היעד הבא של חסן נסראללה: השמדתו של צה"ל
ההסלמה בין ישראל לתנועות המוקוומה (חמאס חזבאללה) מסוכנת יותר מהסלמת היחסים בין איראן והמערב
כהרגלי בקודש בחרתי לתרגם עבורכם ראיון מעניין שערך כתב העיתון הכוויתי, "אל-דאר" בטהראן עם החוקר המדיני הלבונוני המפורסם, אניס אל-נקאש. חשוב לציין שאני מביאה בפניכם את תרגום המאמר כפי שהוא נערך ע"י העיתון, ללא פרשנות שלי. אין החשיבות של המאמר היא האם דעתו נכונה או לא והאם הפרשנות של לרצף האירועים והסלמת היחסים בין ישראל וחזבאללה ובין ישראל לחמאס היא נכונה אלא חשיבותו של מאמר זה הוא בעמדתו של חוקר מדיני ואינטלקטואל לבנוני, ערבי נחשב. אין לי ספק כי ישאל כל ישראלי באשר הוא, מדינאי, עיתונאי, אזרח מהשורה לגבי פרשנותו לשתי המלחמוחת האחת עם חזבאללה (2006) והשנייה עם חמאס (2008) המילים תבוסה וכישלון של צה"ל לא יוזכרו ויחד עם זאת כאשר קוראים פרשנות ומחקרים של חוקרים ואינטלקטואלים ערבים רובם הגדול נוקטים בדעה דומה לזו שמציג נקאש בראיונו ולכן חשוב מאוד לדעת איך נתפסות שתי המלחמות האחרונות בין ישראל לתנועות המוקוומה בעיני העולם הערבי ומוסלמי (כמיליארד איש). ואילו פרטי הראיון:
לטענתו של נקאש סימן מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה כיעד למלחמה הבאה עם ישראל את השמדתו של צה"ל. נקאש הסביר כי בעבר מטרת תנועת ההתנגדות הייתה היכולת לעמוד איתן מול האויב ולשמור על רוח ההתנגדות העממית במהלך המלחמה ולהוכיח לאויב הציוני כי אין ביכולתו להשמיד את תנועת ההתנגדות ע"י מלחמה. חיזבאללה הוכיחה במלחמת תמוז (2006) כי היא לא איבדה את יכולת השבת האש נגד האויב וגרמה לאויב אבדות כבדות. נקאש הוסיף ואמר כי כעת המבחן של חזבאללה אינו עוד יכולת עמידתו מול צה"ל אלא כעת צה"ל יצטרך להשתמש בכוח גדול יותר וכי ביכולתה של חזבאללה להשיב בכוח אש גדול יותר. מטרת התנועה היא להרוס את צה"ל.
לדעתו של נקאש ההסלמה של ישראל בגבול עם לבנון מטרתה היא לא רק פסיכולוגית ותעמולתית אלא תוביל בסוף למבצע צבאי רחב, במיוחד לאור העובדה שהאויב (צה"ל) עורך תמרונים יום וליל בגבול בין ישראל ולבנון, וההצהרות של רוב הבכירים בישראל אשר קוראות למערכה נוספת מול חזבאללה שמטרתה חיסול סופי של התנועה. ישראל לא מעוניינת לחיות בסמוך לכוח התנגדות עממי, זה מפחיד ומסכל את תוכניותיה.
המהות הישראלית באזור הולכת ונחלשת. אין לשכוח שהמטרה של ישראל היא לא רק להגן על עצמה אלא על האינטרסים המערביים באזור. במידה והיא לא תצליח להגן על עצמה ועל האינטרסי םשל המערב היא תעמוד בפני בעיה קשה ותסיים את תפקידה באזור. אין יכולת לדעת בברור מתי יהיה המאבק המזויין הבא, אך, להערכתי הוא לא יתקיים בחודשיים שלושה הקרובים.
כאשר נשאל נקאש האם המטרה העיקרית של ההסלמה הישראלית היא תנועת ההתנגדות הפלסטינית או זאת הלבנונית ענה כי ראשית ישראל מעוניינת לחסל את תנועת ההתנגדות הפלסטינית, אך המחשבה מאחורי היציאה למלחמת לבנון ב-2006 הייתה כי הפסד חזבאללה יחליש את עמדתן של סוריה ואיראן ובאופן עקיף ישפיע על תנועת ההתנגדות הפלסטינית. אך כאשר הם נכשלו בלבנון ורצו לשפר את תדמיתם ואת יכולת ההרתעה שלהם הם עברו למבצע בעזה אשר חלשה יותר כאשר המחשבה הייתה שניצחון וחיסול המוקוומה בעזה תהיה מכה קשה לשאר תנועות המוקוומה אשר ייחלשו; אך גם הפעם נכשלו ולא הצליחו להחליש את כוחה של המוקוומה. מי שהחלה את המלחמה ומי שסיימה אותה הייתה ישראל כתוצאה מכישלונה. מכיוון שהבעיה לא נפתרה אזי ישראל יכולה לבחור באיזו חזית היא מעוניינת לפתוח שנית במלחמה; אך מלחמה יכולה להתחיל גם ביותר מחזית אחת.
כשנשאל נקאש מדוע ישראל ממשיכה במדיניות זאת למרות שנכשלה השיב כי, אמנם יש מספר מדינות המבינות שנעשו טעויות ומנסות לשנות את מדיניותן, אך לא ישראל, משום שקיומה תלוי בכך שכל מדינות האזור ידעו כי אין גבול לכוחה של ישראל ולכוח בו היא יכולה להשתמש והיא לא יכולה להרשות לעצמה להודות בכישלונה, משום שאם המוקוומה הצליחה לנצח את ישראל, אין הצדקה לקיומה. נקאש הסביר כי ההסלמה נגד תנועות ההתנגדות היא קריטית יותר מההסלמה המערבית נגד איראן, משום שארצות הברית והקהילה הבינ"ל לא מעוניינות בעימות צבאי עם איראן ולא בעימות אזורי נוסף אך ישראל לא יכולה לקבל את המצב כפי שהוא ולכן ההסלמה מול תנועות ההתנגדות היא יותר ממשית ומסוכנת.
לדעתו של נקאש ההסלמה של ישראל בגבול עם לבנון מטרתה היא לא רק פסיכולוגית ותעמולתית אלא תוביל בסוף למבצע צבאי רחב, במיוחד לאור העובדה שהאויב (צה"ל) עורך תמרונים יום וליל בגבול בין ישראל ולבנון, וההצהרות של רוב הבכירים בישראל אשר קוראות למערכה נוספת מול חזבאללה שמטרתה חיסול סופי של התנועה. ישראל לא מעוניינת לחיות בסמוך לכוח התנגדות עממי, זה מפחיד ומסכל את תוכניותיה.
המהות הישראלית באזור הולכת ונחלשת. אין לשכוח שהמטרה של ישראל היא לא רק להגן על עצמה אלא על האינטרסים המערביים באזור. במידה והיא לא תצליח להגן על עצמה ועל האינטרסי םשל המערב היא תעמוד בפני בעיה קשה ותסיים את תפקידה באזור. אין יכולת לדעת בברור מתי יהיה המאבק המזויין הבא, אך, להערכתי הוא לא יתקיים בחודשיים שלושה הקרובים.
כאשר נשאל נקאש האם המטרה העיקרית של ההסלמה הישראלית היא תנועת ההתנגדות הפלסטינית או זאת הלבנונית ענה כי ראשית ישראל מעוניינת לחסל את תנועת ההתנגדות הפלסטינית, אך המחשבה מאחורי היציאה למלחמת לבנון ב-2006 הייתה כי הפסד חזבאללה יחליש את עמדתן של סוריה ואיראן ובאופן עקיף ישפיע על תנועת ההתנגדות הפלסטינית. אך כאשר הם נכשלו בלבנון ורצו לשפר את תדמיתם ואת יכולת ההרתעה שלהם הם עברו למבצע בעזה אשר חלשה יותר כאשר המחשבה הייתה שניצחון וחיסול המוקוומה בעזה תהיה מכה קשה לשאר תנועות המוקוומה אשר ייחלשו; אך גם הפעם נכשלו ולא הצליחו להחליש את כוחה של המוקוומה. מי שהחלה את המלחמה ומי שסיימה אותה הייתה ישראל כתוצאה מכישלונה. מכיוון שהבעיה לא נפתרה אזי ישראל יכולה לבחור באיזו חזית היא מעוניינת לפתוח שנית במלחמה; אך מלחמה יכולה להתחיל גם ביותר מחזית אחת.
כשנשאל נקאש מדוע ישראל ממשיכה במדיניות זאת למרות שנכשלה השיב כי, אמנם יש מספר מדינות המבינות שנעשו טעויות ומנסות לשנות את מדיניותן, אך לא ישראל, משום שקיומה תלוי בכך שכל מדינות האזור ידעו כי אין גבול לכוחה של ישראל ולכוח בו היא יכולה להשתמש והיא לא יכולה להרשות לעצמה להודות בכישלונה, משום שאם המוקוומה הצליחה לנצח את ישראל, אין הצדקה לקיומה. נקאש הסביר כי ההסלמה נגד תנועות ההתנגדות היא קריטית יותר מההסלמה המערבית נגד איראן, משום שארצות הברית והקהילה הבינ"ל לא מעוניינות בעימות צבאי עם איראן ולא בעימות אזורי נוסף אך ישראל לא יכולה לקבל את המצב כפי שהוא ולכן ההסלמה מול תנועות ההתנגדות היא יותר ממשית ומסוכנת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה