יום שבת, 30 באפריל 2011

הכרזה על הקמת המפלגה החדשה של האחים המוסלמים במצרים

30.4.11

האחים המוסלמים

"על קו הזינוק לפני המירוץ"

כן עוד שורה לירית לתיאור מצב ריאלי. אני יודעת שכולכם חיכתם לאירוע הזה זמן רב והנה אני שמיחה להודיע שהרגע המכונן הגיע, יריית הזינוק נורתה וארגון האחים המוסלמים הודיע היום בסופו של היום הראשון של ועידת החירום של מועצת השורא כי הוקמה לה מפלגה חדשה, "מפלגת החירות והצדק" אשר תתמודד בבחירות הבאות לפרלמנט המצרי.



אכן במאגר האוייבים שלנו ישנם כבר מספיק פרצופים אבל הנה מגיע עוד אחד.


אחרי אחמדינג'ד, נסראללה, משעל וארדואן נא קבלו את ד"ר מחמד בדיע המנהיג הראשי של תנועת האחים המוסלמים



د. محمد بديع المرشد العام لجماعة الإخوان المسلمين



רקע

המנהיג הכללי שנבחר בראשית שנת 2010 לעמוד בראש הארגון, הוא רופא. זהו הווטרינר ד"ר מוחמד בדיע, בן 67, וככל הנראה לא יוכל להסתפק בכישוריו באבחון מחלות של בהמות כדי לרפא את השבר שמכאיב לתנועה האיסלאמית החשובה ביותר: פוליטיקה או דת.


הווטרינר, שעומד מעתה בראש התנועה, נמנה עם הזרם השמרני. כמי שהתנגד לדיאלוג עם המערב והודיע כי "לתנועה אין אמנם בעיה עם המערב, אבל יש לה בעיה עם המדינות שזרעו את הישות הציונית בלב העולם המוסלמי"(ארצות הברית), העדיף ד"ר בדיע, בראשית דרכו, למקד את פעילות התנועה בהטפה ובשמירה על עקרונותיה, על חשבון השותפות עם השלטון.


והנה עוברים להם שלושה חודשים מאז פרוץ המהפכה והתמונה משתנה, הפור נפל ובמסיבת עיתונאים חגיגית, בסוף יומה הראשון של ועידת החירום של מועצת השורא של ארגון האחים המוסלמים מכריז לו ד"ר בדיע על הקמתה של מפלגה חדשה בשם "מפלגת החירות והצדק"


להלן עיקרי דבריו כפי שמופיעים היום בעיתון המצרי, אל-יום אל-סבע:


"מהפכת מצרים המבורכת באה כמתנה מאלוהים לעם כולו וכי האחים המוסלמים הם כמו הלב של העם אשר מזרים דם רענן ואנרגטי לפני האומה, לגופה ולמשק כנפי העבודה שלה".



בדיע הדגיש את החשיבות בעבודה משותפת עם כלל המפלגות והתנועות הפוליטיות במצרים המוסלמיות והקופטיות. "כל המפלגות מעוניינות לקדם את טובתה של מצרים" [....] "הצדק והעוצמה צריכים להיות מתועלים ראשית לטובתה של מצרים ואחר כך לעולם כולו".



"היום יכול העולם כולו לראות כי ארגון האחים המוסלמים הוא מציאות ולא רק מילים ריקות"[....] "במצרים שררה במשך תקופה ארוכה מציאות של אי-צדק ומשטר דיקטטורי שמטרתו הייתה להצר את צעדיו של הארגון ולמנוע ממנו לגדול. אך אלוהים העניק לנו כוח להביא את הטוב לכל חלקי מצרים, וכי אחד מהישגי המהפכה הוא שאלוהים כעת העניק לארגון את החופש להראות לכל את טוב ליבו של הארגון". [....]" עליינו להשתחוות לאלוהים על שהעניק לעם המצרי את החופש, וכעת עליינו להפשיל ברצינות שרוולים ולפעול, לא על ידי מילים אלא על ידי ג'יהאד והקרבה"[....] "כפי שעד היום פעלנו בחדרים קטנים, בכל הכוח למען עבודת צדקה, כעת עליינו להכפיל את מאמצינו בתחומים נוספים".



בדיע הבהיר כי היחסים בין הארגון למועצה הצבאית העליונה וממשלת המעבר יציבים והוסיף כי כעת "על כולנו לשאת בנטל למען בני האומה המצרית" וכמו כן ציין כי אחד הפירות הטובים שהניבה המהפכה הוא הצלחת המאמצים אשר הובילו למימוש הפיוס הפנים פלסטיני. "זהו צעד שהגשים את חלומם של כל המצרים, הערבים והמוסלמים".



מזכ"ל הארגון, ד"ר מחמוד חוסיין הדגיש כי אין שאיפתה של המפלגה החדשה לזכות ברוב בפרלמנט בבחירות הבאות אלא לזכות ב- 30%-40% מהמושבים.


כמה מילות הרגעה


אני יודעת שישנם מספיק טיעונים מדוע המצב מבהיל אז תנו לי להיות זאת שנותנת את הטיעונים המתונים יותר.

· עכשיו אני אשתמש בהמשגה מעולם של נשים. כשיש חצ'קון, גם אם שמים עליו מייקאפ החצ'קון לא נעלם. אפשר להסתיר אותו אך הוא קיים. ומה שקרה במצרים, פשוט הסירו את האיפור, והופ החצ'קון יצא לאור. אז מה?! כן זה לא אסתטי, כן זה לא נעים.

· האחים המוסלמים היו קיימים, הם פעלו שנים בתוך החברה המצרית, אך בנישה מאוד ספציפית. במקום שבו המשטר לא טיפל, כלומר מתן צדקה וסיוע חברתי לשכבות העניות שם נכנסו הארגונים הדתיים, אך פעילותם הייתה בהיחבא משום שהמשטר רדף אותם. הם מאורגנים, הם תמיד היו אופוזיציה למשטר הישן ויש להם בסיס אלקטורלי של כ- 25%-30%, אבל בגלל שהם תנועה דתית אין להם אחיזה לא במגזר הצבאי\בטחוני לא במגזר העסקי\כלכלי ולא בתקשורת המצרית.

· אני אזכיר לכם שבשיא המהפכה כאשר הגיע ד"ר יוסף אל-קרדאווי, העומד בראש מועצת חכמי הדת הסונים לקהיר, ונתן את דרשת יום השישי הראשונה שלו, כאשר הצפי של האחמ"ס היה שיגיעו לדרשה בין 6-8 מיליון מצרים הם התבדו. לדרשה של קרדאווי הגיעו רק כמיליון מצרים (זה לא מעט אבל אלו בהחלט לא המספרים שלהם ציפה הארגון).

· אם זאת המציאות, עכשיו היא חשופה, ולפחות ניתן לדעת מול מה מתמודדים. מצב של מודעות עדיף על מצב של הדחקה.

· מצרים בשונה מאיראן היא לא מדינה עשירה. אין לה נפט וגז כמו שיש לאיראן. יש בה אחוזים גבוהים מאוד של אבטלה (עד כ- 40%) ועוני ואינפלציה של כ- 12% (נכון לנתוני חודש מרץ 2011) ואם זה לא מספיק אז מאז גלי המהפכות בלוב ובתוניס שבו למדינה עוד חצי מיליון מצרים. משהו יצטרך להתמודד עם הנתונים האלו ולספק מקומות עבודה ומזון ועם הנתונים הללו אין עדיין לארגון יכולת להתמודד.


· המפלגה בהחלט תוכל להיות גוש חוסם בפרלמנט ולהכביד על הממשלה המצרית ויתכן ואף תפעל למען ביטול/עיקרו של הסכם השלום עם ישראל. אל לנו לשכוח שגם בישראל ישנן מפלגות דתיות וגם להן יש כוח אלקטורלי וגם הן יכולות לגרום לפיזור הממשלה וגם הן יכולות לסכל מהלכים מדיניים כאלה ואחרים.


· אני לא יודעת מה כוחם העתידי של האחים המוסלמים במצרים, אבל זאת תמונת המצב בהווה ולכן בהלה, היסטריה ופאניקה לא יהיו הדרכים הנכונות להתמודד עם הסוגיה הזו.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה