שאלה: רוחות של שינוי עוברות על המזרח התיכון, כיצד מתמודדת עם כך הליגה הערבית?
תשובה: הליגה הערבית תומכת בקולות העמים הערבים הקוראים לשינוי. היינו מודעים לכך שלא ניתן יהיה להנציח את המשטרים הפוליטיים הללו. העמים הערבים ראו איך עמים אחרים מתמודדים עם הקדמה שהביאה עימה המאה ה-21 ולעומתם אצלנו לא השתנה דבר ולכן הייאוש התעצם.
בפיסגה האחרונה של הליע"ר שהתקיימה בשארם א-שיח' ב-19 בינואר, כשבוע לפני פרוץ המהפכה במצרים, אמרתי באופן פומבי כי מצרים תושפע מרוחות השינוי שהחלו לנשב באזוריינו ומהדרישה לדמוקרטיה. מובארכ העביר עלי ביקורת ואמר כי דין תוניסיה אינו דין מצרים......
שאלה: זה בדיוק מה שבשאר אל-אסד אמר בימים אלו בעת נאומו בדמשק מול המפרלמנט הסורי ב-30 במרץ....
תשובה: טיעונים אלה הם חסרי חשיבות. נכון שבכל מדינה ומדינה השתלשלות האירועים שונה אך המהות זהה. העמים מחקים אחד את השני משום שהשאיפות הן דומות. השאיפה לחיסול הדיקטטורה, הנפוטיזם, השחיתות. כולם רוצים להיות יותר מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות על עתיד מדינותיהם. ב-19 בינואר כבר אמרתי שהרצון לשינוי פוליטי אל יפסח על אף מדינה ערבית. נכון שהשינוי לא יהיה זהה בין הרפובליקות לבין המונרכיות אך התהליך הזה הוא בלתי הפיך.
שאלה: האם זה היה חכם מצד ערב הסעודית לשלוח את כוחותיה לבחריין?
תשובה: שליחת כוחות "אל-ג'אזירה" נעשתה באופן חוקי, כחלק מהסכמי ההגנה הקיימים בין כל החברות במועצה לשיתוף פעולה מפרצי (GCC). מבחינתנו זה ברור מאוד: בחריין היא מדינה ערבית ותישאר כזו. השמירה על יציבותה חשובה לנו. אני מקווה שאיראן תפנים את הצורך בשמירה על קשרי שכנות טובה עם מדינות המפרץ וכי אל לה לנצל את האתגרים שניצבים כעת בפני העולם הערבי. אני מאמין שכוחות השינוי לא יעצרו בגבולותיהן של מדינות ערב אלא ישפיעו גם על המתרחש באיראן.
שאלה: באילו צעדים על המשטר הבא במצרים לנקוט, לאור העובדה שאתה רואה את עצמך מועמד לנשיאות בנובמבר 2011?
תשובה: עליינו לפעול למען קידום הדמוקרטיה ויישום הרפורמות. במהלך 20 השנים האחרונות דבר לא נעשה בשביל לשפר את המשילות, לא בתחום החינוך, הבריאות, הדיור, החקלאות, התעסוקה והתשתיות. אנו נייסד חוקה חדשה אשר תהווה את אבן הפינה של הדמוקרטיה המצרית החדשה. אנו נקים ועדה ממלכתית אשר תורכב מכל השכבות החברתיות במצרים אשר תדאג ליישום הרפורמות הנדרשות.
שאלה: מאז ההפיכה ב-1952, מצרים נשלטה על ידי אנשי צבא. מבחינה היסטורית התוצאה של 60 שנות משטר צבאי היא קטסטרופה.
תשובה: לצערי עלי להסכים עמך. אכן אחרי 60 שנה של משטר צבאי, כאשר באים לבחון את העוני בכפרים והמצב הבלתי נסבל של השירותים הציבוריים, ניתן לומר שהמורשת שמהשטר הזה הוריש אינה טובה.
שאלה: האם לדעתך יש צורך לבטל את סעיף 2 בחוקה המצרית אשר מתייחס לאסלאם כדת המדינה ולשריעה (חוקי האסלאם) כמקור העיקרי לחוקי המדינה. האם זו לא צריכה להיות בחירה אינדיבידואלית?
תשובה: גם במצרים וגם מחוצה לה מתקיים ויכוח בנושא זה ויש לגשת לסוגיה זו בזהירות. באופן אישי אני מאמין שעדיף לכולם לא לגעת בסעיף הזה בחוקה. הוא מתייחס יותר לעקרונות ההומניטריים, אך איני פוסל מקורות משפט אחרים. אין צורך ליצור בעיות חדשות, האם משהו ירוויח מזה?! אך כמובן אסור שסקטורים אחרים יפגעו מכך ולכן יש לגבות את הזכויות השוות של כל אזרחי מצרים בחוקה החדשה.
שאלה: המיעוט הקופטי מודאג. כיצד אתה יכול להרגיע אותו?
תשובה: לצערי יש בסיס לחשש הזה. הבעיה היא שמצרים לא נוהלה בצורה טובה, במיוחד בתחום הסובלנות האזרחית. לפנינו עבודה קשה וארוכה בהקניית עקרונות של סובלנות כלפי השונה, כלפי המיעוט. עד היום לא הייתה בכלל סבלנות דתית במצרים.
שאלה: מה עדיף משטר נשיאותי או משטר פרלמנטרי?
תשובה: אנו צריכים משטר נשיאותי לפחות לתקופה של 10 השנים הבאות, בכדי לאפשר הקמה של מפלגות חדשות, כרגע הן רק בשלבי התהוות ויש צורך בצבירת ניסיון פרלמנטרי דמוקרטי. במקרה שלי, במידה ואבחר אני לא מעוניין לאחוז בתפקיד יותר מ-4 שנים ורק, לעלות את מצרים על המסלול הנכון, ואז להעביר את השרביט לדור הצעיר.
שאלה: מה עמדתך כלפי ישראל?
תשובה: מובארכ עשה 2 טעויות: המצור על עזה וההתקפה על הרצועה בדצמבר 2008 והשנייה היא הפסאדה של "שיחות השלום" כאשר ממשלת ישראל בכלל לא מעוניינת בהן וממשיכה להחזיק באדמות הכבושות בצורה לא חוקית. יחד עם זאת אני מאמין שהפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי יכול להיות רק מדיני, וכי האינטרס המצרי הוא לשמור על הסכם השלום עם ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה