחסות מצידי טרם אסכם עבורכם את תוכן מתקפת הנגד של עורך העיתון הסורי נגד נשיא מצרים, מובארכ והממשל במצרים.

חשוב לציין שגם במצרים וגם בסוריה העיתונות אינה חופשית כמו במדינות דמוקרטיות ולכן משמשת כשופר של המשטרים. עד כמה וכמה כאשר מדובר בעורכים הראשיים של העיתון משום שאם העורכים הראשים של העיתונים הגדולים ביותר בצרים ובסוריה יוצאים למתקפה חסרת רחמים באסד ובמובארכ, במידה ומאמרים אלו לא היו על דעתם של שני המנהיגים, היו זוכים שני העורכים היקרים למכתבי פיטורים כבר באותו היום. לשני עיתונים אלו התפוצה הרחבה ביותר במדינתם ולכן הם משפיעים על דעת הקהל באותן מדינות בפרט ועל דעת הקהל הערבית הניזונה מהן גם כן. מאמרי דעה כאלו חורגים לחלוטין מחוות דעת עיתונאיות כפי שעושים רבים מעורכי עיתונים ערבים אחרים כמו העורכים של העיתון "אל-קודס אל-ערבי" (העורך הידוע עבד אל ברי עטוואן) או לחילופין "אל-שארק אל-אווסט" (העורך הידוע עבד אל-רחמן ראשד) אשר מעבירים ביקורת עניינית כלפי המשטרים הערבים ומדיניותן אך לעולם לא תוקפים באופן כל כך ישיר ובוטה את נשיאי המדינה.

ולכן חשוב להבין שמתקפה כזו היא ברוח השלטון המצרי והסורי והיא מכוונת לחלוטין מלמעלה. זוהי דרך מקובלת למתקפה עקיפה נגד המשטרים והמדיניות של שתי המדינות.

להלן סיכום מאמרו של עורך העיתון "אל-ווטן" הסורי:

העורך טוען כי ישנו יותר מגורם אחד אשר מפריע למצרים לשוב ותפוס את מעמדה ואת תפקידה בעולם הערבי (וזו אינה סוריה). "אין כיום למצרים תפקיד בעולם הערבי כפי שהיה לה בעבר".

העיתון מגנה את מובארכ אשר האשים את נשיא סוריה ברצח ח'רירי (האב). "אותה מצרים שבעבר הובילה את העולם הערבי לניצחונות גדולים, הממשל של היום אין ביכולתו לשלוט, אין לו כוח ואין לו מטרות מלבד אלו שמשרתות את האינטרס הישראלי והאמריקאי".

" מצרים עשתה כל שביכולתה לשכנע את צרפת במעורבות סוריה ברצח ח'רירי (האב) ולכן במשך חמש השנים של שלטון שיראק, הממשל הצרפתי עשה כל שביכולתו להתנכל לסוריה". העורך תוהה "מה הייתה הדחיפות של מצרים להאשים את סוריה ברצח?" [...] "מה זה עניינה של מצרים מה קורה ביחסים בין סוריה ולבנון?"

העורך משיב ועונה כי יש כאלה שיתלו את תשובתם בכך שזו מדיניות אזורית ומתאימה למדיניות המצרים של השנים האחרונות, אך אם יורדים לעומקם של דברים הרי זה ברור שההתלהטות המצרים הגיע בעקבות הכינוי שהעניקה מחלקת המדינה האמריקאית לאסד כאשר כינתה אותו "אסד הוא הנאצר החדש" וזה מה שיצר לאמתו של דבר את העוינות המצרית כלפי סוריה. משום שכוכבה של סוריה דורך, קרנה עולה והפופולאריות של הנשיא אסד ברחוב הערבי, מהים ועד המפרץ הפרסי גוברת, ואילו מעמדה וקרנה של מצרים דועך.

העורך אף מציין כי מצרים סייע לישראל במלחמת לבנון השנייה 2006 במטרה לחסל את תנועת ההתנגדות, חזבאללה וכמו כן במלחמה האחרונה בעזה 2008 אשר התנגדה למוקוומה הפלסטינית ומצודדת עד היום בתנועת הפת"ח.

למרות מעמדה ההולך ופוחת של מצרים, מעוניינת קהיר לכנס ועידת שלום אשר דומה לזו שהתקיימה באנאפוליס, "עוד אחת מהועידות חסרות התכלית". הועידה הזו היא עוד ניסיון של מצרים להשפיע על מקומה בעולם הערבי ועל תפקידה, בפרט, בתהליך השלום.

מה שהממשל במצרים כנראה לא זוכר הוא שגם פאריס רצתה לערוך כזו ועדה ונכשלה וכמו כן מוסקבה ואף היא ויתרה, לא בגלל שאף אחד לא מעוניין בשלום, אלא משום שישנה חזית מאוחדת אשר מסרבת לשלום והכוונה היא לישראל, אשר מסכלת כל ניסיון ומאמץ בינלאומי מול הפלסטינים ואחרים ואינה מכירה בתנאים הנדרשים לשלום, אותם תנאים שמצרים מעוניינת להזכיר לה במהלך ועידת שלום בינלאומית ולא רק זאת אלא להושיט לה יד לשלום ולצייר את ישראל כ"יונת שלום" וכך תוכל להמשיך ולפעיל לחץ על מדינות ערב לקבל את תנאיה הבלתי מקובלים בעליל וכך למעשה להכשיל את המהלך הערבי החד צדדי, לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בכדי לזכות בהכרה בינלאומית במדינה פלסטינית עצמאית.

"זה לצערנו התפקיד המצרי היום" [....] "לצערנו זו מדיניות מצרים, ושוב נחזור על השאלה מה רוצה מצרים מאיתנו?" [...] "בפשטות, היא מעוניינת בכניעה מוחלטת של כל הסורים ושל המוקוומה ומישראל היא רוצה שתכפה את תנאיה על תהליך השלום ועל האזור מבלי להכריז על הקמתה של מדינה פלסטינית עם גבולות ובירה".

אנו פונים לעם המצרי ואומרים: "הדלת פתוחה בפני הממשל המצרי לשוב לשורות המוקוומה הערבית, ובמידה ולא תפקידו של הרחוב המצרי להתנגד לכל צורה של נרמול היחסים וכניעה"

ובאשר אלינו לדמשק, כותב העורך, לנו יש לב גדול וסלחן בשם הסולידאריות הערבית".

העורך הראשי של העיתון הגדול ביותר במצרים "אל-אהרם"תוקף באופן שאינו משתמע לשתי פנים את נשיא סוריה אסד

31.10.10

העיתון המצרי "אל-אהרם"

אוסאמה סאריאן העורך הראשי של העיתון "אל-אהרם" (הגדול ביותר במצרים) לנשיא סוריה, אסד:

"פרק את הברית עם איראן ותודה בכישלונך בשחרור רמת הגולן"

אוסאמה סאריאן, עורכו של העיתון הגדול ביותר במצרים "אל-אהרם" תקף באופן חסר תקדים את נשיא סוריה, בשאר אל-אסד ודרש ממנו לפרק את הברית עם איראן ולהודות בכישלונה של סוריה לשחרר את רמת הגולן הכבושה.

העורך הראשי של העיתון הגיב על הכרזותיו של אסד בנוגע למצרים ועל כך שאמר שסוריה אינה דורשת ממצרים דבר ואילו למצרים ישנן תמיד דרישות מסוריה. סאריאן הבהיר כי סוריה מסייעת לאיראן להרחיב את השפעתה ושליטתה בעיראק, לבנון, ברשות הפלסטינית ובמפרץ הפרסי. העורך מסר כי מצרים לא רוצה מסוריה דבר מלבד שתפסיק את המשחק הדו-פרצופי אשר בה נוקט אסד וכי יפסיק לנסות ולמכור את האשליות שלו באזור. התנהלות כזו של מצרים גורמת לנו לחשוש גם מסוריה ולא מאיראן לבדה. "בשאר הודיע כי הינו תומך במוקוומה, שזהו קו אדום מבחינת המדיניות הסורית", אך אנו יודעים היטב כי סוריה אינה נוקטת בשיטת המוקוומה בכדי לשחרר את אדמות רמת הגולן. העיתון מציין כי אם במידה והמוקוומה אמורה לשרת את מדיניות איראן, אסד מצליח בצורה עקומה לגייס אותה לצריכיו הפוליטיים האזוריים, בשם הלאומיות הערבית.

העורך מבהיר כי מה שמצרים רוצה מסוריה הוא שיתוף פעולה עם העולם הערבי והפסקת ההשפעה האיראנית על פלסטין והפסקת הסיוע לאיראן בחיזוק המיעוט השיעי במפרץ הפרסי שמטרתו ערעור היצבות באזור זה.

העיתון מציין כי חילוקי דעות מקובלים אך כאשר חילוקי הדעות הופכים לצעדים ותוכניות אשר סוריה פועלת על פיהן עם איראן במטרה להרחיב את השפעתה על חשבון הביטחון של העמים הערבים במזרח התיכון , זאת מציאות חדשה אשר מצריכה תגובה מעשית בהתאם ואשר לא מסתכמת אך ורק בחילופי דעות וחילוקי דעות.

סוכל ניסיון התנקשות בחייו של נשיא איראן בעת ביקורו בדרום לבנון

18.10.10
העיתון הכוויתי "אל-סיאסה"

סוכל ניסיון התנקשות בחייו של נשיא איראן, אחמדינג'אד בעת ביקורו בדרום לבנון

מקור לבנוני בכיר מסר לעיתון הכוויתי "אל-סיאסה" כי כוחות המודיעין חשפו כוונה להתנקשות בחייו של נשיא איראן, אחמדינג'ד בעת ביקורו בדרום לבנון, ולכן התעקב ביקורו בדרום המדינה בשעתיים. במהלך ארוחת הערב ביום חמישי ה-14 באוקטובר עם ראש ממשלת לבנון, ח'רירי התקבלו הידיעות ולכן במקום לישון ב"מלון ונציה" בבירות הועבר נשיא איראן ללון בביניין השגרירות האיראנית בבירות בנוסף שונה מסלול הנסיעה של הנשיא האיראני לדרום לבנון והוחלט להסיעו דרך כביש האוטוסטרדה החדש אשר עובר בעיר צידון. כמו כן התקבלה החלטה דחופה כי למרות שהוחלט שמי שיאבטח את נשיא איראן בדרום לבנון יהיו כוחות הביטחון של חזבאללה, היו אלה כוחות הביטחון של צבא לבנון שאבטחו את הביקור . במהלך ביקורו של בדרם לבנון קיבל הנשיא טלפון דחוף מנשיא לבנון, מישל סולימאן אשר ביקש ממנו לקטוע את הביקור ואת המפגש את האוכלוסיה בדרום לבנון ובמקום ליסוע חזרה בריכבו הממוגן דרך כביש החוץ לאורך לבנון הוחלט להבהילו לשדה התעופה בבירות בהליקופטר. כל זמן הביקור בדרום לבנון חגו מעליו האליקופטרים של צבא לבנון כאשר הוא מלווה באופן אישי ע"י רמטכ"ל צבא לבנון העמאד ג'אן קאהוג'י.

פיסגת הליגה הערבית בסירת שבלוב

10.10.10

מתוך העיתון המצרי "אל-מסרי אל-יום" והעיתון הכוויתי "אל-סיאסאה"

פסגת הליגה הערבית - מתכוננים "ליום שאחרי"

עבאס מציג תרחישים אפשרים במידה ושיחות השלום בין ישראל והרשות יכשלו

אמש (9.10)נועדו כ-15 מנהיגי הליגה ערבית בעיר סירת בלוב. כמו כן התכנסה כחלק מפסגת הליע"ר ועדת המעכב של הליגה אשר עוסקת בתהליך השלום בין ישראל והפלסטינים וביוזמת השלום הערבית. הועדה התכנסה וערכה כשעה וחצי בדלתיים סגורות. במהלך הועדה נסקר המצב הנוכחי והוחלט להעניק לממשל אובאמה חודש נוסף בכדי לשכנע את ישראל להמשיך את ההקפאה בבניה בהתחלויות ולהפסיק את מפעל ההתישבות. "לא ימשכו שיחות השלום כל עוד הבנייה בהתנחלויות לא תוקפא לחלוטין" גם בגדה המערבית וגם במזרח ירושלים. נשיא הרשות, אבו מאזן ניצל את כינוס הועדה להעלות תרחישים ל"יום שאחרי" כישלון השיחות בין ישראל והרשות. בשל הסקפטיות הרבה בנוגע לאפשרות שיחתם הסכם שלום בין ישראל והרשות עד 2011, ומכיוון שנכון להיום, מבחינת הרשות החזרה לאלימות אקטיבית אינה אופציה, העלה עבאס מספר תרחישים אשר הודלפו מתוך הישיבה בנוגע לאפשרויות להקמת מדינה פלסטינית שלא במסגרת הסכם שלום עם ישראל ואלו התרחישים בסדר המוצג:

1. הכרה אמריקאית במדינה פלסטינית בכל הגדה המערבית בגבולות 67'.
2. פנייה לאו"ם להכרה בין לאומית במדינה הפלסטינית בגבולות 67'.
3. הליכה למועצת הביטחון של האו"ם, פירוק הרשות ודרישה להכלת פרוטקטורט/חסות של מועצת הביטחון של האו"ם על פלסטין.

עבאס הבהיר כי במידה והשיחות יכשלו לא יהיה טעם בהשארת הרשות הפלסטינית (תוצר ישיר של הסכמי אוסלו).

הסורים לא הסכימו להשתתף בועדת התיאום, למרות שהם חברים בה וזאת משום שראשית, סוריה מתנגדת לחידוש המו"ם אם ישראל לטענת נשיא סוריה "עצירת הבנייה בהתנחלויות אינה מספיקה, אנו מדברים פה על אדמות כבושות ועל שאלה של זכויות של להכיר בהן" כמן כן טען שר החוץ הסורי, ואליד מועלם כי המשחק גם ככה מכור, ישראל תמשיך את הקפאת הבנייה בחודשיים הקרובים בכדי לאפשר לאובאמה למצות את מעמציו וזאת הייתה דרישה כחלק מחתימת הסכם מכירת מטוסי ה-F-35 שנחתמה שבוע שעבר בוושינגטון על ידי שני הצדדים (למרות שהדברים לא נאמרו במפורש). הסורים סרבו לשחק את המשחק ולהעמיד פנים.

לעומת הסורים הזדרז שר החוץ המצרי, אבו אל-ע'ייט להבהיר לא מדברים עדיין על שום הליכה למועצת הביטחון של האו"ם וכי האופציות האלו טרם נדונו אלא מעוניינים כעת לאפשר לממשל אובאמה למצות את כל מאמצי השיחות הישירות בין שני הצדדים.

הכורים הגרעיניים של מצרים

7.9.10

מתוך העיתון המצרי "אל-מסרי אל-יום", אתר האינטרנט הישראל "ynet" והמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

המרוץ לאטום של מצרים

2 כורים גרעינים באנשאס כ-60 ק"מ מקהיר

אז מה באמת יודעים אזרחי מדינת ישראל היקרים על פרוייקט הגרעין המצרי?!? והתשובה היא שרובנו כמעט המוחלט לא יודע דבר. והסיבה לכך שאף אחד מבין מקבלי ההחלטות לא מעוניין לשים על כך דגש ולעורר התעניינות וסקרנות מיותרת מצד העיתונאים והחוקרים. יתחילו להשאל שאלות כמו: מדוע הכור בסוריה ובעיראק היוו איום והושמדו (כמובן על פי מקורות זרים) ע"י ישראל ותוכנית הגרעין האיראנית שכעת מכונה "האיום הקיומי על ישראל" ואילו לא מתייחסים לכורים של פקיסטאן, ישראל וכעת מתברר שגם למצרים יש כוונות ונכונות ואפילו שני מתקנים שטרם ברור מה הכוונה האמיתית מאחוריהם.

אז אלו פני הדברים, אני אנסה לעשות קצת סדר במעט האינפורמציה שמצאתי. ראשית משום שאני חושבת שזכות הציבור לדעת. לא משום שיש כיום משהו מאיים בתוכנית המצרית אבל מי יודע מה יוליד יום והאינפורמציה צריכה להיות קיימת גם אם אינה מדוייקת ורבה ובטח לא גלויה.

מובארכ הכריז לראשונה על כוונת מצרים להקים תחנות כוח גרעיניות למטרות הפקת חשמל ב-2007. בכך, חידש את תוכנית הגרעין המצרית, שהוכנסה להקפאה ב-1986 בעקבות האסון הרדיואקטיבי בצ'רנוביל.

בהצהרתו, הבהיר נשיא מצרים כי ממשלו יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם סוכנות הגרעין, וכי לקהיר אין כל שאיפה לפתח נשק גרעיני. כמה חודשים לאחר מכן, יצא מובארכ למוסקבה על-מנת לחתום על הסכם שיתוף פעולה בתחום הגרעין.

במצרים פועלים כבר מזה שנים רבות שני כורי מחקר גרעיניים. הראשון סופק על ידי רוסיה ב-1961 ושודרג על ידי הודו והשני הוקם בסיוע ארגנטינה ב-1998. הכורים משמשים למטרות מחקר בתחומי רפואה, חקלאות ועוד. בהמשך הוקמו עוד שני מתקנים גרעינים קטנים. האחד להפקת דלק גרעיני לכור הארגנטיני והשני מעבדת מחקר לניסויים בהפקת פלוטוניום. כל המתקנים הללו הוקמו בעיר אנשאס, כ-60 ק"מ צפונית מזרחית לקהיר ונמצאים תחת פיקוח סבא"א.

האם מצרים תפתח אנרגיה גרעינית גם למטרות צבאיות?

מצרים בחרה איפוא את דרכה והיא תהפוך למעצמה גרעינית. אומנם התהליך אכן מתנהל בשקיפות ובפיקוח ובסיוע סבא"א, אך בניית כורים והפעלתם היא בסיס לרכישת ידע ונסיון בנושא הגרעין. משם אינה רחוקה הדרך לפיתוח אנרגיה גרעינית למטרות צבאיות. הדבר תלוי ברצונה של המדינה בהתאם לתנאים הפוליטים והצבאיים שישררו באזור בשנים הבאות.

מצרים חתמה על הסכם אי ההפצה של נשק גרעיני ב-1981 ומאז היא קוראת להקמת אזור חופשי מנשק גרעיני במזרח התיכון, תוך שהיא מתכוונת לישראל. מצרים היא הגורם המרכזי הפועל בזירה הבינלאומית לאלץ את ישראל להצטרף להסכם אי ההפצה ולהכפיף את הכור בדימונה לביקורת סבא"א.

מצרים לא חתמה על הפרוטוקול הנוסף של הסכם אי ההפצה
עם זאת, מצרים סירבה לחתום על הפרוטוקול הנוסף של הסכם אי ההפצה המעניק לסבא"א את האפשרות לערוך ביקורי פתע ובדיקות חודרניות במתקני הגרעין של המדינות החברות. הפרוטוקול הנוסף נוסח באמצע שנות ה-90 והוצב כנספח להסכם, אחרי שהתברר כי בביקוריהם השיגרתיים לא הצליחו פקחי סבא"א לחשוף את התוכנית הגרעינית של עיראק. שר החוץ המצרי אחמד אבו אלרייט אמר בדצמבר 2007, כי מדינתו אינה מתכוונת ליטול על עצמה התחייבויות נוספות בנוגע לפיקוח על תוכניתה הגרעינית מעבר לאלה הקיימות בהסכם אי ההפצה שעליו היא חתמה ב-1981. נראה איפוא כי מצרים אינה רוצה לכבול את עצמה בפיקוח החודרני של סבא"א, אולי תוך המתנה לראות כיצד יפעלו בעתיד המדינות באזור.
יוזכר כי במאי 2009 הודלף מידע ממשרד סבא"א בוינה, כי בשני כורי המחקר באינשאס נתגלו חלקיקי אוראניום מועשר מעבר לרמה הדרושה לשימושים אזרחיים. דובר משרד החוץ המצרי הזדרז להודיע כי מדובר במידע ישן משנת 2007, שעליו כבר הגיבה מצרים כי מדובר בחלקיקים שכנראה הגיעו לשטחה באקראי בתוך מכולות בהם מועברים אליה חומרים רדיו אקטיבים לצורכי מחקר. באותה עת היו ששאלו האם למצרים תוכנית מחקר סודית, אך הנושא גווע מחוסר מידע נוסף.

עוד אינפורמציה מעניינת: בשנת 2007 נתפסו ע"י השלטונות של מצרים 3 מרגלים של המוסד הישראלי אשר הואשמו בריגול במתקני הגרעין לטובת ישראל. בין הנאשמים מהנדס מצרי ושני חוקרים, אחד אירי והשני יפני.

הסיבה שבגללה נתקלתי בשני הכורים הנחמדים הללו היא שבכתבה בעיתון "אל-מסרי אל-יום" אשר התפרסמה היום (7.10) ישנו ראיון עם ד"ר מחמד אלקללי, ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית במצרים בנוגע לתקלות שארעו בכור באנשאס, וד"ר אל-קללי הבהיר שאמנם היו תקלות במתקן אך לא נגרמה דליפה רדיואקטיבית.

ככה למעשה אני התוודעתי לכורים הגרעיניים שישנם 60 ק"מ מקהיר.

אני מודה שלגבי הרצון של מצרים להקים כורים גרעינים למטרות אנרגיה וחשמל ידעתי כבר מזמן, ואף כתבתי עליהם בבלוג. לגבי האתר, ההנחה היא כי הכורים יוקמו באזור דבעה על חוף ים התיכון, כ-160 ק"מ מערבה לאלכסנדריה. באזור זה ניתן לבנות ארבעה כורים של 1000-800 מגה וואט העונים בשלב ראשון לצרכיה של מצרים. כל המחקרים הדרושים לגבי התשתיות נעשו כבר בתחילת שנות ה-80 והמקום נמצא מתאים מבחינת הרכב הקרקע, סמיכות וזמינות מקורות מים ונדירות רעידות אדמה. אפילו עבודות תשתית ראשוניות כבר בוצעו בשטח. ישנם אנשי עסקים בכירים שמתנגדים להקמת המתקנים ומעוניינים להקים במקום אתרי תיירות ענקיים.