הפגנות היום השישי במצרים - "משפטי הטיהור"

9.4.11

מצרים -דו"ח מצב

אל-יום אל-מסרי, אל-יום אל-סבע ואל-אהראם

"משפטי הטיהור" - מדינה שלמה דורשת נקמה

"החל מסע טיהור נמרץ בקרב כל מנגנוני המשטר הישן וחיסול מעוזי הכוח האחרונים של מובארכ"

אמש שבו, על פי הדיווחים של אמצעי התקשורת כ-2 מיליון מצרים לכיכר תחריר ודרשו מהמועצה הצבאית והתביעה המרכזית להסגיר את הנשיא המודח מובארכ, משפחתו, מקורבים ובכירים רבים ולערוך להם משפטי ראווה פומביים בכיכר תחריר.

בין השמות שעלו, חוץ ממובאכ ומשפחתו היו: א. ספאוות שריף, מי שהיה דובר מועצת השורא, ממקימי המפלגה הלאומית (NDP) ואף שימש כמזכ"ל המפלגה עד מהפכת ה-25 בינואר 2011. ב. פתחי סרור, דובר מועצת העם 1991-2011 לשעבר (הפרלמנט המצרי מורכב משני בתים, מועצת העם ומועצת השורא) והיה מחליפו של מובארכ על פי סעיף 84 בחוקה הישנה. ג. זכריאן עזמי, מנכ"ל בית הנשיא לשעבר. ד. חביב אל-עאדלי, שר הפנים לשעבר. ה. ד"ר מחמד אברהים סולימאן, שר הבינוי והשיכון. ו. חסן עבד אל-רחמן, ראש שירותי בטחון המדינה לשעבר. אלו רק חלק מהשמות שהוזכרו ושאת ראשם דורשים המפגינים המצרים בכיכר אל-תחריר להביא לגרדום.

ההמון הזועם דורש לערוך משפט לא רק על שחיתות כספית אלא גם על השחיתויות הפוליטיות ועל הפשעים שנערכו נגד המפגינים במהלך מהפכת ינואר ההמון דורש נקמה על "קרב הגמל" על "רצח המפגינים" ועל פתיחת בתי הסוהר והניסיון ליצור כאוס וטרור בקרב אזרחי מצרים. ההמונים זעקו בקריאות "מהפכה, מהפכה מהפכה, אנו שבים לכיכר בפעם השנייה" והבטיחו כי במידה ומובארכ לא יובא למשפט הם יעבירו את ההפגנות לשארם א-שיח' (מקום מושבו של מובארכ מאז נפל משטרו) ויגררו אותו בכוח לכיכר.

האזרחים החלו מאשימים את המועצה הצבאית כי היא זו שמונעת מקיום משפט ציבורי למובארכ והחלו להקרא קולות בוז נגד טנטאווי, שר ההגנה וראש המועצה הצבאית העליונה.

בהפגנה השתתפו כמובן, כל תנועות המחאה, המפלגות הפוליטיות והאחים המוסלמים (מינוס המנהיג הרוחני שלהם, שיח' קרדאווי שבמקום לתת רוח גבית לתנועה שלו הוא נמצא בקטאר ועסוק בהתנגחויות מול המשטר הסורי), נוער המהפכה ותנועות חדשות שטרם מוסדו. במהלך ההפגנות נהרגו שני אזרחים מצרים ורבים נפצעו.

לאור ההפגנות הקשות של אתמול פרס היום הצבא המצרי והמשטרה המצרית את כוחותיהם לאורך שארם א-שיח'. מהבוקר מכתר הצבא את הוילה שבה שוכן מובארכ ומשפחתו ואף חוסם את הגישה לשדה התעופה ולמטוסו הפרטי של מובארכ בשל חשש כפול. אחד מהגעה של ההמון הזועם לשארם ושנית מחשש אמיתי שמובארכ ומשפחתו ינסו כעת להמלט מהמדינה ואז ההאשמה כולה תוטל על הצבא אשר איפשר לו להמלט.

חשוב לזכור כי עד היום הצבא המצרי נהנה מאהדה גדולה בקרב אזרחי מצרים ואף רבים ראו בו הגורם שסייע למימוש המהפכה. ולכן בשונה אולי, מ"הטיהורים הסטלינסטים" שפגעו קשות גם כן בצבא האדום, הצבא נישא עד היום על כתפי המפגינים ואף הביע את הסכמתו שטנטאווי יעמוד בראש המועצה הצבאית העליונה במקום עומר סולימאן (שר המודיעין לשעבר).

אם בראשית המהפכה עוד ניתן היה לאפשר למובארכ לברוח מהמדינה (כפי שעשה בן עלי בתוניס) היום זאת אינה אופציה ראלית. העם רוצה לראות את המנהיג הרודן נענש על 30 שנה של רודנות, ודבר לא יספק אותו מלבד זאת. את צדאם חוסיין הצליחו להוציא מהבור ולגזור עליו תליה, האירוניה היא שדווקא המנהיג הערבי הראשון שיצא בחריפות נגד עונש המוות שנגזר על חוסיין עתיד לזכות ליחס דומה מצד עמו.

שדווקא המנהיג הערבי הראשון שיצא בחריפות נגד עונש המוות שנגזר על חוסיין עתיד לזכות ליחס דומה מצד עמו.

"משפטו של מובארכ - דרישה לאומית"

דבר חשוב נוסף, מחמד בראדעי יצא היום בקריאה ברורה (באתר הטוויטר שלו) להמון המצרי וביקש לא להפוך את הצבא לקורבן הבא. בראדעי הדגיש כי "עתידה של מצרים תלוי באמון בין העם והצבא ורק כך ניתן יהיה לשמור על האחדות הלאומית – דיאלוג הוא הפתרון היחידי".

העיתונים מדגישים כי אכן ישנה מחלוקת קשה בקרב המועצה הצבאית העליונה לגבי עתידו של מובארכ וכיצד יש לפעול כעת. השאלה היא האם הצבא ימשיך במגמה של היענות לעם והסגרתו של מובארכ או לאו. לא ניתן יותר לשמור על הניטרלית במידה ומובארכ לא יובא לדין ועוד אזרחים יהרגו ויפצעו במהלך ההפגנות גם עתידו של מחמד חסין טנטאווי והמועצה העליונה בסכנה.

מתחת לפירמידה הקטנה כתוב: פרמית הפחד שנבנתה על ידי הפרעונים במשך 20 שנה, ועל יד הפירמידה הגדולה כתוב: פרמידת השחיתות אשר נבנתה על ידי הפרעונים במשך 30 שנה

ראיון עם שר החוץ המצרי בטלוויזיה המצרית

3.4.11

מתוך העיתון המצרי אל-מסרי אל-יום - http://www.youm7.com/News.asp?NewsID=382744

שר החוץ המצרי, ד"ר נביל אל-ערבי: " אנו מחויבים להסכם השלום עם ישראל"

אמש העניק שר החוץ המצרי ראיון לערוץ הטלוויזיה "דרים" המצרית בתוכנית "עשר בערב" ובו התייחס בפעם הראשונה להסכם השלום בין ישראל ומצרים על סעיפיו השונים ופירט את דעתו בנושא.

לפני שאני אפרוס בפניכם את משנתו ניתן לסכם אותה כך: מצרים הרשמית לא מעוניינת לפגוע בהסכם המסגרת של השלום בין ישראל ומצרים אך היא בהחלט תלמד מחדש את כל סעיפי ההסכם גם כאלו שלא זכו להתייחסות ויישום בתקופת הנשיא הקודם ויערכו בהם עדכונים אשר ידרשו את מחויבותה השווה של ישראל לכל סעיפי ההסכם.

השר הכחיש כי ישנם קולות במצרים הקוראים לביטול הסכם השלום בין ישראל ומצרים והבהיר כי אמנם אינו היה שותף לחתימת הסכם השלום אך זה חשוב מאוד שמצרים תהיה מחויבת להסכם אך גם ישראל מתבקשת לכבד אותו.

השר הבהיר כי למרות שמצרים מחויבת להסכם ישנם סעיפים שיש לתת עליהם את הדעת כמו: הסעיף בהסכם קמפ דיויד העוסק בחתירה לשלום עם כלל מדינות:

"המסגרת הנזכרת לעיל, לפי המתאים, נועדה להוות בסיס לשלום לא רק בין ישראל ובין מצרים אלא אף בין ישראל ובין כל אחת משכנותיה הערביות האחרות המוכנה לנהל עמה משא-ומתן לשלום על בסיס זה: וברצונן לשים קץ למצב המלחמה ביניהן ולכונן שלום אשר בו כל מדינה באזור תוכל להתקיים בבטחה; בהיותן משוכנעות כי כריתת חוזה השלום בין ישראל ובין מצרים הוא צעד חשוב בחתירה לשלום כולל באזור ולהשגת הסדר הסכסוך הערבי-ישראלי על כל הבטיו"[1]

הפאן הזה טרם קרה אך לעומת זאת הפלסטינים מעוניינים להיות חלק מהסכם שלום עם ישראל והיא מסרבת אך זה עדיין לא אומר שישראל מפירה איזה סעיף מסעיפי ההסכם.

אל-ערבי ציין כי הוא פוסל לחלוטין את השימוש במינוח "תהליך השלום" באומרו כי: המונח מתייחס לסיום הקונפליקט ולא לניהול הקונפליקט וכעת ישנו צורך אמיתי בקיום ועידה בינלאומית ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני וההיסטוריה תכריע בסופו של דבר... אל-ערבי אמר כי המאמצים כעת צריכים לעסוק בקיום ועידת שלום בדחיפות במטרה לישב את הסכסוך זהו אינטרס ישראלי, פלסטיני אינטרס של כלל מדינות ערב ושל העולם כולו.

אל-ערבי פסל את הטענות כי מצרים כבר אינה צד בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואמר: "להפך, הפלסטינים מודעים כי כעת במצרים נושבת כעת רוח חדשה ויש לה אינטרסים חדשים. זו מצרים המודעת לאחריותה ולזכויותיה והיא תדאג ליישם אותם. אין ספק שאנו נשיב לעצמנו את תפקידנו ומעמדנו האזורי והבינלאומי"

"קחו לדוגמא את המקרה בו ישראל סירבה לסגת מטאבה ובסוף נסוגה רק לאחר שהרוחות התלהטו והיה צורך בבוררות בינלאומית. לאחר הבוררות הבינלאומית בנוגע להסכם השלום ותוצאותיה שהיו לטובת יינו נדרשה ישראל לעמוד בהתחייבויותיה ונסוגה מטאבה והאדמות שבו לידי מצרים (באמצעות המשא ומתן והבוררות).

והוסיף: יתכן וישראל תאמר כי הנשיא הקודם (מובארכ) היה אוצר עבור ישראל, כי ישראל היתה יכולה "להוציא ממנו את כל מה שרצתה", וכי היום "האוצר נגמר" אין זו יכולה להיות המציאות שלאחר מהפכת 25 בינואר" [...] "בעודו מדגיש כי מצרים מחויבת לכל החלקים והנספחים של ההסכם ואין זו זכותה של אף מדינה לחרוג מחוץ להסכם זה..... אנו מחויבים לכל ההסכם ואנו מבקשים מישראל גם כן להיות מחוייבת להסכם זה". "כל הנושאים עומדים בפני משרד החוץ, לנו ועדות אשר חוקרות אשר לומדות כעת את כל הסוגיות....בנוגע לסוגיית יצוא הגז לישראל, זוהי בעיה טכנית אשר בתחום אחריותו של שר הנפט וכל נושא נתון למשא ומתן.

בנוגע להערכות הביטחונית בסיני אמר השר כי אמנם הוא עצמו אינו השתתף בחתימת הסכם השלום ואין לו קשר לסעיפים 1-4 [2] הקשורים לסיני אך יחד עם זאת: "אין ספק שיש לקחת בחשבון כי כיום מוצבים בשטח (א) 25 אלף חיילים וכ- 150 טנקים וכ-200 משוריינים ובשטח המזרחי (ב') מוצבים כוחות שמירת הגבול, ובאזור בו ישנו גבול עם ישראל ישנו כוח משטרתי. ולכן אני אומר שאי אפשר לומר שסיני הינה שטח מפורז, אמנם מספר הכוחות מוגבל אך אין זה שטח מפורז.

כל התמרונים הביטחוניים אשר מוזכרים בהסכם השלום ניתן לבדוק אותם כפי שהסעיף מצביע על כך שניתן לערוך שינויים בהסכמת שני הצדדים אך הדגיש שאין בכוונת מצרים לסגת מהסדר זה משאירה לעצמה את האופציה לעשות כן ביום מן הימים.

השר ציין את סעיף 8 בהסכם, " הצדדים מסכימים להקים ועדת תביעות לשם יישוב הדדי של כל תביעות כספיות" שעד היום מצרים לא יישמה אותו. בעבר עסקתי רבות בסעיף זה כמסגרת עבודתי בחו"ל ומסקנותיי מונחות עדיין במגירתי" .

---

[1] http://www.knesset.gov.il/process/docs/egypt.htm

[2] http://www.knesset.gov.il/process/docs/egypt.htm

נאום קורי העכביש 2 - דרשת יום שישי של השיח' יוסף אל-קרדאווי בקטאר

2.4.11

"אל-יום אל-סבע"

נאום קורי העכביש 2

"משטר ההולך שבי אחר תדמיתו חלש יותר מקורי העכביש וסופו קרוב"

או

כפי שכתוב בתהלים : כִּי אִם-כַּמֹּץ, אֲשֶׁר-תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.

11 שנים אחרי נאומו המפורסם של נסראללה במאי 2000 אודות "תאוריית קורי העכביש" בו השווה את החברה הישראלית לקורי עכביש. נסראללה טען כי למרות שהצבא הישראלי חזק החברה הישראלית חלשה ומפונקת ולכן למרות עוצמת קורי העכביש ניתן לקרוע אותם בהינף יד. והנה עשור עובר וגיבור חדש עומד במרכז התאוריה. אני יודעת האמרה אומרת "אמור לי מי חברך ואמור לך מי אתה" אך במקרה שלנו צריך לומר "אמור לי מי הם אוייבך ואומר לך מי אתה"... אצלנו הצבא חזק והחברה חלשה לטענתו של קרדאווי בסוריה החברה חזקה והמשטר חלש...

אז ככה, הדובר הפעם הוא שיח' יוסף אל-קרדאווי ראש האיחוד העולמי של חכמי הדת (העולמא) הסונים ונאום קורי העכביש מופנה הפעם לנשיא סוריה באשר אל-אסד.

אמש, ה-1.4.11 בדרשת יום השישי שנתן קרדאווי במסגד בדוחה/קטאר הבהיר כי: "מי שלא נכון לשינוי ההיסטוריה תדרוס אותו". לאחר שהוכרז כפרסונה נון גראטה בדמשק הודיע אל-קרדאווי: מדינה שהולכת שבי אחר תדמיתה היא חלשה יותר מקורי העכביש" קרדאווי ביקש לחזק את ידיהם של המפגינים ושל אלפי הנעדרים והעצורים הפוליטיים בסוריה.

קרדאווי התייחס למפלגת הבעת' השולטת בסוריה ואמר כי סופה של המפלגה הזו הגיע עם קיצו של משטר צדאם חוסיין בעיראק וכי זה תום עידן המפלגות הטוטליטריות. מי שתומך במשטרו של אסד ומתעטף בגלימה פרלמנטרית לא ראוי להנהיג את סוריה ולא מייצג את העם הסורי.

קרדאווי הגיב לתביעה שהוגשה נגדו בדמשק באשמת הפצת הקרע העדתי בין הסונים והשיעים ואמר כי המשטר הסורי מעוניין להפחיד אותו, אך הוא אינו מפחד ומבטיח להמשיך ולומר את האמת.... "מנסים להשתיק אותי משום שאני פוגע בתדמיתה של סוריה ובתדמיתו של הנשיא שלה" [...]" מדינה שהולכת שבי אחר תדמיתה אינה ראויה להיקרא מדינה, היא חלשה יותר מקורי עכביש" [....] " זה זמן לשינוי ומי שלא ישתנה ידרס המשטר הסורי הופך את אזרחיו לעבדים וכאשר הם דורשים חופש המשטר מגיב בירי לעברם".

חופש הוא התנאי ליצור ויצירה והוא תנאי שצריך להיות מקובל על כולם. הדיכוי והרדיפה הם הסיבה לכישלונן של המדינות האסלאמיות, וציין כי כעת הגיע תור המהפכות. מהפכנים שאינם מוכנים יותר לפחד ממנהיגיהם.

אז כמו שאתם מבינים, ביקורו של משעל בקטר לא עזר. אמנם בפעם האחרונה היה זה מנהיג דתי שיעי שהפנה אצבע והפעם זה מנהיג דתי סוני אבל תנסו אתם למצוא את ההבדלים...

ראיון אישי עם עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית

United Nations Security Council Resolution 1973 : "The resolution demands "an immediate ceasefire" and authorizes the international community to establish a no-fly zone over Libya and to use all means necessary short of foreign occupation to protect civilians.

תרגמתי עבורכם את הראיון שהעניק היום, מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא לעיתון "אל-חיאת" (http://www.daralhayat.com/portalarticlendah/247019). רוב הראיון נסב על האירועים בלוב והמבצע הצבאי של הקואליציה הבינלאומית ורק בסוף הראיון נשאל על עתידו כנשיא מצרים. הראיון מאוד עוקצני ומעניין.

"לא חזרתי בי מעמדותי בנוגע ללוב, מהתחלה אמרתי כי גורלו של קדאפי בין אם יישאר בשלטון ובין אם לאו היא החלטה של העם הלובי"....

המראיין: הועברה עליך ביקורת קשה בנוגע לשינוי בעמדותיך לאחר שחתמת על ההחלטה של מועצת הביטחון בפריס לגבי המבצע הצבאי בלוב. למה הסכמתה? ומדוע חזרתה בך? ומה קרה בפריס?

מוסא: לא חזרתי בי מעמדותיי. עמדת הליגה הערבית ועמדותיי ברורות. אנו רוצים בהגנתם של אזרחי לוב לאפשר להם את החופש לבחור האם הם מעוניינים בהישארותו של קדאפי בשלטון או לא. זאת הייתה עמדתנו הראשונה בנוגע לפעולות בלוב במסגרת הליגה הערבית. עמדתנו השנייה הייתה בנוגע להחלטת כי לוב היא "אזור אסור לטיסה", השלישית הייתה בנוגע להחלטת מועצת הביטחון 1973. ענייננו הוא שמירת ביטחונם של אזרחי לוב ולכן כל פעולה להגנתם מקובלת אך אם המבצע מסכן את האזרחים אנו לא נתמוך בו.

המראיין: האם יש בידך אינדיקציות כי מטרת המבצע האמיתית היא לא רק הגנה על אזרחי לוב אלא הפלתו של משטר קדאפי, ולכן שונתה עמדתך?

מוסא: לא אף אחד לא דיבר על כך ולכן לא שניתי או נסוגותי מעמדותיי. אני מדבר אך ורק על הגנה על האזרחים.

המראיין: אבל כשהגעת לפאריס והסכמת על המבצע הנ"ל היית מודע לכך שכפיית "אזור אסור לטיסה" יצריך פגיעה במטרות על הקרקע? מה חשבת?

מוסא: קודם כל הבסיס לדרישות והצבת המטרות היה מה שאנו דרשנו. כשהגישו לנו את ההחלטה אנו הצגנו את הסתייגויותינו בפני מועצת הביטחון. אנו דרשנו שלא תהיה פלישה או כיבוש או מבצע מקיף ועל כך נסבה הועידה בפריס. כמובן שיכולתי להישאר ויכולתי ללכת אבל אלו היו התנאים:

א. מחויבות לשמירת שלמותה ואחדותה של אדמת לוב.

ב. כיבוד מועצת הביטחון והחלטותיה

ג. המטרה: הגנה על אזרחי לוב

המראיין: האם באמת חשבת שאפשר לכפות "אזור אסור לטיסה" וליישומו מבלי לפגוע במטרות על הקרקע מבלי מצבע צבאי על הקרקע?

מוסא: מקור צבאי הבהיר לנו כי ישנם אתרים צבאיים שיהיה צורך לפגוע בהם במטרה שאזרחים לא יפגעו. מה שאני מנסה לומר כי חובתנו היא לשמור ולהגן על האזרחים מפגיעה קבועה.

המראיין: בינתיים למעורבות הזרה בלוב יש השלכות הפוכות. מזכ"ל האו"ם יצא היום ממשרדך והותקף מחוץ לבנייני הליגה הערבית והוא הואשם על ידי תומכי המשטר שהוא סוכן של ארצות הברית.

מוסא: זה תלוי מי הם היו? היום הם נאמני מדיניות ממשלת המעבר ומחר הם יהיו נאמנים למשטר החדש.

המראיין: מהן מטרות הפעולות הצבאיות באמת? כאשר ברקע מספר מנהיגים מערביים (אובאמה) אשר קוראים להפלת משטרו של קדאפי.

מוסא: הליגה הערבית פועלת במסגרת החלטת מועצת הביטחון ויישומה ובהחלטה הזו מדובר רק על איסור טיסה לא יותר מיזה.

המראיין: האם על קדאפי להתפטר כעת?

מוסא: זו החלטה לובית. זו לא החלטה לא שלך ולא שלי ולא של אף אחד אחר. האם עליו להתפטר או לא רק העם הלובי יחליט.

המראיין: מה היא האסטרטגיה ליציאה מלוב, של כוחות הקואליציה? האם ישנו לוח זמנים מוגדר?

מוסא: הפסקת הירי על האזרחים בפיקוח בינ"ל - זה הבסיס אבל זה תלוי בהתפתחות האירועים.

המראיין: אני לא בטוח שהבנתי את דבריך נכון, האם המטרה היא לאפשר למורדים/אופוזיציה להחזיר את ההובלה לידיהם?

מוסא: המטרה היא הגנה על האזרחים בטריפולי ובאזורים אחרים. שמירה מההפגזות הקשות ושפיכת הדם.

על עמדותיו בנוגע למה שמתחולל בירדן, תימן, בחריין וסוריה לא הסכים מוסא להגיב ואמר שהאירועים יידונו במסגרת הליגה הערבית ועל כך אמר המראיין כי "אתה מעדיף לשתוק ולמלא פיך מים"...

בנוסף נשאל מוסא על מועמדותו לנשיאות מיצרים.

המראיין: אתה הצבעת נגד השינויים בחוקה. במידה ותהיה הנשיא הבא האם תכבד את תוצאות משאל העם?

מוסא: מצרים צריכה חוקה חדשה והאירועים האחרונים מצביעים על כך שיש צורך בחוקה חדשה, אך אני אכבד את תוצאות המשאל.

המראיין: מדוע הינך בטוח כל כך שתזכה בבחירות? האם זה בגלל שאתה המועמד של הצבא?

מוסא: אף אחד לא אמר שלצבא יש מועמד, או מועמד סודי. זו צורת חשיבה ישנה שמתבססת על קונספירציות. אם ישנם דיבורים כאלה בצבא אני לא חלק מהם.

סוריה יוצאת נגד איראן ותומכת בפומבי בבחריין - קצת רקע והשתלשלות אירועים

המצאות כוחות אל-ג'זירה מותרים עפ"י החוק ובהתאם לחוזי ההגנה שנחתמו בין 6 החברות במשפ"ם ולכן אין זה כיבוש

מיד לאחר שובו מטהרן הבהיר שר החוץ הסורי, ווליד מועלם כי: המצאות כוחות אל-ג'זירה (Al-Jazeera Shield" Force" - הכוחות המשותפים של המועצה לשיתוף פעולה מפרצי GCC, האמונים על בטחון חצי האי ערב ואשר כוללים חיילים כוויתים, סעודים, עומאניים, בחריינים, איחוד האמירויות וקטארים והבסיס שלהם ממוקם בגבול בין סעודיה ועיראק באזור שנקרא Hafer al-Batten ) מותרים עפ"י החוק ובהתאם לחוזי ההגנה שנחתמו בין 6 החברות במשפ"ם ולכן אין זה כיבוש.

רקע והשתלשלות האירועים בבחריין:

• רקע - בבחרין כ-מיליון ו-200 אלף אזרחים כאשר 75% מהם הם שיעים. משפחת המלוכה- אל-ח'ליפה היא סונית והיא ששולטת בממלכה מאז 1971 כאשר ניתנה לה העצמאות והבריטים יצאו ממנה באופן מוחלט.

• איראן - מאז ומתמיד ראתה איראן בבחריין את הפרובינציה ה-14 שלה אך לאחר מו"מ ארוך עם הכוחות הבריטים ששלטו באי הקטן הוחלט להעניק לו עצמאות ואיראן ויתרה, לפחות באופן רשמי על הטביעות שלה כלפי האי הבחרייני. בפועל איראן עדיין רואה בבחריין כאזור שליטה שלה ובשנת 2007 נחשפה תוכנית איראנית לקניית כל רצועת החוף הבחרייני. בנוסף התגלו תאי טרור איראנים רדומים רבים בבחריין.

• ארה"ב - משנת 1995 יושב הצי החמישי של צבא ארצות הברית בבחריין (בנוסף למפקדה המרכזית שיושבת בקטר, לבסיס של המרינס שיושב באזור אריפג'אן שבכווית וכוחות חיל האויר והנייבי שבסיסם באל-עיין ליד אבו-דאבי).

• הבעיות הפנים בחרייניות - למרות האהבה הגדולה למשפחת המלוכה ישנה בעיה אמיתית בבחריין. לרוב השיעי אין ייצוג בפרלמנט ובמועצת העם. כל השרים הבחריינים הם סונים. למרות ההצלחה בבחירות לפרלמנט הם תמיד נשארים באופוזיציה ומחוץ לתפקידים הממשלתיים. עם ההפיכה בתוניס ובמצרים התעצמו ההפגנות בבחריין שקראו לשינוי, דרשו חוקה חדשה וביקשו יתר דמוקרטיזציה.כל עוד ההפגנות היו שקטות הצליח המשטר הבחרייני להכיל אותן והבטיח דיאלוג ורפורמות והעניק לכל בית אב בחרייני כ-1500 דולר כמענק הכנסה חודשי. באמת החלה רגיעה ודיאלוג בין הצדדים. אך מאז שאיראן החלה להפעיל את התאים הרדומים בבחריין, ציידה אותם בנשק והתסיסה את ההמון. ההפגנות החלו להיות אלימות והושמעו קריאות לסילוק הכוחות האמריקאים מבחריין. כתוצאה מכך הכניסו הבחריינים כוחות משטרה גדולים למרכז מאנאמה. המשטר הבחרייני לא יכול, לבדו לעמוד מול הפגנות אלימות ואין הוא מעוניין להפעיל לבדו כוח צבאי.

• חוסר האונים הבחרייני הביא ב- 12.3 את שר ההגנה האמריקאי גייטס לביקור פתע במאנאמה ומתן אור ירוק לכוחות אל-ג'אזירה לסייע לבית המלוכה הבחרייני. (בשל אוזלת ידם של האמריקאים ואי רצונם להתערב בינתיים באופן אקטיבי בנעשה במפרץ). לאחר שהממשלה בבחריין הכריזה על מצב חירום בבירה מאנאמה נכסו ב- 15.3 כוחות אל-ג'זירה (סעודים, קטארים ומאע"מים). הסמל השיעי בכיכר הפנינה במאנאמה הופל והחל גל מעצרים נרחב של פעילי אופוזיציה שיעים.

• שר החוץ האיראני, סלאחי הודיע מייד שאיראן רואה בפלישה של המפרציות לבחריין צעד אלים ולא חוקי ובמידה וכוחות אלו יפעילו אלימות איראן לא תעמוד מהצד ותפעל. התגובה לא איחרה לבוא והמלך הבחרייני ושר החוץ הסעודי נעמדו על הרגליים האחוריות ודרשו מאיראן לא להתערב בענייני הפנים של בחריין והמפרציות. גם שרת החוץ האמריקאית, קלינטון ושר החוץ המאע"מי הצהירו מפריס על גינוי מלא של ההצהרות האיראניות.

• החשש הכבד ממעורבות איראנית אקטיבית הביא את יועצו של המלך הסעודי (ובנו) עבד אל-עזיז בן עבד אל-עזיז להגיע בדחיפות לדמשק ולבקש מהנשיא הסורי להתערב ולדרוש מאיראן לא להתערב. הנשיא הסורי שלח את שר החוץ שלו, ווליד מועלם לטהראן ונועד עם היועץ לביטחון לאומי, סעיד ג'לילי , לו העביר איגרת דחופה לנשיא אחמדינג'ד.

• השר הסורי העניק גיבוי מלא למפרציות ולבחריין בפרט ואמר כי זו זכותן החוקית של מדינות המפרץ לשלוח את כוחות ההגנה "אל-ג'זירה" לבחריין וכי אין זה נחשב כיבוש של האי על ידי כוחות זרים. מועלם הוסיף ואמר כי: "סוריה היא חלק מהאומה הערבית ואנו פועלים לשיפור היחסים בין איראן ומדינות ערב, מה שמצריך שינוי ברור של עמדתנו. יחד עם זאת אנחנו מכבדים את איראן. השר הבהיר כי היחסים הסורים - סעודים הם אסטרטגיים והם אבן הפינה של הביטחון והיציבות במזרח התיכון.

כמו כן אני מצרפת תמונות מיום שישי האחרון בבחרין אשר פרסם בלוגר בחרייני:

סקר מצביע כי רוב הנשאלים הפלסטינים בגדה מאמינים שרק מהפכה עממית תביא לשינוי

העיתון הירדני "אל-ע'ד" הציג ב-1 במרס סקר שנערך ע"י אוניברסיטת אל-ניג'אח אשר בשכם (http://www.alghad.com/?news=562972).

הסקר מצביע על כך ש 74.7% מהנשאלים מאמינים כי רק מהפכה עממית לא אלימה תביא לסיום הפילוג הפנים-פלסטיני וכ- 76.2 מאמינים שמהפכה עממית לא אלימה תביא לסיום הכיבוש בגדה ובעזה.

כ- 80.1% תומכים במהפכות העממיות במצרים, תוניס ולוב וכ- 89% מאמינים שאנו צפויים לעוד גלים של מהפכות במספר מדינות ערביות נוספות, דומות לאלו שארעו במצרים, תוניס ולוב. 77.3% מאמינים שהמהפכות יביאו למימוש דרישות העם וכ- 56.6% מאמינים שהמהפכות הללו אכן יצמיחו משטרים דמוקרטיים. כ-18.3% מהנשאלים מאמינים שהסיבה למהפכות היא רצון אמיתי בדמוקרטיה ואי חלוקה שווה של העושר במדינה ו- 33.5% סוברים כי חוסר צדק חברתי הוא הסיבה ורק 21.7% חושבים שמעורבות זרה היא זו שדחפה את המהפכות.

כ-52.7% מאמינים כי המהפכות שארעו במספר מדינות ערביות יביאו לתמיכה נוספת בבעיה הפלסטינית וכ-40.6% מאמינים שהמהפכות במצרים, תוניס ולוב יביאו לפתרון הבעיה הפלסטינית. רק כ- 18% סוברים כי ניתן להגיע היום לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

77.6% מהנשאלים אמרו שאין לקיים שיחות עם ישראל כל עוד תמשך הבניה בהתנחלויות בגדה ובירושלים וכ- 19.6% אמרו שבכל זאת יש להמשיך את השיחות. רק 8.8% מהנשאלים חושבים שהתיווך האמריקאי בסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא תיווך הוגן ורק 15.7% אמרו כי הם מאמינים שארה"ב תעשה כל שביכולתה לקדם את תהליך השלום.

81% סוברים כי הטלת הוטו האמריקאית היא זריקת עידוד למדיניות ממשלת ישראל בנוגע להמשך הבנייה בהתנחלויות בגדה ובירושלים וכ- 85.4% מאמינים כי הוטו האמריקאי יביא להאצת הבנייה בהתנחלויות. כ-71.1% חושבים כי ארה"ב ואירופה נוקטות בסטנדרט כפול כאשר הן תומכות מצד אחד במהפכות העממיות ולא נוקטות באותה עמדה כלפי העם הפלסטיני.

כ- 66.3% מאמינים שהאירועים האחרונים בעולם הערבי מצריכים פיוס פנים-פלסטיני וכ-55.6% אף מאמינים שזה יקרה בעתיד הקרוב. רק 32.9% מאמינים שפיוס פנים-פלסטיני יזרז את תהליך השלום וכ-18.7% מאמינים שזה יוביל לעצירת התהליך.

רק 48.2% תומכים בקיום בחירות בצל הפילוג וכ-47.6% מתנגדים. כ-77.2% אמרו שהם יצביעו בבחירות הבאות לנשיאות. מאלו שאמרו שיצביעו בבחירות הבאות 37.4% אמרו שיצביעו למועמד של הפת"ח וכ- 11.2% אמרו שהם יצביעו למועמד של חמאס. בבחירות הקרובות לפרלמנט כ-43.2% אמרו שיצביעו לפת"ח וכ-13.4% מאמינים שחמאס תזכה בבחירות. 69.4% תומכים בהרכבת ממשלה חדשה לאחר התפטרותו לפני שבועיים של פייאד וכ-21.4% מתנגדים

סקר מוקדם של הממשלה המצרית חושף כי 59% מתנגדים לשינויים בחוקה

סקר מוקדם של הממשלה המצרית חושף כי 59% מתנגדים לשינויים בחוקה

העיתון המצרי "אל-מסרי אל-יום" (http://www.almasry-alyoum.com/article2.aspx?ArticleID=290254) חשף ב - 12.3.11כי הממשלה החדשה ערכה שני סקרי דעת קהל טרם משאל העם שאמור להיערך ב- 19.3 בנוגע לשינויים שנערכו בחוקה המצרית. בשני הסקרים השתתפו 43,134 אלף אזרחים. הסקר הראשון מצביע כי 59% מתנגדים לשינויים ורק 37% תומכים בשינויים. הסקר השני מצביע כי 46% התנגדו לשינויים וכ- 45% תומכים בו. בשני הסקרים בין 5-8% הודיעו שטרם גיבשו דעה בנושא.

בנוסף הודיע עמרו מוסא כי אף הוא מתנגד לשינויים שנערכו בחוקה וכי הוא יצביע נגד. לדעתו השינויים הללו לא מספיקים וזה לא יהיה נכון להסתמך על החוקה הזאת. "יש צורך לשנות את כולה ולקבל החלטה כי בתקופת המעבר לא תהיה חוקה, עד שתגובש אחת חדשה. בינתיים יש לסלול את הדרך לבחירות נשיא חדש.

לעומתו, קרא דובר ארגון האחים המוסלמים, ד"ר מחמד מרסא, לתמוך בשינויים שנערכו בחוקה ולהצביע בעדם. יחד עם זאת הודיע כי השינויים אינם כוללים ומספיקים וכי יהיה צורך לאחר הבחירות לכונן חוקה חדשה.

ד"ר אברהים דרוויש, מומחה לעניינים חוקתיים הבהיר כי השינויים שנערכו בחוקה עליהם יערך משאל העם הם אינם קבילים עפ"י החוק וביקש מאזרחי מצרים להצביע נגד. "רצונה של המהפכה הייתה נפילת המשטר וכינון חוקה חדשה". כמו כן הוסיף ואמר כי במידה ובמשאל העם לא יהיה רוב למתנגדים יהיה צורך להרכיב בדחיפות ועדה של כ-30 מומים מתחומי החוק והמשפט, מדינאים, אינטלקטואלים, כלכלנים וסופרים בכדי לכתוב חוקה חדשה, מה שאמור לקחת לכל היותר כחודשיים. במהלך תקופה זו תמשיך המועצה העליונה למשול עד שיוכרז על גיבוש חוקה ורק לאחר מכן יש לערוך בחירות למועצת העם ולנשיאות המדינה.