הפוליטיקה במצרים רוחשת ובוחשת ונמצאת בתקופה מסוכנת במיוחד בשל כל הידיעות אודות מצבו הבריאותי של נשיא מצרים, חוסני מובארכ, והמאבק הכפול הקיים כיום בתוך מצרים ומתנהל בשני מישורים מקבילים:
(א) המאבק בתוך מפלגת השלטון (המפלגה הלאומית הדמוקרטית) לבין האופוזיציה שבראשה ארגון "האחים המוסלמים". למרות שישנו ניסיון להגן על התדמית של המשטר ועל היציבות השלטונית, ניסיון לשדר "עניינים כרגיל", כאילו לא יהיה מאבק פנימי בחסרונו של מובארכ האב אך המציאות היא שונה והמאבק קיים. המאבק בתוך מפלגת השלטון מתחולל כאשר מהצד האחד נמצא בנו של נשיא מצרים, גמאל מובארכ אשר נתמך ע"י אנשי העסקים הבכירים אשר שולטים למעשה על כלכלת מצרים ולהם קשרים הדוקים וחזקים עם המערכת המדינית בארצות הברית ועם ישראל ומולם מהצד השני נמצאים בכירי המפלגה הותיקים ובראשם, מי שמכהן כראש שירותי המודיעין, הגנרל עומר סולימאן אשר אחראי על בטחון הנשיאות והמפלגה ועימו נמצא שר החוץ המכהן, אבו אל-ע'ייט שרק עם יחבור לסולימאן יוכל לשמור על תפקידו בודאות, קבוצה זאת נתמכת ע"י הצבא ואף היא נמצאת בקשרים טובים מאוד עם הממשל האמריקאי ועם ישראל.
(ב) המאבק בין מפלגת השלטון לבין האופוזיציה ובראשה האחמ"ס. הקונפליקט הוא ארוך שני וידע עליות ומורדות. אמנם מפלגת השלטון מאבדת את הפופולאריות שלה ואף מואשמת בפרשות שחיתות ובהתנהלות טיראנית ודיקטטורית אך הממשל הנוכחי זוכה לגב האמריקאי ונשען עליו (וזאת למרות שהמשטר במצרים אינו פועל לפי המודל של הדמוקרטיה האמריקאית). האופוזיציה המצרית ובראשה האחמ"ס נמצאת היום בעמדה טובה יותר מאשר בעבר למרות הניסיונות לדכאה על ידי גלי מעצרים מצד השלטון במצרים ואחוזי התמיכה בקרב הציבור במצרים רק עולים. בשל הרפורמות שנערכו (בלחץ אמריקאי) בחוקה ויכולתו של ארגון האחמ"ס להתמודד באופן עצמאי ולהכנס לפרלמנט (משנת 2005, דבר שנאסר עד אז) והעלייה בפופולריות כלפיו יתכן ובעתיד נהיה עדים לשינוי מאזן הכוח במצרים ובמנגנון המדיני בפרט. מצבו הבריאותי של מובארכ, מדיניות פנים וחוץ שאינן זוכות לפופולריות גורמים לתסיסה ואקטביזם של הרחוב המצרי דבר אשר מנוצל ע"י מפלגות האופוזיציה ובפרט ע"י האחמ"ס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה