יום שני, 4 בינואר 2010

מחאה דתית נגד בניית גדר הפלדה בגבול בין מצרים ועזה

4.1.10
מתוך העיתון הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי"

הסלמת ההפגנות נגד בניית גדר הפלדה ע"י מצרים ושריפת תמונותיו של נשיא מצרים, מובארכ מול שגרירויות מצרים בירדן ובלבנון.... פתוות דתיות, קללות, שירים וגידופים דתיים והאשמת הממשל בהוצאת שם רע לאומה המצרית.....

גלי המחאה בעולם הערבי הולכים וגדלים וגם הממשל הירדני וגם זה הלבנוני נאלצו אמש לסגור את הרחובות המובילים לשגרירויות המצריות במדינותיהן משום שמפגינים רבים התגודדו סביב השגרירויות ושרפו את תמונותיו של נשיא מצרים, מובארכ. בנוסף להתעוררות הרחוב ולתנועות לזכויות האדם החל במהלך החודש האחרון גל של פתוות לשטוף את מצרים. אמש פירסם ד"ר יוסף אל-אחמד העומד בראש מח' השריעה של אוניברסיטת האמאם מוחמד בן סעוד בערב הסעודית פתווה אשר אוסרת את בניית הגדר אשר לטענתו אחראית לעשיקתם, חניקתם והרעבתם של אזרחי עזה המוסלמים. פתווה זו היא למעשה התגובה הדתית הראשונה מצד סעודיה כלפי הגדר. ד"ר אחמד פרסם את הפתווה באתר "נור אל-אסלאם" (אש האסלאם) תחת הכותרת: "משטר גדר הפלדה המצרי להשמדת מנהרות עזה". פתווה זו היא הרביעית במספר, כאשר הפתווה הראשונה הונפקה ע"י שיח' יוסף אל-קרדאווי, ראש איחוד העולמא המוסלמיים העולמי. הפתווה השנייה הונפקה ע"י השיח' עבד אל-מג'ד אל-זנדני נשיא אוניברסיטת אל-אימאן (האמונה) בתימן ולאחר פתוות 25 מבכירי הפסיקה המוסלמית הסונית של אוניברסיטת אל-אזהר בקהיר.

הערות

1. ככל הנראה, בשל אי התנגדות מדינית או צבאית למהלך המצרי: בניית חומת פלדה בין מצרים לעזה (כאשר ישראל בנתה את החומה בגדה המערבית היא נקראה בפי כל מדינות ערב "הגדר הגזענית") המלחמה התעמולתית נגד המשטר המצרי עבר לערוצים הדתיים. מנהיגי מדינות ערב אשר חרדים ליציבות משטרם, אם בסעודיה, כווית, בחריין, מצרים, ירדן ולבנון מהדקים את המעגל הבטחוני סביבם ונוקטים בסדרה של פעולות צבאיות שטרם נראו לאחרונה באיזורנו. כפי שאנו עדים למלחמה של הסעודים נגד המורדים החות'יים המוסלמים בצפון תימן. גלי מעצרים נרחבים בכווית, בחריין, ירדן ומצרים ובניית גדר הפלדה בין מצרים ועזה. ברמה של ראשי המדינות נראית תמיכה מוחלטת בעצמאותה של מצרים לשמור על רבוניותה ועל שטחיה. מכיוון שלא נשמעים קולות מצד האינטלקטואלים הערבים היוצאים נגד מדיניות זאת כל שנותר כעת הוא לזרוע הדתית במדינות ערב "לצאת חוצץ" נגד גדר ההפרדה ולהוציא פתוות דתיות האוסרות את בנייתה.

2. יש לשים לב לגובה הלהבות והמחאה נגד משטרו של מובארכ. אני מעריכה שמאז המלחמה של ישראל בעזה והתמיכה לה זכתה ישראל מצד מצרים ושאר מדינות ערב ה"מתונות" לא נראה מחאה כזו אישית נגד נשיא מצרים. ניצני השנאה החלו בהפגנות הענק אשר הראו בטהראן בדצמבר 2008 מיד עם תם המלחמה, הפגנות בהן קראו המפגינים לרצוח את נשיא מצרים, חוסני מובארכ. בהפגנת הסטודנטים יצא מחאה על "הפשעים של המשטר הציוני בעזה ושיתוף הפעולה של מצרים עם הלחץ על העם הפלסטיני". בהפגנה, שהתקיימה מול הלשכה לייצוג האינטרסים של מצרים בטהרן, נשאו הסטודנטים שלטים המהללים את חאלד איסלאמבולי, רוצחו של אנואר סאדאת, וכן שלטים נגד נשיא מצרים הנוכחי, חוסני מובארכ. בין השלטים שהונפו: "מוות למובארכ", "מובארק בוגד בעולם האיסלאם", ו"להרוג את פרעה מובארק". השבוע אנו זוכים לראות שוב איך הלהבות מתגברות ותמונותיו של מובארכ עולות בלהבות. במהלך שנת 2009 נתפסה חולייה (של חזבאללה) במצרים שהייתה אמורה להתנקש בחייו של מובארכ. החולייה נתפסה וטרם נערך עבור חבריה משפט.

3. מאז הרצחו של נשיא מצרים, סאדאת , בעקבות חתימת הסכם השלום עם ישראל לא נראו כאלה גלי מחאה נגד נשיא מכהן ברחבי מדינות ערב. כולי תקווה שגם את הניסיון הבא (שלערכתי זה רק עניין של זמן עד שיקרה) יצליח מנגנון הביטחון והמודיעין של מצרים לסכל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה