שינוי החוקה וההתמודדות לנשיאות
ד"ר מחמד אל-בראדעי, מי שעמד בראש הסוכנות לאנרגיה אטומית (סבא"א), ומי שלפי רבים רואה את עצמו כמועמד המוביל לנשיאות מצרים, העניק ראיון לעיתון "אל-קודס אל-ערבי" בלונדון. בראדעי טוען כי הדמוקרטיה במצרים היא מעין "דקורציה דמוקרטית" של המערכת הפוליטית הקיימת כיום במצרים ואשר מתבססת על מפלגה אחת. בראדעי הדגיש כי הוא אינו ישתתף בפעילות הפוליטית או בבחירות הבאות במתכונתן הנוכחית, משום שהן תמיד יובילו לניצחון של המפלגה השולטת כפי שאף אמר בעבר בראיון שהעניק בנובמבר 2009 בסי-אן-אן, "מוכן לשקול ברצינות התמודדות על כהונת נשיא המדינה בתנאי שיובטח בכתב כי הבחירות יהיו חופשיות, נקיות ושקופות"
בראדעי אינו מוכן לקבל את הביקורת הנשמעת על נסיעותיו הרבות מחוץ למדינה וציין כי יש לו התחייבויות וסידורים קודמים בינלאומיים שאינו יכול לא למלא, בנוסף לתפקידו בתוך מצרים. "אינני מנהיג אך יש צורך בשינוי וברצוני להיות חלק ממנו" [.....] " ברצוני לראות אלפים ומיליונים של תומכים בשינוי בכדי שניתן יהיה לממשו".
בראדעי סרב להתייחס לאפשרות שבנו של נשיא מצרים, גמאל מובארכ או עמרו מוסא (מזכ"ל הליגה הערבית) יהיו מועמדים לנשיאות ואמר: "לא משנה לי מי ירוץ לנשיאות אלא על איזה בסיס (המצע) הוא מועמד" [....] " ישנם הרבה עיוותים בחוקה: המערכת השופטת אינה עצמאית וכמו כן ישנן כיום כ- 30 מפלגות פוליטיות ואף אחד אפילו לא יודע את שמן"[....] "או שאנחנו מדינה דמוקרטית או לא דמוקרטית, אין דבר כזה אישה שהיא חצי בהריון".
האחים המוסלמים
לגבי האחים המוסלמים אמר בראדעי כי הוא תומך בזכותם להקים מפלגה הפתוחה לכל, עם זהות אסלאמית אך לא על בסיס האסלאם (כלומר - לא כמו באיראן שעל פי האסלאם רק לווילאית אל-פיקא - חכמי הדת מותר לשלוט במדינה) מפלגה בתוך מדינה אזרחית אשר מכבדת את החוקה (האזרחית).
בראדעי הכחיש כי ברצונו לשנות את החלק השני בחוקה אשר קובע כי השריעה (חוק האסלאם) הוא המקור העיקרי ללגיטמציה (כלומר - בראדעי אינו מעוניין במדינת דת אלא במדינה חילונית שיש בה יצוג לכל הזרמים גם אם הם אסלאמיטים), אך הוא הדגיש את החשיבות שמצרים תהיה מדינת כל אזרחיה.
המישור האזורי
בראדעי קרא לפתוח לאלתר את כל המעברים ולסיים מיד את המצור הכפוי על עזה וכמו כן קרא למצרים לחזור ולהנהיג את העולם הערבי כפי שעשתה זאת תמיד. ברדעי ציין כי הצטרפותם של מדינות ערב לאמנה נגד הפצה של נשק גרעיני (NPT), לאור העובדה שלישראל ארסנל של נשק גרעיני הייתה טעות. ובנוגע לאיראן אמר כי :" איראן הודיעה כי אינה מעוניינת בנשק גרעיני וכמו כן היא חתומה על האמנה לאי הפצה של נשק גרעיני" וציין כי הוא מצר על ההחלטה של כווית לגרש מספר מתומכיו וקרא להשבתם.
בראדעי אף ציין כי כיום חיים בגולה כ- 7 מיליון מצרים בעלי זכות הצבעה.
כמה הערות
- ראשית נכון שהבחירות לנשיאות במצרים צפויות להתקיים רק ב-2011, אבל הקלחת הפוליטית במצרים כבר רותחת. העיתונאי וההוגה מוחמד חסנין הייכל, הציע כבר בסוף שנת 2009 להקים מועצת מומחים שתכין חוקה מצרית חדשה אשר תניח את היסודות למצרים דמוקרטית, וש"תעניק תקווה במקום יאוש לדור הבא". הייכל, שהביע אז את התנגדותו הנחרצת למועמדותו של גמאל מובארק, בנו של הנשיא, נקב בשמו של אל-בראדעי כמי שראוי לכהן במועצה.
- מפלגת האופוזיציה "אל-וופד" לא הניחה לרעיון של הייכל לשקוע כעוד הגיג של היסטוריון פוליטי. היא קראה לאל-בראדעי לשוב למצרים ולהציג את עצמו כמועמד מטעמה בבחירות הבאות. אל-בראדעי אמנם לא החליט אם יתמודד מטעם האופוזיציה או כמועמד עצמאי.
- מי שלא הגיב עד כה זו מפלגת השלטון, אשר ממשיכה להריץ את גמאל מובארק כמועמד יחיד. בשלב הזה נראה שגם אין לה ממה לחשוש. כדי שאל-בראדעי יוכל להציג את מועמדותו לנשיאות עליו להיות חבר באחת המפלגות החוקיות לפחות במשך שנה, ובתנאי שאותה מפלגה פעילה חמש שנים לפחות. אפשרות אחרת היא להתמודד כעצמאי, אלא שאז יהיה עליו להשיג לפחות 250 חתימות של נבחרי ציבור, מהם 65 לפחות מן הפרלמנט ולפחות 25 ממועצת השורא, הבית העליון. בשני מוסדות אלה שולטת ביד רמה מפלגת השלטון, כך שספק אם יצליח להשיג את החתימות. בנוסף יהיה על אל-בראדעי לבחון את תמיכתו של הצבא המצרי, שפיקודו העליון מעדיף ככל הנראה את עומר סולימאן כנשיא.
- אחרי שהוספתי עוד כמה פרטים חשובים, אני חושבת שחובה עלינו לשאול כמה את עצמנו, האם ישראל מוכנה למצרים דמוקרטית ?!? והתשובה היא לא. עכשיו ההסבר:
(א) במקרה הטוב, בראדעי לא יבחר ויתכן אף לא ירוץ בבחירות הבאות. אבל כל בר דעת מבין שרוח הדברים במצרים משתנית. כלומר ישנה בהחלט מגמה, כפי שאנו עדים לה באיראן, שמעוניינת ביתר דמוקרטיזציה, מול המגמה הקוראת לאסלאמזציה. אם בתורכיה ענו עדים לתהליך של אסלאמיזציה, באיראן ובמצרים אנו עדים לניצניה של התנגדות ורצות ליתר דמוקרטיזציה. אך מגמת הדמוקרטיזציה גם באיראן וגם במצרים עדיין לא הבשילה לידי החלפת השלטון בשתי המדינות.
(ב) קשה מאוד לעצור תהליך. במיוחד אם התהליך נשען על בסיס עממי אמיתי. במידה ובמצרים ישנו בסיס אמיתי של אזרחים שמעוניינים לשנות את החוקה ואת שיטת הבחירות ולראות יותר מפלגות מיוצגות בממשלה אזי יהיה קשה מאוד מצד מפלגת השלטון/ישראל/האמריקאים לעצור את המגמה הזאת.
(ג) עכשיו נשאלה אז למה מצרים דמוקרטית מהווה בעיה עבור ישראל (ובצורה עקיפה גם עבור ארצות הברית) והתשובה לכך היא פשטנית אבל ברורה. דמוקרטיה במצרים = עלית כוחם של האחים המוסלמים. תנועת האחים המוסלמים נמצאת היום מחוץ לחוק במצרים אך היא מהווה את התנועה הכי גדולה וחזקה במצרים. במדיה ובארדעי יאפשר להם להיות מפלגה חוקית ולהשתתף בבחירות ישנו הסיכוי הגדול שהם יהפכו למפלגה הגדולה ביותר בממשלה המצרית ולזאת השולטת. כבר זכינו לראות בעבר מה קורה שמפלגות עולות בצורה דמוקרטית, משתלטות על הממשלה ולאחר מכן משנות את החוקה ואת התנהלות המדינה דוגמת: גרמניה של היטלר, איראן של חומייני ותורכיה של ארדואן.
(ד) אני לא יודעת עד כמה יש ביכולתה של ישראל לעצור את המגמה הזאת, או להערך אליה בהתאם. אבל הכי גרוע אם גם הפעם יתפסו אותנו מופתעים. זאת אפשרות, ובשונה מאיראן ותורכיה שאיתן אין לנו גבול משותף, מצרים היא שכנתנו בדרום המדינה, זו מדינה של 80 מיליון אזרחים ובמידה והאחים המוסלמים ישתלטו על המדינה בצורה דמוקרטית זו בהחלט יכולה להיות בעיה קיומית עבור מדינת ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה