ביום חמישי שעבר ה-12.8.10 פורסם בעיתון המצרי, "אל- מסרי אל-יום" ראיון מיוחד אם נביל פהמי מי שהיה שגריר מצרים לשעבר בארצות הברית (1999-2008) ובנו של אסמעיל פהמי אשר כיהן בשנות ה-70 כשר החוץ של מצרים בתקופתו של אנואר סאדאת. מר פהמי העניק ראיון ארוך ומפורט ובו התבטא בנוגע לכל סוגיות הפנים והחוץ שמעסיקות בימים אלו את מצרים.
בכדי לא להלאות אתכם, בחרתי לתרגם עבורכם אך ורק את הסוגיות העיקריות בנוגע לעניינים הפוליטיים בתוך מצרים ולסוגיות מדיניות החוץ הקשורות גם לישראל.
שינויים בחוקה והנשיאות
שאלה: מה דעתך על הדרישות הרבות לערוך שינויים בחוקה של מצרים?
תשובה: החוקה הנוכחית נערכה בתקופה שלאחר הפיכת הקצינים במצרים והיא שיקפה את רוח המהפכה. לאחר מכן הוכנסו שינויים באופן חלקי. יש בחוקה ניסיון לכבד את כל האספקטים המדיניים, חברתיים וחוקיים. יש בחוקה כוונה לאחד את כל העם מאחוריה, אך יחד עם זאת החוקה היא מסמך שניתן לערוך בו שינויים, בהתאם לשינויים וההתפתחויות של המשטר במצרים. זה ברור שנושא השינויים בחוקה תמיד עולה כאשר הבחירות קרבות. אני חושב שיש צורך לערוך שינויים, אך יש לעשות זאת בזהירות יתרה עם התייחסות לכל החלקים שבה ובאופן כולל ולא חלקי, אשר יתאים למציאות הקיימת כיום בכדי שלא נצטרך לערוך בה שינויים נוספים.
עריכת שינויים טרם הבחירות הוא נושא בעייתי וקשה והפתרון, לעניות דעתי, היא כי כל המועמדים לנשיאות צריכים לקחת חלק בשינויים בחוקה וצריך לקבוע באופן אמיתי וברור כי הנשיא אשר יבחר לאחר הנשיא מובארכ יוכל להיות נשיא אך ורק לשתי קדנציות לכל היותר. נקודת זו תיצוק נופך של מהימנות גם אם עדיין תישאר מפלגה אחת דומיננטית יותר מהאחרות.
שאלה: מדוע הנשיא מובארכ אינו מועמד?
תשובה: יש לי את כל הכבוד לנשיא וכבר ייצגתי אותו פעמיים בשליחויותיי בחו"ל, אך אני קורא לשאר המועמדים להיות מחויבים לשינויים בחוקה ובמידה ויתמודד שוב וינצח בבחירות אבקש ממנו שיסדיר את נושא הנשיאות לאלו שיבואו אחריו וכך גם שאר המועמדים. יש צורך להיות מחויבים לשינויים בחוקה וקביעת הגבלת משך כהונת הנשיאות גם במידה ולא תהיה ביניהם הסכמה.
שאלה: מהי לדעתך הנקודה המרכזית שיש צורך לשנות בחוקה?
תשובה: אני לא מעוניין להיכנס כעת ללב הבעיה, אך עלינו לשאול את עצנו: א) האם הייצוג הפרלמנטארי עדיין רלוונטי ויעיל? או שזה התאים למצב בעבר שמטרתו הייתה להשיג צדק חברתי לאותן שתי מעמדות אשר סבלו טרם המהפכה? ב) האם השגנו את היעד הזה?. עלינו גם לשקול את האספקטים הסוציאליים לאחר שנכנסנו לכלכלת שוק חופשי. בעבר הייתה רק מפלגה אחת וממנה נבחר המועמד לנשיאות, כיום יש לנו בחירות רב מפלגתיות לנשיאות ודבר זה צריך להיות מיוצג בחוקה ולו רק בכדי להבטיח את המערכת הרב-מפלגתית ולאפשר את התחרות בן המפלגות, ולכן השינויים בחוקה הם קשים מאוד אשר מצריכים זמן ומאמץ משותף.
מעמדה של מצרים
שאלה: ברצוני לשאול אותך על ירידת קרנה של מצרים
תשובה: השמירה על תפקידה של מצרים הפך להיות קשה בימינו, משום שכללי המשחק השתנו אין יותר משחק בין צפון ודרום מערב ומזרח. ישנם היום ריבוי שחקנים: ישנו הקונפליקט הישראלי-ערבי, הקונפליקט בין מדינות המפרץ ואיראן והקונפליקט בין שיעים-סונים-כורדים אשר הפך למשחק ששחקנים רבים שותפים בו. בעבר היות מצרים, סעודיה וסוריה השחקנים היחידים שטיפלו בבעיה הפלסטינית וכיום יש מספר רב יותר של מדינות ולכן על מצרים להתמודד עם מספר רב שיל חזיתות וזו אינה משימה קלה.
מדיניות החוץ של מצרים
שאלה: האם אתה מרוצה ממדיניות החוץ של מצרים?
תשובה: צריכה להיות לנו תפיסה אסטרטגית כוללת ופרספקטיבה של הצרכים והעדיפויות ולהבחין בין הבעיות והסכנות אשר קיימות כמו: נושא המים, אוכל, אנרגיה, יחסנו עם המדינות השכנות והקונפליקטים האזוריים אשר יכולים להיות לנו לרועץ. עלינו להיערך לכל תרחיש אפשרי במידה והקונפליקטים הקיימים יסלימו. כמו כן צריך להיות בידינו תרחיש למצב בו השיחות בין ישראל והפלסטינים יצליחו ומה יקרה במידה ויכשלו.
שאלה: איזו מדיניות לדעתך עדיפה, זו של שר החוץ הנוכחי אבו אל-ע'ייט אשר טוען שמי שמגדיר את המדיניות הוא הנשיא ואילו השר הוא רק המוציא לפועל או דעתו של מזכ"ל הליע"ר עמרו מוסא אשר טוען כי השר צריך להיות שותף לקביעת המדיניות.
תשובה: אני אפילו ילך צעד אחד רחוק יותר ויטען כי לא רק שר החוץ צריך להיות שותף לקביעת המדיניות אלא צריך להיות מעין קבינט מדיני אשר יכלול את כלל שרי הממשלה אשר צריכים להיות שותפים לשרטוט המדיניות גם אם בסופו המדיניות שנקבעה תינקט או לא .
הסוגיה הפלסטינית
שאלה: נעבור לבעיה הפלסטינית..... כיצד אתה מבין את הצהרות הנשיא אובאמה במהלך ביקרו האחרון של נתניהו בארצות הברית, בו הוא אמר: "ישראל מדינה קטנה ולה צרכים בטחוניים מיוחדים", האם זה אומר כי ארצות הברית תאפשר לישראל לא לחתום על האמנה לאי הפצה של נשק גרעיני (NPT) האזורית? ומה כוונת המשפט "בגבולות 67' עם התחשבות במצב שנוצר בשטח" כאשר התייחס לפתרון הסכסוך בנוגע לשאלת הגבולות?
תשובה: ההצהרה המיוחדת בדבר הצרכים הבטחוניים המיוחדים של ישראל היא חזרה של האמריקאים ממה שהם חתמו עליו בועידת אי ההפצה של נשק להשמדה המונית במזרח התיכון אשר כוללת גם את ישראל. הנסיגה הזאת בעמדת ארצות הברית מחזירה אותנו לשנות ה-2000 לאחר ההסלמה בעמדה המדינית הבינ"ל בבעיה זאת בתקופת בוש הבן. ותאמת הצטערתי לשמוע את ההצהרה הזאת שלמעשה מרוקנת מתוכן את האידיאולוגיה והעקרונות של האמנה לאי הפצה של נשק גרעיני באזור ומשתמע מדבריו שארצות הברית תשאיר את ישראל מחוץ להסכם. בנוגע לתהליך השלום בין ישראל והפלסטינים אני מאמין שהצהרות הנשיא בנוגע לפתרון הסכסוך ע"ב שתי מדינות לשני עמים בגבולות 67' הוא צעד חיובי אבל המשפט "בהתחשב במצב שנוצר בשטח" מצביע על כך שהאמריקאים ואובאמה אינם חוזרים בם מהערבויות אשר העניק בוש לשרון וזהו מצב שיש להיזהר ממנו משום שהצהרות אלו מאשרות לישראל לשמור על ההתנחלויות לאורך הגבול. נקודה שלילית נוספת היא שההצהרות אינן מתייחסות לכך שמזרח ירושלים תהיה הבירה של פלסטין.
שאלה: לאחרונה אנו שומעים הזהרות מצד הבית הלבן בדבר הדחיפות להתחיל במו"מ ישיר בערוץ הישראלי-פלסטיני ואף שומעים מצד נשיא הרשות שמופעלים עליו לחצים כבדים מה דעתך בנושא?
תשובה: הבעיה הפלסטינית הגיע לשלב ההכרעה והליגה הערבית קוראת להתחיל את המשא ומתן הישיר ובמידה ויכשל ללכת למועצת הביטחון של האו"ם. לפנינו שתי אופציות: א) במידה ויצליח המו"מ, ואני בספק, משום שכל הסימנים מראים הפוך, והשיחות הישירות ימשיכו 6 חודשים ואובאמה נמצא לפני בחירות לקונגרס ולא ינקוט בשום עמדה לפני הבחירות (שבאוקטובר), ב) הערבים יפנו למועצת הביטחון של האו"מ ויגישו בקשה להקמתה של מדינה פלסטינית על בסיס גב' 67' , שתי בירות בירושלים ופתרון בעיית הפליטים ע"ב החלטת מועצת הביטחון 194 במטרה להגיע לאישור בינ"ל גם אם זה יסחב עוד מספר חודשים. במדיה כמובן שארצות הברית לא תשים וטו. איך שלא יהיה אני לא רואה פתרון לבעיה ב- 2010 במיוחד לאור העובדה שבארצות הברית נערכים לבחירות בקונגרס באוקטובר וחוסר הרצון של ממשלת ישראל להתחיל במו"מ מצד שני. לדעתי, לא יקרה דבר עד חודש דצמבר 2010, ולאחר שיסתיימו הבחירות בארצות הברית יחכו הערבים שיתחלף השלטון בישראל לממשלה שתרצה למצוא פתרון לבעיה.
שאלה: בן שתי האופציות שציינת לא קיימת האופציה של פתרון הסכסוך או לחילופין מלחמה?
תשובה: הערבים לא ילחמו ולא נאפשר לאף אחד לדרדר אותם למלחמה, לא תהיה מלחמה בלי מצרים ומצרים לא תלחם.
שאלה: ומה בנוגע לאיומי חזבאללה?
תשובה: יש הבדל גדול בין מלחמה כוללת לבין ירי טילים ספוראדי על ישראל.
המעורבות התורכית בסכסוך הפלסטיני
שאלה: אנו עוסקים שנים רבות בבעיה הפלסטינית, והנה באירועי המשט האחרון אנו עדים לשחקן נוסף שמעורב. מעמדה של תורכיה עולה מצד אחד ומצד שני נשמעות ביקורת מבית על אי המעורבות המצרית.
תשובה: אין להעריך את התנהלותה של מצרים מתקרית אחת ובטווח הקצר ומן הסתם כל מי שמעורב בנושא הפלסטיני מופנה אליו זרקור, אך זהו אירוע חד פעמי ואני בטח מברך על כל מאמץ. זה לא מוריד מכוחה של מצרים. זה נכון שמצרים לא הצליחה להביא לתוצאות קונקרטיות אך זה משום שהאקלים סביב הבעיה הפלסטינית עבר מחיובי לשלילי ומשלילי אף הדרדר יותר. בנוסף ממשלת ישראל לא מעוניינת בשלום ואין היא מסכימה על המינימום בכדי שיהיה אפשר להתחיל במשא ומתן. ישנם שחקנים רבים, אך אל לנו להיות יותר מידי מוטרדים מזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה