הסלמה בסכסוך בין איראן והמפרציות

3.5.11

מלחמת המפרץ 4?!

זה לא עוד שם של סרט הוליוודי עטור פרסים. אם נעשה לרגע ZOOM OUT מהאזור שלנו ZOOM IN למפרץ, זאת מציאות די ממשית ומדאיגה שקורמת עור וגידים במרחק לא רב מכאן.

בואו נתחיל מהסוף להתחלה. בצעד שערורייתי וחסר תקדים מוציא אתמול (30.4.) הרמטכ"ל האיראני חסן פיירוזבאדי הודעה רשמית לכלי התקשורת באיראן ובה הוא מכריז: "המפרץ שייך לאיראן"

וזו לשון ההודעה: "חזית הדיקטטורות הערבית" של מדינות המפרץ אינה מסוגלת למנוע את האינתיפאדות העממיות" [....] "במקום לפתוח חזית מול איראן שלעולם לא יוכלו לשמור עליה, על הדיקטטורות הללו לוותר על שלטונן, לשים קץ למשטרים האוטוקרטים ולאפשר לעמים שלהם לבחור את עתידם בחופשיות".

הרמטכ"ל גינה את הניסיון הקונספירטיבי של מדינות המפרץ לשנות את זהות המפרץ הפרסי למפרץ ערבי ואף הדגיש כי המפרץ היה, ויהיה שייך לאיראן.

בתגובה אמר היום ראש מועצת האומה של כווית, ג'אסם אל-ח'רפי בהודעה: "ההצהרות האחרונות היוצאות מאיראן לא משקפות שכנות טובה. דבריו של הרמטכ"ל הם כמו כדור שלג שיש להיזהר ממנו, אלה הן הצהרות מסוכנות אשר יכולות להוביל להסלמה ביחסים המדיניים".

שרי החוץ של המועצה לשיתוף פעולה מפרצי כינסו היום (1.5) ועידת חירום בריאד לדון בהסלמת היחסים עם איראן.

אז איך הגענו לנקודה הזו (על חלק מהנקודות אני חוזרת מהדיווח הקודם על בחריין):

עם ההפיכה בתוניס ובמצרים התעצמו ההפגנות בבחריין שקראו לשינוי, דרשו חוקה חדשה וביקשו יתר דמוקרטיזציה. כל עוד ההפגנות היו שקטות הצליח המשטר הבחרייני להכיל אותן והבטיח דיאלוג ורפורמות והעניק לכל בית אב בחרייני כ-1500 דולר כמענק הכנסה חודשי. באמת החלה רגיעה ודיאלוג בין הצדדים. אך מאז שאיראן החלה להפעיל את תאים רדומים בבחריין, ציידה אותם בנשק והתסיסה את ההמון. ההפגנות החלו להיות אלימות. כתוצאה מכך הכניסו הבחריינים כוחות משטרה גדולים למרכז מאנאמה. המשטר הבחרייני לא יכל, לבדו לעמוד מול הפגנות אלימות ואין ביכולתו לבדו היה להפעיל כוח צבאי.

חוסר האונים הבחרייני הביא ב- 12.3 את שר ההגנה האמריקאי גייטס לביקור פתע במאנאמה ומתן אור ירוק לכוחות אל-ג'אזירה לסייע לבית המלוכה הבחרייני. (אם האמריקאים היו מתערבים באופן ישיר – איראן הייתה אף היא מתערבת באופן ישיר). לאחר שהממשלה בבחריין הכריזה על מצב חירום בבירה מאנאמה נכסו ב- 15.3 כוחות אל-ג'זירה (סעודים, קטארים ומאע"מים). הסמל השיעי בכיכר הפנינה במאנאמה הופל והחל גל מעצרים נרחב של פעילי אופוזיציה שיעים.

ב- 19.3 שרת החוץ האמריקאית, קלינטון ושר החוץ של איחוד האמירויות, שיח' עבדאללה בן זיד הצהירו בפריס על גינוי מלא של ההצהרות האיראניות. שרת החוץ הבהירה כי "על איראן להפסיק להתערב בענייני הפנים של בחריין ושאר מדינות המפרץ". בנוסף הכריזה על המחויבות האמריקאית התמידית לביטחונן של המפרציות וכי "זוהי עדיפות עליונה עבור ארצות הברית לפעול בשיתוף פעול עם שותפינו בנוגע לחששות המשותפים בנוגע להתנהגות איראן באזור"

שר החוץ האיראני, סלאחי הודיע מייד שאיראן רואה בפלישה של המפרציות לבחריין צעד אלים ולא חוקי ובמידה וכוחות אלו יפעילו אלימות איראן לא תעמוד מהצד ותפעל. וביום חמישי 31.3 קיבלה וועדת הביטחון והחוץ של הפרלמנט האיראני החלטה שגינתה בלשון חריפה מאוד את התנועות הצבאיות הסעודיות בתוך בחריין והגדירה אותן כמשחק מסוכן. ההודעה הייתה כדלקמן: "ערב הסעודית יודעת יותר טוב מכל מדינה אחרת כי משחק באש באזור רגיש כמו המפרץ הפרסי איננו משרת את האינטרסים שלה."

בשבת 2.4 מתח ראש ממשלת עיראק נורי אל מלכי ביקורת קשה על ארצות הברית שנוקטת לדבריו במזרח התיכון מדיניות של איפה ואיפה כלפי המפגינים הערביים נגד משטרים דיקטטוריים. "כל החלטה שמתקבלת לגבי לוב אמר מלכי צריכה להיות מיושמת גם כלפי כל ממשלה אחרת המדכאת את ההמונים בברזל (הכוונה לבחריין ולטנקים הסעודים הנמצאים בה) ואש חיה".

לא עוברים להם ארבעה ימים וב- 6.4 שר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס נוחת לו בערב הסעודית בכדי לתאם עמדות עם הסעודים ואומר: "יש לנו הוכחות כי האיראנים מנסים לנצל את הסיטואציה בבחריין וכמו כן יש לנו הוכחות כי כבר כעת הם מדברים על כך שהם יכולים ליצור בעיות גם במקומות נוספים"

בתגובה להצהרות האיראניות והעיראקיות התכנסו ביום א' 3.4 שרי החוץ של המועצה לשיתוף פעולה מפרצי (GCC) וקבלו החלטה המגנה את התערבותה של איראן בעניינה הפנימיים של בחריין. ההחלטה אומרת: כי שרי החוץ "מגנים בחריפות את מעורבותה של איראן בעניינה הפנימיים של בחריין וכי הפעולה מהווה הפרה של הסכמים בינלאומיים". החשש הכבד ממעורבות איראנית אקטיבית הביא את יועצו של המלך הסעודי (ובנו) עבד אל-עזיז בן עבד אל-עזיז להגיע בדחיפות לדמשק ולבקש מהנשיא הסורי להתערב ולדרוש מאיראן לא להתערב. הנשיא הסורי שלח את שר החוץ שלו, ווליד מועלם לטהראן ונועד עם היועץ לביטחון לאומי, סעיד ג'לילי , לו העביר איגרת דחופה לנשיא אחמדינג'ד.

הטעות הפטאלית של סוריה הייתה כאשר שר החוץ הסורי העניק גיבוי מלא למפרציות ולברחיין בפרט ואמר כי זו זכותן החוקית של מדינות המפרץ לשלוח את כוחות ההגנה "אל-ג'זירה" לבחריין וכי אין זה נחשב כיבוש של האי על ידי כוחות זרים. מועלם הוסיף ואמר כי: "סוריה היא חלק מהאומה הערבית ואנו פועלים לשיפור היחסים בין איראן ומדינות ערב, מה שמצריך שינוי ברור של עמדתנו. יחד עם זאת אנחנו מכבדים את איראן. השר הבהיר כי היחסים הסורים - סעודים הם אסטרטגיים והם אבן הפינה של הביטחון והיציבות במזרח התיכון. (אין צורך להכביר במילים על מצבו של הנשיא הסורי היום?!).

הממשלה הסעודית הודיעה כי אינה מתכוונת להישמע לדד-ליין האיראני וכי כוחות "אל-ג'אזירה לא יצאו מבחריין עד שהאיום יוסר. בנוסף סיכם המלך הסעודי עם מלך בחריין חמאד אל חליפה להעביר בסוף חודש מרס, את האחריות על הטיפול בנושאי ההגנה, מדיניות החוץ, הפיננסים, וביטחון הפנים של בחריין לידי סעודיה ואף מינה את בנו הבכור ומפקד המשמר הלאומי הסעודי הנסיך מטעב בן עבד אל-עזיז להיות גם מפקד כוחות אל-ג'אזירה בבחריין. מראשית חודש אפריל שלחו סעודיה ואיחוד האמירויות תגבורות שכללו יחידות שריון וטילים מסוגים שונים. מספר החיילים הנמצאים כיום בבחריין מגיע כבר ל-11,000 .במקביל הוצבו מערך טילי נ"ט והחלו העבודות להקמת בסיס צי סעודי גדול בבחריין.

בשבוע הראשון של חודש אפריל הודיעה בחריין כי היא מנתקת את כל קשרי התעופה שלה עם עיראק ועם לבנון , וכי מטוסים שימריאו משם לא יורשו לנחות יותר בבחריין, ובכך ניתקו הסעודים והבחריינים את האמצעי העיקרי בו השתמשו האיראנים להחדיר לבחריין סוכני מודיעין ומדריכים צבאיים אשר פעלו ביחד עם המפגינים השיעיים. בנוסף נתפסה חוליית טרור איראניות בכווית אשר תכננו פיגוע טרור בבסיס האמריקאי באריפג'אן (Arifjan) שבכווית. השר הכוויתי, שיח' מחמד אל-צבאח הודיע כי החולייה נתפסה וכי היא הופעלה על ידי משמרות המהפכה של איראן. איראן כמובן הכחישה כל מעורבות והצעד הבא היה הרחקתם של השגריר האיראני מכווית ועוד שני דיפלומטים בכירים נוספים (סילוקם של הדיפלומטים מכווית מתווסף להרחקתם של השגרירים מסעודיה, איחוד האמירויות ומבחריין).