איראן - התנגשות הטיטנים

‏ 07 מאי 2011

התנגשות הטיטנים

הקרב על עתידו של המזרח התיכון

מטרת המאמר היא להראות איך שינוי האסטרטגיה הסורית וניסיון פירוק הציר סוריה-איראן הובילו לקרע מדיני פנימי באיראן בין הסמכות הדתית האייתוללה, חמינאי לבין הנשיא אחמדינג'אד . בנוסף אנסה להציע כי לאותו קרע פנימי שנוצר באיראן יש השלכות מרחיקות לכת על המערכה של ה"אביב הערבי" בסוריה ועל הברית עם סעודיה ועם תורכיה.

הזירה הראשונה

המערכה הפנים-איראנית

בחודש האחרון, מקורות רבים בעולם הערבי מדווחים[1] כי המנהיג הרוחני העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, ביקש מנשיא איראן, אחמדינג'אד לפרוש מתפקידו. על פי הדיווחים, כמה ממקורביו של הנשיא אף נעצרו. הרקע הגלוי לסכסוך בין חמינאי לבין אחמדינג'אד המחאה שהביע הנשיא האיראני, אחרי שחמינאי החזיר את שר המודיעין, חיידר סלאחי לתפקידו, למרות שאחמדינג'אד פיטר אותו. בתגובה עזבו הנשיא וכמה ממקורביו את הממשלה למשך שבועיים וחצי. בוטלו כל הפגישות המדיניות, הביקורים המתוכננים וישיבות הממשלה לא התנהלו כהרגלן. אחרי כ-3 שבועות בהן הממשלה האיראנית לא תפקדה הוציאה מועצת השורא הודעה רשמית ובה דרשה מנשיא איראן לשוב לתפקידו מיד ולקבל עליו את הפסיקה של האייתוללה חמינאי. יומיים לאחר מכן שב הנשיא, השתתף בישיבת הממשלה ואמר: "על כולנו לסור למרות המנהיגות השיפוטית העליונה" וכי "אויבי המהפכה האסלאמית מתנגדים לעיקרון המנהיגות העליונה ולכן עליינו להראות חזית אחת מאוחדת" שבוע שעבר אמר חמינאי כי יש בסמכותו להתערב בענייני הממשלה "בכל עת שירגיש שיש בכך צורך". בדרשה שנשא אמר כי יתערב במקרים בהם יחוש שהממשלה אינה עושה את תפקידה כראוי. לאחר שבאוגוסט 2009 פיטר הנשיא את שר ההגנה, עלי שמאחאני ובמקומו מינה את אחמד וואחידי ובדצמבר 2010 פיטר (אחרי סכסוך ארוך וחשוף) את שר החוץ מונשאהר מותקי ומינה במקומו את ראש תוכנית הגרעין של איראן, עלי אכבר סלאחי, הפעם נעמד המנהיג הרוחני על רגליו האחוריות ושם ווטו מוחלט על פיטוריו של חיידר סלאחי, שר המודיעין.

הזירה השנייה

הברית הסורית-איראנית

רקע

כפי שישראל מהווה בת חסות של ארצות הברית מעין שליח שינוי במזרח התיכון אשר אמורה לשרת את האינטרסים האסטרטגים של ארצות הברית באזורנו וכאשר ישראל לא פועלת על פי אינטרסים אלו יוצא הגנרל דיוויד פטראוס, ראש פיקוד מרכז (ומי שעתיד לעמוד בראש ה- CIA) ואומר: " ישראל מסכנת את מעמדנו" [...] "אמריקה לא רק נתפסת כחלשה, אלא מעמדה הצבאי באזור מתפורר" (ינואר 2010) אותו הדבר קורה עם בת החסות של איראן, סוריה אשר נתפסה בפני ההנהגה האיראנית כסוכנת שינוי (להפלת המשטרים הפרו-מערביים באזור) ואשר באמצעותה מעבירה איראן את התמיכה הכלכלית, מדינית וצבאית לשלוחותיה: חזבאללה וחמאס. לא אהבה את שינוי המגמה שהחל לרקום לו עור וגידים, עם התחזקות הברית בין סוריה ותורכיה ובין סוריה לסעודיה, על חשבונה של איראן.

מערך הבריתות של בשאר אל-אסד:

1. סוריה-סעודיה – מטרתו שמירת מעמדה של סוריה בעולם הערבי ומכאן לשמור על ההשפעה בגזרה הפנים ערבית. הרצון של סעודיה לשמור על בת חסותה – לבנון ולהציל אותה מהמלתעות האיראניות.

2. סוריה-איראן – מטרתו לסכל ניסיון אזורי ישראלי-אמריקאי לפגוע בסוריה או בלבנון\פלסטינים. עבור איראן זו הזרוע הראשית להעברת המימון והנשק לשלוחותיה: חזבאללה וחמאס ובכך לסייע ביצוא המהפכה האיראנית (שבראש ובראשונה מטרתה הוא הפלת המשטרים הערבים הפרו-מערביים ולא מאבק שיעי-סוני).

3. סוריה-תורכיה - מטרתו לסכל ניסיון איראני להפיל את המשטר הסורי במידה ולא יהיה לה בו עוד צורך/או לחילופין במידה ואסד ירצה להשתחרר מלפיתת הדוב של איראן.

ולענייננו, בין שתי הידידות היו הבנות לא כתובות שאמרו כדלקמן: עיראק היא החצר הביתית של איראן ואילו לבנון היא החצר הביתית של סוריה. והמפרץ הפרסי הוא קו אדום.

פרק א': סדקים ראשונים

עיראק: הסדקים הראשונים בידידות האמיצה החלו, כאשר סוריה תמכה במועמדותו של איאד אל-עלאווי ראש הרשימה העיראקית בבחירות לממשלה בעיראק בניגוד לרצונה של איראן אשר תמכה במועמדותו של נורי אל-מלכי. האיראנים זעמו. עלאווי ניצח בבחירות אך לא הצליח להרכיב ממשלה. שר החוץ האיראני הגיע לדמשק ודרש מאסד לאפשר למלכי להרכיב קואליציה עם התנועה השיעית של מוקתדא אל-צדר. האזהרה הובנה ונורי אל-מלכי הגיע לדמשק להשלים עם נשיא סוריה. ביוני 2010 (4 חודשים מקיום הבחירות) הורכבה הממשלה ברשותו. איראן סולחת אבל לא שוכחת והעונש לא איחר לבוא.

לבנון: ב- 12 באוקטובר הגיע נשיא איראן לביקור בבירות ונועד עם נשיא לבנון, מישל סולימאן, ומזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, ודרש מהממשלה הלבנונית להסיר את תמיכתה בחקירה שמתנהלת על ידי בית הדין הבינלאומי נגד אביו של סעיד ח'רירי, רפיק אל-ח'רירי. קור מקפיא הגיע מדמשק והעיתונאים הסורים העבירו ביקורת קשה על מעורבות איראן במדיניות הפנים של לבנון, באופן כל כך בוטה לאור הניסיונות הסורים-סעודים למצוא פתרון מוסכם לבעיה. אסד פונה לאנקרה לעזרה וב- 24 בנובמבר מגיע ארדואן לבירות בשביל להציג חזית מאוחדת עם ראש ממשלת לבנון, סעיד ח'רירי. העיתון הלבנוני א-ספיר דווח כי ראש הממשלה התורכי התחייב שארצו לא תיתן ללבנון להידרדר למלחמת אזרחים. "תורכיה תעשה את מה שדרוש כדי להילחם בגורמים שעלולים להוביל למלחמת אזרחים בלבנון". חודשיים לאחר מכן כאשר ח'רירי הבן לא נענה לאולטימטום האיראני, ב-12 לינואר 2011 הודיעו 11 השרים מטעם חיזבאללה כי הם מתפטרים מתפקידיהם.

ההודעה על ההתפטרות הגיעה כאשר בוושינגטון החלה פגישתם של ח'רירי ואובאמה.
שרי החוץ של תורכיה וסעודיה קראו במסיבת עיתונאים משותפת לחיזבאללה: "חיזרו בכם, אל תהרסו את כל מה שנבנה עד כה" [...]"ההתפטרות הזאת יהיו לה השלכות מסוכנות, שכן הן יגרמו שוב למהומות", אמר שר החוץ הסעודי, סעוד אל-פייסל, במסיבת עיתונאים משותפת באנקרה עם עמיתו התורכי, אחמט דבוטוגלו. "אנחנו מקווים שההתפטרות לא תיכנס לתוקף, כי יש לה פוטנציאל למוטט את כל מה שנבנה עד כה". [....] גם דבוטוגלו הביע תקווה ששרי חיזבאללה ימשכו בחזרה את מכתבי ההתפטרות שלהם ואמר: "כולי תקווה שחיזבאללה תשקול מחדש את פרישתה מהממשלה, ותביע תמיכה בתיווך הסורי-סעודי". כלום לא עזר. השרים לא חזרו בהם ונג'יב מיקאתי נבחר מטעם האופוזיציה להרכיב את הממשלה הבאה אך עד היום טרם גובש הקואליציה.

פרק ב': סופה של ידידות נפלאה

בחריין: הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר כוחות מסעודיה ומאיחוד האמירויות, ניצלו את הסכמי ההגנה בין המדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה מפרצי ותחת המטריה של כוחות אל-ג'אזירה נכנסו לבחריין להציל את בית המלוכה הבחרייני מניסיון ההפיכה שיעי במדינה. ההפגנות דוכאו ביד קשה והסדר שב לרחובות. התגובה האירנית לא אחרה שר החוץ האיראני, סלאחי הודיע מיד שאיראן רואה בפלישה של המפרציות לבחריין צעד אלים ולא חוקי ובמידה וכוחות אלו יפעילו אלימות איראן לא תעמוד מהצד ותפעל. וביום חמישי 31.3 קיבלה וועדת הביטחון והחוץ של הפרלמנט האיראני החלטה שגינתה בלשון חריפה מאוד את התנועות הצבאיות הסעודיות בתוך בחריין והגדירה אותן כמשחק מסוכן.

בתגובה להצהרות האיראניות שרי החוץ של המועצה לשיתוף פעולה מפרצי (GCC) קבלו החלטה המגנה את התערבותה של איראן בעניינה הפנימיים של בחריין. ההחלטה אומרת: כי שרי החוץ "מגנים בחריפות את מעורבותה של איראן בעניינה הפנימיים של בחריין וכי הפעולה מהווה הפרה של הסכמים בינלאומיים". החשש הכבד ממעורבות איראנית אקטיבית הביא את יועצו של המלך הסעודי (ובנו) עבד אל-עזיז בן עבד אל-עזיז להגיע בדחיפות לדמשק ולבקש מהנשיא הסורי להתערב ולדרוש מאיראן לא להתערב. הנשיא הסורי שלח את שר החוץ שלו, ווליד מועלם לטהראן ונועד עם היועץ לביטחון לאומי, סעיד ג'לילי , לו העביר איגרת דחופה לנשיא אחמדינג'ד.

הטעות הפטאלית וחציית הקו האדום ביחסי שתי המדינות ארע כאשר שר החוץ הסורי העניק גיבוי מלא למפרציות ולבחריין בפרט ואמר כי זו זכותן החוקית של מדינות המפרץ לשלוח את כוחות ההגנה "אל-ג'זירה" לבחריין וכי אין זה נחשב כיבוש של האי על ידי כוחות זרים. מועלם הוסיף ואמר כי: "סוריה היא חלק מהאומה הערבית ואנו פועלים לשיפור היחסים בין איראן ומדינות ערב, מה שמצריך שינוי ברור של עמדתנו. יחד עם זאת אנחנו מכבדים את איראן. השר הבהיר כי היחסים הסורים - סעודים הם אסטרטגיים והם אבן הפינה של הביטחון והיציבות במזרח התיכון .

הזירה השלישית

המאבק הפנים איראני והשפעתו על המהפכה בסוריה

ב- 15 במרץ מתחיל ה"אביב הערבי" להרים את ראשו בסוריה. אחרי סוף שבוע של הפגנות פורש צבא סוריה את כוחותיו באזור העיר דרעא שבדרום המדינה, כתגובה להפגנות ההמוניות הנערכות באזור, במחאה נגד מוסדות השלטון הסורי ונגד ממשלו של הנשיא אסד.

ההפגנות ממשיכות והנקמה האיראנית לא מאחרת לבוא. שר החוץ האיראני, עלי אכבר סאלחי בהודעה לסוכנות הידיעות (3.4), התייחס לראשונה למהומות בסוריה ואמר כי "כל עוד התנועה העממית נמשכת",טהרן תומכת בהיענות השלטונות "לדרישות העממיות". אסד שנזנח ע"י אחמדינג'ד פונה לתורכיה ומבקש עזרה. ארדואן שולח את שר החוץ שלו, דבוטוגלו לדמשק ומבטיח כי תורכיה תעזור לסוריה להכין תוכנית רפורמות מואצת. הנשיא הסורי, מצדו מודיע על שורה של ויתורים ורפורמות בכדי לרצות את המפגינים, כגון העלאת המשכורות של פקידי המדינה והקמת ועדה שתשקול את אפשרות ביטול חוקי החרום. כמו כן מפרק את הממשלה וממנה את עאדל סאפר להרכיב את הממשלה החדשה. אך ההפגנות לא מפסיקות ומתפשטות לבניאס, לטקיה, דמשק, חמס וערים נוספות.

מכאן מתחיל איזה שינוי בתוך איראן. לדידו של חמינאי, עדיין מוקדם לוותר על אסד ולכן בצעד מפתיע שלח האיתוללה[2], ככל הנראה מבלי להתייעץ עם הנשיא כ- 10 קצינים בכירים של משמרות המהפכה לדמשק בכדי לנהל את הדיכוי האלים של ההפגנות.

מיום שני ה-25 באפריל מסר אסד את השליטה על המהפכות לצבא ולמפקד משמר הרפובליקה, מאהר אל-אסד. טנקים הוכנסו לרחובות, הוחלט על סגירת הגבול עם ירדן והמים והחשמל הופסקו בערים המורדות, משרדי אל-ג'אזירה ואל-ערביה בדמשק נסגרו ובנוסף נחסמו רבים מהבלוגים והרשתות החברתיות. מאז שינוי המגמה דווח על בין 400 ל-600 הרוגים, כ- 5000 פצועים ואין ספור מעצרים.

התגובה האמריקאית לא אחרה לבוא וב- 27 באפריל הודיעה שגרירת ארצות הברית באו"ם, סוזן רייס, כי ישנן הוכחות לתמיכה איראנית בתגובה ה"מתועבת" להפגנות הבלתי אלימות בסוריה. "השימוש השערורייתי באלימות לפיזור הפגנות חייב להיפסק", היא אמרה. "במקום להקשיב לאזרחיו, הנשיא אסד מאשים גורמים זרים בעוד שבמקביל הוא מקבל את תמיכת איראן בדיכוי אזרחי סוריה באותן שיטות ברוטליות בהן עושה השלטון באיראן שימוש.

גם התגובה התורכית לא מאחרת וב- 4 במאי ארדואן, שנמצא במצב רוח מלחמתי, רותח גם על אסד, שבמקום לאמץ את העצה הטובה שקיבל מתורכיה ולהתחיל ברפורמות מסיביות, הוא דווקא משגר טנקים ומסוקים אל המפגינים, שהרוגיהם נאמדים במאות רבות.
"אני רוצה לשלוח אזהרה לכל המדינות שנמצאות בשכנות לנו" [...] " שוויון, חירות, צדק ודמוקרטיה אינם זכויות של מדינות או אומות מסוימות בלבד. אלה זכויות של האנושות כולה". ואם למישהו לא היה ברור למי הוא מתכוון, הוא פירט: "איננו רוצים לראות טבח חדש בחלבג'ה, בחמה, בחומס או בבוסניה".

נשיא איראן פגוע, הוא אינו היה שותף לקבלת ההחלטות בנוגע לשליחת משמרות המהפכה לסוריה. בצעד חד צדדי ומתריס הוא מפטר את שר המודיעין (אשר מונה ע"י האייתוללה). האייתוללה חמינאי שם ווטו על הפיטורים ומשאיר את השר בתפקידו.

אמש (6.5) מוסר העיתון אל-קודס אל-ערבי כי מחריף הקרע בין המנהיג הדתי של איראן, ח'מנאי לבין נשיא איראן, אחמדינג'ד. מקורות העיתון מוסרים כי בשיחה קשה מאוד בין השניים הציב האיתוללה לנשיא אחמדינג'ד אולטימטום: התפטרות או ביטול פיטוריו של שר המודיעין, חידר מסלחי. שר המודיעין, מסלחי ממשיך לעת עתה בתפקידו משום שח'מנאי שם ווטו על עזיבתו.

---

[1] העיתון הכוויתי אל-אנבא דיווח ב- 3.5 כי קיים משבר אמון חריף בין ההנהגה הדתית לנשיאות באיראן. בפעם הראשונה זה 3 שבועות הופיע נשיא איראן, אחמדינג'ד בפני הפרלמנט האיראני. לפני כשלושה שבועות פיטר הנשיא האיראני בצעד חסר תקדים את שר המודיעין האיראני, חיידר מסלחי ובמקומו ביקש למנות את איש אמונו, המושל רדא כרימי. האיתוללה ח'מנאי, ביטל את הפיטורין והחליט לפעול נגד הנשיא ולהשאיר את מסלחי בתפקידו. תגובתו של הנשיא האיראני לא אחרה לבוא והנשיא החליט כי הוא אינו מגיע לישיבות הממשלה וביטל את כל פגישותיו ונסיעותיו. מועצת השורא, נקראה לפעולה והוציאה הודעה חריפה בה היא קוראת לנשיא המדינה, אחמדינג'אד לשוב בהקדם לתפקידו ולקבל על עצמו את החלטת הסכות הדתית הגבוהה. בתגובה על התנהגותו של אחמדינג'ד הוציא הנשיא הקודם ח'תמי הודעה ובה הוא אמר שהנשיא הנוכחי חותר תחת הסמכות הדתית וכי עליו להיענש על כך.

[2] בעיתון הכוויתי אל-סיאסה (7.5) דווח כי: 10 קצינים בכירים של משמרות המהפכה האיראנים הם אלו שמנהלים את המערכה לדיכוי ההפגנות בסוריה. מסגד הגברת רוקייה בדמשק הוסב למפקדה שממנה מנוהלת המערכה. מקור סורי בכיר מסר לעיתון הכוויתי כי הפעילות האיראנית בסוריה הורחבה בשל החשש של בכירי הדת ובראשם ח'מנאי לאבד את בת החסות שלהם. סוריה היא זאת שדרכה מועבר הנשק לשלוחות של איראן, חזבאללה וחמאס וכל עוד אין לכך תחליף ההנהגה הדתית מעוניינת לשמור על המשטר הסורי. משמרות המהפכה העדיפו לא לפעול מתוך השגרירות האיראנית בדמשק ולא מתוך המרכז לתרבות איראן אלא בחרו במסגד הגדול בדמשק כבסיס הפעילות שלהם. הצוות האיראני כולל 10 בכירים ביניהם: מחמד חזאזי, מפקד חיל ת'אר אללה ועבדאללה ראגי מפקד חיל שליחי אלוהים (ראסול אללה). שני המפקדים הללו היו אלו שניהלו את כל המערכה לדיכוי ההפגנות בטהראן ב-2009.